רבי חסדאי אבן שפרוט
 | |
| אנדרטה לזכר רבי חסדאי אבן שפרוט | |
| לידה |
915 חאן, אמירות קורדובה |
|---|---|
| פטירה |
975 (בגיל 60 בערך) קורדובה, ח'ליפות קורדובה |
| מדינה | ח'ליפות קורדובה |
| מקום מגורים | קורדובה, ח'ליפות קורדובה |
| כינויים נוספים | "אבו יוסף" |
| פעילות בולטת | פיתוח כלכלת ספרד וקשרי החוץ, ותרומה גדולה לשגשוג הרוחני: "תור הזהב" |
| מקצוע | רופא |
| תפקיד | רופאו האישי של עבד אל רחמן, הממונה על סחר החוץ, דיפלומט בכיר. |
רבי חסדאי אִבְּן שַׁפְּרוּט (915 – 975, ד'תרע"ה- ד'תשל"ה) היה מדינאי, שתדלן ורופא יהודי בן ימי הביניים. הוא חי בעיר קורדובה בספרד ושימש בתפקידים בכירים בחצר השליט עבד אל רחמן השלישי. מכוח מעמדו פעל רבי חסדאי למען יהודי ספרד ויהודי ארצות אחרות. הוא פעל גם למען ספרד כולה: הוא קידם שלום בין ספרד המוסלמית לספרד הנוצרית, ותרם לפיתוח כלכלתה.
פעילותו למען הקהילה היהודית סייעה במיצובה של ספרד כמרכז תרבותי ותורני ליהודים. הוא הזמין חכמים מבבל ומאפריקה הצפונית וסייע בהקמת ישיבות בספרד. בין החכמים שתמך בהם נודעים במיוחד מנחם בן סרוק ודונש בן לברט, שניהם בלשנים ומשוררים נודעים.
שנותיו הראשונות
רבי חסדאי נולד בשנת 915 לספירה (ד'תרע"ה) למשפחה אמידה בקורדובה. אביו, יצחק, היה מעשירי ומלומדי העיר חַאֵן (Jaén) שבספרד, ובנה את בית הכנסת ברובע היהודי בקורדובה.
רבי חסדאי רכש בילדותו השכלה נרחבת בעברית, ערבית ולטינית. שליטתו בלטינית ראויה לציון כי השפה הייתה ידועה בתקופה זו רק לבכירי הכנסיה, את הלטינית למדוהו כמרים נוצרים מוסתערבים שחיו בספרד.[1] נוסף לכך, ידע את שפת ה"רומנס", שהייתה ידועה לרוב בני אנדלוסיה[2] הוא למד רפואה, ושקד בלימודו עד שנשאר רווק מחוסר זמן, הוא התפרסם מאוד כרופא מעשי מעולה, אך לא רק בעקבות כישוריו, רבי חסדאי גילה את החומרים והתרכובת של התרופה ששמה "המושיע" (בפי היהודים, "פרוק"- בפי המוסלמים), מקור התרופה הוא עוד לפני תחילת הספירה, אז המציאה מתרידאטס אויפאטור, והיא נקראה "תריאקה".[3] בזכות השכלתו הרפואית ושליטתו בשפות היוונית והלטינית, תרגם רבי חסדאי ספרי רפואה מיוונית לערבית,[4] ומרומית לערבית.[5]
בחצר עבד אל רחמן
לאחר פרסומו, רבי חסדאי משך את תשומת לבו של עבד אל רחמן השלישי, שליט ספרד המוסלמית והוא החליט למנותו לתפקיד רופאו האישי. רבי חסדאי המציא את ה'דיאטה' הראשונה בעולם, כך על פי נשיא אגודת התרבות של העיר חאן בה נולד רבי חסדאי.[6] כשהכיר עבד אל רחמן את כשרונו וחכמתו של רבי חסדאי הוא החליט למנותו לתפקיד מתורגמן ולאחר מכן לתפקיד הממונה על סחר החוץ. רבי חסדאי היה אחראי להכנסת סכומים נכבדים לממלכה, והוא פיתח את סחר החוץ בצורה משמעותית.
