לנצ'יצה
 | |
| מדינה |
 פולין |
|---|---|
| פרובינציה |
 לודז' |
| מחוז | לנצ'יצה |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיירה | 15,423 (2006) |
| קואורדינטות | 52°3′N 19°12′E / 52.050°N 19.200°E |
| http://www.leczyca.info.pl | |
לנצ'יצה (בפולנית: Łęczyca; ביידיש: לונטשיץ או לינטשיץ) היא עיירה בפרובינציית לודז' שבפולין, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
תולדות היישוב
לנצ'יצה נזכרת לראשונה במאה ה-12, ובשנת 1267 הוענקו לה זכויות עיר. במהלך המאות ה-14 וה-15 הותקפה העיירה בידי חיילי המסדר הטבטוני, ובתקופה זו הוקפה העיירה בחומה, ונבנתה בה טירה מבוצרת.
באמצע המאה ה-17 הוחרבה העיירה בידי גייסות האימפריה השוודית. בחלוקת פולין בשנת 1793 נכללה העיירה בתחום פרוסיה, ובשנת 1815 נכללה בתחום פולין הקונגרסאית.
יהודי לנצ'יצה
בין רבני העיירה נמנו רבי אברהם טיקטין, רבי חיים אוירבך, רבי יצחק איציק אוירבך והמלבי"ם.
ערב מלחמת העולם השנייה נמנו בעיירה כ-4,200 יהודים, למעלה משליש מתושביה, והתקיימה בה פעילות של אגודת ישראל ושל המפלגות הציוניות.
עם כיבוש העיירה בידי הגרמנים בספטמבר 1939, הוטלו על יהודיה גזירות שונות, ובהן חובת ענידת טלאי צהוב וחובת תשלום סכומי כופר. בהמשך, גורשו מהעיירה כ-1,000 יהודים לגטאות הסביבה, ובמקביל הגיעו אליה פליטים יהודים מהסביבה. בתחילת 1941 רוכזו יהודי העיירה בגטו מוקף גדר תיל שהוקם בה, בו חיו בצפיפות רבה ובתנאי רעב, תוך ביצוע עבודות כפייה. מעת לעת הוצאו להורג בפומבי יהודים מהגטו שנתפסו בהברחת מזון.
ב-10 עד ה-12 באפריל 1942 גורשו כ-3,000 היהודים שנותרו בגטו שבעיירה לפודמביצה, ומשם שולחו עם יתר יהודי המקום למחנה ההשמדה חלמנו.
לקריאה נוספת
- רבי יצחק ידידיה פרנקל, ספר לינטשיץ, תל אביב תשי"ג.
קישורים חיצוניים
- לנצ'יצה (Łęczyca), ב"אנציקלופדיה של הגטאות", באתר "יד ושם"
- לנצ'יצה באתר השטעטל הווירטואלי (באנגלית)
