בילגוריי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף בילגוריה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בילגוריי
Biłgoraj
צומת הרחובות קושיוצקי ולובלסקה בבילגוריי
צומת הרחובות קושיוצקי ולובלסקה בבילגוריי
צומת הרחובות קושיוצקי ולובלסקה בבילגוריי
מדינה פוליןפולין פולין
פרובינציה לובלין (פרובינציה)לובלין (פרובינציה) לובלין
תאריך ייסוד 1578
שטח 21.10 קמ"ר
גובה 212 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 27,225 (2006)
קואורדינטות 50°33′00″N 22°44′00″E / 50.55°N 22.7333333333333°E / 50.55; 22.7333333333333
אזור זמן UTC +1
http://www.bilgoraj.pl

בילגורייפולנית: Biłgoraj; ביידיש: בילגאריי) היא עיר בדרום-מזרח פולין, כ-90 ק"מ מדרום ללובלין, בירתו של מחוז בילגוריי. מאז 1999 משתייכת בילגוריי לנפת לובלין. קודם לכן, משנת 1975, השתייכה לנפת זמושץ'. במפקד שנת 2003 נמנו בה כ-27,000 תושבים.

היסטוריה

בילגוריי נוסדה בשנת 1578 בידי האציל הפולני אדם גורייסקי.

העיר מוקפת יערות, ועוברים בה שלושה נהרות. בעיר ישנו פארק שהוקם במאה ה-17, והוא מכונה "חורשת הקופים (Małpi Gaj). שערה המקורי של העיר עודנו ניצב בפארק.

יהודי בילגוריי

ראשית היישוב היהודי בעיר היא בסוף המאה ה-16, עת הותר ליהודים להתיישב בה. במהלך פרעות ת"ח ות"ט הושמדה כליל הקהילה היהודית בעיר.

ארון הקודש בבית הכנסת בבילגוריי

היישוב היהודי בעיר חודש במאה ה-18, ובמהלך המאה ה-19 תרמו היהודים רבות לפיתוחה הכלכלי של העיר. בתחילת המאה ה-19 הוקם בעיר בית דפוס עברי בידי משפחת קרוננברג.

במהלך מלחמת העולם הראשונה סבלו יהודי העיר מהתעמרות חיילי הצבא הרוסי, ורבים מהם נמלטו ממנה. בנובמבר 1918 פרעו ביהודי העיר הנותרים חיילי הצבא הכחול.

בין מלחמות העולם התקיימה בעיר פעילות ציונית, בהובלת תנועות החלוץ ובית"ר, וכן פעלו בה אגודת ישראל והבונד. כמו כן, פעלו בעיר בתי ספר מרשת בית יעקב ומרשת יבנה.

בשנות השלושים התגוררו בעיר כ-4,600 יהודים, רוב תושביה.

רבני העיר

רבי אליהו מרגליות מחבר שו"ת הר הכרמל; רבי יצחק נתן נטע ברלינר, רבי אביגדור מיזליש, בן רבי משה צבי הירש מיזליש אבד"ק זולקבה, שכיהן ברבנות בבילגוריי קרוב לחמישים שנה. בין רבני העיר המפורסמים בתקופה האחרונה היו: רבי שמואל אנגל בעל שו"ת מהר"ש ענגל, עד בערך שנת ה'תרמ"ד שנאלץ אז לעזוב את פולין ועבר לרדמישל. לאחריו כיהן רבי יעקב מרדכי זילברמן עד מלחמת העולם הראשונה. משנת ה'תרפ"ז כיהן רבי מרדכי רוקח (בנו של רבי ישכר דב האדמו"ר מבלז) עד פרוץ מלחמת העולם השנייה.

בשואה

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הגיעו לעיר פליטים יהודים ממערב פולין. ביום 6 בספטמבר 1939 הופצצה העיר בידי הגרמנים. כתוצאה מכך, מספר מתושביה נהרגו, ופרצה בה שרפת ענק, שכילתה גם את בית הכנסת המקומי.

ב-17 בספטמבר נכנסו הגרמנים לעיר, ועם כניסתם פינו יהודים רבים מדירותיהם. כמו כן, נלקחו יהודים לעבודות כפייה, ובוצעו ביהודים מעשי התעללות, ביזה ורצח מצד הגרמנים. ב-27 בספטמבר פינו הגרמנים את העיר לטובת הצבא האדום, אך כשבוע לאחר מכן שבו לעיר. במהלך שבוע זה נמלטו מהעיר כ-1,500 יהודים מזרחה.

עד מהרה הטילו הגרמנים תשלום כופר גבוה על הקהילה היהודית בעיר, תוך לקיחת בני ערובה להבטחת התשלום, ויהודי העיר צוו להתייצב מדי יום לביצוע עבודות כפייה. בראש היודנרט שהוקם בעיר מונה חיים מרדכי הירשנהורן, שנצטווה לספק לגרמנים רכוש ועובדים. באפריל 1940 צוו יהודי העיר לענוד סרט עם מגן דוד על זרועם, ובהמשך נשלחו עשרות יהודים מהעיר למחנות עבודה בסביבתה.

במחצית השנייה של 1940 הוקם בעיר גטו בן שני רחובות, אליו הועברו כ-3,500 יהודי העיר. בקיץ 1941 הפך הגטו לסגור, ויהודים שנתפסו יוצאים ממנו ללא היתר הוצאו להורג. במרץ 1942 הועברו 221 יהודים מהגטו לטרנוגרוד, ויהודים נוספים הועברו למיידאנק.

באוגוסט 1942 נערכה בגטו אקציה ראשונה, במהלכה למעלה מ-1,000 יהודים הועברו בעגלות לתחנת הרכבת בצ'רנישווצה, ושם הועלו לקרונות משא, ושולחו למחנה ההשמדה בלז'ץ.

בנובמבר 1942 נערכה בגטו אקציה שנייה, במסגרתה הועברו כ-1,500 יהודים באלימות קשה, ותוך רצח כ-200 יהודים במקום, לבניינים הסמוכים לבית העלמין היהודי העיר. מבניינים אלו הוצעדו היהודים רגלית אל תחנת הרכבת בצ'רנישווצה, תוך רצח עשרות יהודים תשושים בדרך, ושילוח היתר בקרונות משא לבלז'ץ.

כ-70 עד 80 יהודים שהושארו בגטו לעבודות כפייה נכלאו בינואר 1943 בבית הסוהר המקומי. שם נרצחו הנשים, הילדים והזקנים, וכ-15 צעירים שולחו למחנה העבודה ינוביצה.

תושבים מפורסמים

הסופר האידישאי ישראל יהושע זינגר ואחותו אסתר קרייטמן נולדו בבולגריי. ואחיהם חתן פרס נובל לספרות, יצחק בשביס-זינגר, אף מיקם בה כמה מעלילת סיפוריו.

מבנותיה המוכרות של העיר נזכרת גם רחל גליק לבית ברלינרמן, שמאוחר יותר העתיקה את מקום משכנה לטישוביצה.

קישורים חיצוניים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0