רבי יהושע מנחם אהרנברג
 | |
| לידה | י"ב בטבת תרס"ה |
|---|---|
| פטירה | כ"ד באדר ב' תשל"ו (בגיל 71) |
| מקום פעילות | גליציה, ישראל |
| השתייכות | רבני גליציה, חסידות |
| רבותיו | הרב מאיר אריק ור' אהרן רוקח מבלז |
| חיבוריו | "דבר יהושע", "ראשי בשמים". |
רבי יהושע מנחם (יהושע מנדל) אהרנברג (י"ב בטבת תרס"ה – כ"ד באדר ב' תשל"ו) היה תלמיד חכם חסידי, פוסק הלכה ואב בית דין בתל אביב. כיהן כרב ראשי במחנות המעצר בקפריסין.
תולדותיו
נולד בעיירת קעמעטש (Kemecse) שבהונגריה ליצחק-אריה לייב ושרה אהרנברג, שהיו במקור מגורליץ שבגליציה . בצעירותו למד אצל הרב נפתלי הירץ בומבך אב"ד סמבור ובעל גבעת הלבונה, ולאחר מכן אצל הרב מאיר אריק אב"ד טורנא שאף הסמיכו לרבנות, כמו כן הוסמך לרבנות על ידי הרב הורביץ מפרובוז'נא והרב פירר מקראסנו.
בשנת תרפ"ה נישא להינדא-לאה בירנבוים מקרקוב (מתלמידותיה הראשונות של שרה שנירר), שם המשיך בלימודיו. עבר טלטולים רבים בזמן השואה. נכלא בגיטו בוכניה והצליח להימלט לסלובקיה ומשם להונגריה. הרב אהרנברג ושתי בנותיו הם מניצולי "רכבת קסטנר" שבאמצעותה הגיעו בשנת ה'תש"ה לשווייץ, שם שוכנו במלון, שהפך למתקן אכסון לפליטים, בעיירה קו (Caux) הסמוכה למונטרה. כמו רוב ניצולי הרכבת עלה לארץ ישראל באלול ה'תש"ה והתיישב בירושלים.
בשנת תש"ז (1947) התבקש על ידי הרב הראשי הרב הרצוג לשמש כרב ראשי במחנות הגולים בקפריסין. הוא שהה בקפריסין עד חיסול המחנות, ושם עסק בעיקר בבעיות אישות ועגינות. הוא גם יסד שם ישיבה שבה למדו כשמונים בחורים.
עם חיסול המחנות בשנת תש"ט בקפריסין חזר לארץ ישראל, ונתמנה לראש אב בית הדין ביפו ולאחר מכן בתל אביב. היה בקי בכל שטחי ההלכה, אך בעיקר נודע במומחיותו בדיני אבן העזר (אישות). בתחום זה יעץ לרב הראשי הרב אונטרמן. נמנה עם חסידות בלז והיה ממקורביו הבולטים של האדמו"ר, רבי אהרן רוקח - אשר לעיתים היה שואלו שאלות הלכתיות[1].
נפטר בערב שבת והלוויתו התקיימה במוצאי שבת בתל אביב ובירושלים. בהלוויתו נספד על ידי האדמו"ר מבלז בהיכל ישיבת בלז ברחוב אגריפס בירושלים. הובא לקבורה בהר הזיתים.
היה אב לשלוש בנות. בתו ריבה נישאה לאברהם חנוך אברמוביץ, בנו של יהודה מאיר אברמוביץ.
ספריו
- שו"ת דבר יהושע (שישה כרכים)
- דבר יהושע, על הש"ס, בני ברק תשע"ט, באתר HebrewBooks.org
- ראשי בשמים על הרוקח.
פסקיו ההלכתיים הבולטים
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
- אסור להחזיר שטחים שנכבשו על ידי ישראל בכל צורה שהיא (חלק ב סימן מח).
- מותר לפתוח בקבוקים בשבת ויום טוב (חלק ב סימן מה).
- בזמן הזה עיקר מצוות הדלקת נר חנוכה אינה על פתח ביתו מבחוץ אלא בתוך ביתו. ומי שמדליק בחוץ ייתכן ואינו יוצא ידי חובה (חלק א סימן מ).
- מותר לרקוד בשבת, כמנהג החסידים (חלק ב סימן מב, ד).
- חובה מדאורייתא לחגוג את יום העצמאות (קול תורה שנה ג עמ' 97 בקובץ השנתי (עמ' ג במקור), שנה ד, עמ' 33 (עמ' ג במקור)
לקריאה נוספת
- תולדותיו במבוא לשו"ת "דבר יהושע" חלק ג'
- אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, חלק ח, בני ברק, תשמ"ט, עמ' קמו-קעט.
- קורות משפחתו בימי השואה בספר "דבר הישועה", שנכתב ויצא על ידי בנותיו, תשנ"ד
- מאיר וונדר, "מאורי גליציה: אנציקלופדיה לחכמי גליציה": חלק א' בערכו
- מרדכי דוד אברמוביץ, מעשה רקח, תולדות הרב יהושע מנחם אהרנברג, בני ברק תשע"ו, לרגל ארבעים שנה לפטירתו, באתר היברובוקס
קישורים חיצוניים
יעקב צ. מאיר, להדליק עכשיו בפנים זהו דרך בטוחה יותר, באתר הארץ, 14 בדצמבר 2017
הערות שוליים
- ^ חלק מהשאלות שנשאל על ידי רבו נדפסו בספר השו"ת שלו 'דבר יהושע'. ראה לדוגמא בשו"ת דבר יהושע חלק ב' סימן קח, שכותב: נקראתי לבוא לפני המלך כ"ק מרן הגה"ק מבעלזא שליט"א [זצוק"ל] והציע לפני ספקו בהלכה למעשה וכו'.
31758314יהושע מנחם אהרנברג