רבי יוסף (יאסקי) שפירא
 | |
| לידה |
1778 ה'תקל"ח |
|---|---|
| פטירה |
29 באוקטובר 1853 (בגיל 75 בערך) כ"ז בתשרי ה'תרי"ד |
| כינוי |
רבי יאסקי המהר"י שפירא יוסף הצדיק |
| מקום פעילות | לעסלא |
| תלמידיו | חתנו בזיווג ראשון שמואל הולדהיים, רבי יעקב לוי |
| בני דורו | רבי עקיבא איגר |
| חיבוריו | חידושי מהר"י שפירא |
| אב | אליהו |
רבי יוסף (יאסקי) שפירא (בכתיב עברי: יוסקי, מהר"י שפירא, ה'תקל"ח, 1778 - כ"ז בתשרי ה'תרי"ד, 29 באוקטובר 1853) היה אב"ד בקורניק ובלעסלא ומחבר חידושי מהר"י שפירא על הש"ס. כונה יוסף הצדיק[1].
ביוגרפיה
רבי יוסף נולד בחג הסוכות בשנת ה'תקל"ח (1778) בראביץ' (פולין) לרבי אליהו. נשא לאשה את בתו של רבי אליעזר ליפמן הלוי (אב"ד צילץ) חתנו של רבי צבי הירש בושקא ה'תפארת צבי'.
בשנת ה'תק"ע הגיע רבי עקיבא איגר לבקר את בנו רבי אברהם בראביץ' ובו' בתמוז חרג ממנהגו שלא לתת כתב סמיכה לאנשים, והסמיך את רבי יוסף להורות באורח חיים ובדיני ממונות תוך שהוא מפליג בשבחו[2].
כיהן כאב"ד בקורניק ובהמשך בלעסלא, בהיות בקורניק כיהן אף כראש ישיבה ובישיבתו למד שמואל הולדהיים שנודע בנערותו כעילוי, ב-1825 השיא הרב שפירא את בתו להולדהיים, אך לאחר החתונה הוא החל לראשונה ללמוד השכלה שאינה תורנית, וזמן קצר לאחר מכן הם התגרשו[3] בהמשך הולדהיים התדרדר עוד עד שהפך לאחד מראשי הרפורמים .
נפטר בשבת פרשת בראשית, כ"ז בתשרי ה'תרי"ד (29 באוקטובר 1853) בצוואתו הורה להדפיס את חידושיו על הש"ס שהיו בכתב יד.
כתביו
חלק מכתביו נשרפו בשואה. רק לאחר עשרות שנים, אחד הצאצאים, רבי יהושע נחום שפירו (שפירא), החל בהדפסת חידושי מהר"י שפירא על הש"ס, על מסכת פסחים ועבודה זרה. בשנת ה'תשמ"א נדפסו חידושיו על מסכת נדה על ידי מכון ירושלים (מפעל תורת חכמי אשכנז). בשנת ה'תשל"ד נדפסו החידושים על פרקים א' וב' במסכת חולין. בשנת ה'תש"ס, לאחר בקשתו של הרב י"נ שפירו, מכון 'מורה באצבע' השלים את המלאכה על שאר הפרקים כשכולם נדפסו יחד. בשנת ה'תשנ"ב נדפס בירושלים, על ידי נכדו, ספרו על מסכתות פסחים, עבודה זרה, יומא, יבמות, נדרים, גיטין, וזבחים[4], בשנת ה'תשפ"ב וה'תשפ"ג הוציאו בני המשפחה ספרים נוספים על מסכתות יבמות, עירובין, וחולין מהדורא תניינא.
צאצאיו
- בנו רבי אליהו. (נולד ה'תקס"ה) כיהן כרב בעיר טשארניקאווי (Czarnkow), פולין גדול, חיבר ספר בשם 'לקט אליהו' על ספר המצוות להרמב"ם[5]. התכתב עם רבי עקיבא איגר שהתגורר בפוזנן הסמוכה.
- יש הטוענים שרבי אברהם קרא היה חתנו[6], אבל בהספדו על הר"י שפירא[7] ובהסכמה שנטל ממנו לספרו[8] לא הוזכרה עובדה זו.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ דגלנו - בטאון אגודת צא"י, גליון שיט-שכ, עמוד יב.
- ^ כתב הסמיכה מופיע באגרות רבי עקיבא איגר, אגרת קכז.
- ^ ישראל צינברג, תולדות ספרות ישראל: כרך שישי, י. שרברק, 1960. עמ' 132.
- ^ חידושי מהר"י שפירא: על מסכתות פסחים, עבודה זרה, יומא, יבמות, נדרים, גיטין, זבחים באתר הספרייה הלאומית.
- ^ נדפס בברעסלויא, ה'תקצ"ד. רבי אליהו שפירא, לקט אליהו, מהדורת ברעסלויא, ה'תקצ"ד, באתר היברובוקס. וכן בקראטאשין ה'תקצ"ה.
- ^ בן רבי יצחק זליג קרא, צאצא רבי אריה לייב קרא דיין בקהילת לעסלא, בן רבי חיים קרא אב"ד לונשיטץ, בן רבי יצחק זעליג קרא רבן של קאליש, ברסלאו, פוזנא, דסאו והנובר. (על פי אביעד נייגר, ילקוט השבעתי אתכם חלק י, עמ' 75, וערך רבי יצחק זליג קרא באתר אישי ישראל).
- ^ ספר אבל גדול ליהודים
- ^ ספר איל המילואים אבני צדק