בזכות הצלחתו בתפקיד הממונה על סחר החוץ, רבי חסדאי קודם לתפקיד יועץ דיפלומטי בכיר. במסגרת תפקידו החדש נפגש רבי חסדאי עם שגרירים זרים רבים. הוא גישר בין ספרד הנוצרית לספרד המוסלמית ושכנע את המושל הנוצרי לכרות ברית עם השליט אל רחמן, ולאחר מכן גם שכנע את אל רחמן להתחיל במשא ומתן שהביא בסופו של דבר לכריתת ברית בין חלקי ספרד.[7] כריתת הברית שיפרה את מצבה של ספרד הנוצרית, שהייתה כה מיושנת עד כדי שאזרחים נוצרים ויהודים, היגרו לחלקה המוסלמי באופן עקבי.
יש האומרים שעבד אל רחמן השלישי נזהר שלא להעלות בדרגה את רבי חסדאי יתר על המידה כדי שלא לעורר את זעמם של המוסלמים בממלכה.[8]
ביחד עם לובנה הוא היה בין יזמי הקמת הספרייה במדינה אזאהרה.
התרומה ליהודים במסגרת התפקיד
עבד אל רחמן השלישי מינה את רבי חסדאי להיות הממונה על היהודים בממלכתו, ובמסגרת תפקיד זה דאג ליהודים שלא ייפגעו.[9]
לא זו בלבד, רבי חסדאי ניצל גם את שאר משרותיו למטרת סיוע ליהודים, בספרד ובארצות אחרות. למשל, כשקיבל את שגרירה של האימפריה הביזנטית, הוא מחה בפניו על היחס הגרוע ליהודים והודות להתערבותו, שופר היחס ליהודים בימי כהונתם של הקיסר קונסטנטין ואשתו הקיסרית הלנה לקפנה (אנ'),[10] כמו כן שיפר את מעמדם של יהודי טולושא שבצרפת,[11] ואיטליה הדרומית - שם היהדות פרחה לאחר מכן[12] גם ליהדות גרמניה סייע רבי חסדאי בהתערבותו בעת ביקור יוהאנס מגורצה.[13]
בתקופה זו, של המאה ה-10 בימי הביניים החלה שקיעת המרכז היהודי בבבל, אך רבי חסדאי דאג לכך שיוקם מרכז תורני מחליף וממשיך בספרד.
הוא סייע בשיפור מעמדה של הקהילה היהודית בספרד ותרם לשגשוג הרוחני שלה, המכונה "תור הזהב". הוא הזמין תלמידים מבבל ללמוד בישיבות שבחלק המוסלמי בספרד, ורב מאיטליה שישמש כמנהיג רוחני בעיר קורדובה. בנוסף, הוא יזם הפצה של התלמוד הבבלי באמצעו העתקתו על ידי סופרים ששכר לשם כך.[14]
הוא הכניס חכמים יהודים נוספים לחצר החליף. המפורסמים שבהם הם רבי מנחם בן סרוק ורבי דונש בן לברט, בלשנים ידועים שחלקו ביניהם רבות. בשלב מסוים רבי חסדאי לא רק תמך בדונש אלא תקף קשות את רבי מנחם בן סרוק והפסיק לתמוך בו.[15]
עניינו בכוזרים
כאשר הגיע בשנת 947 שליח מטעם הקיסר הביזנטי לקורדובה, שאל אותו רבי חסדאי בנוגע לכוזרים. הלה סיפר לו על קשרי המסחר בין המדינות ועל המרחק ביניהן. רבי חסדאי הטיל על יהודי בשם יצחק בר נתן להתלוות לשליחי הח׳ליף שיצאו חזרה אל קושטא, ומשם להמשיך לממלכת הכוזרים. באיגרת שכתב למלכה הלנה ובה ביקש שתקל על סבלם של יהודי דרום איטליה הוסיף בקשה שנייה, שתאפשר ליצחק בר נתן להפליג באונייה ביזנטית אל ארץ הכוזרים. בקיץ 948 יצא יצחק בר נתן יחד עם השליחים הספרדיים אל קושטא והגיש את איגרתו של רבי חסדאי לזוג הקיסרי. ואולם, הקיסר הביזנטי, שביקש לבודד את ממלכת הכוזרים ולמנוע מגע בינה לבין מעצמות זרות סירב לבקשתו של רבי חסדאי ונתן בידי השליחים איגרת ובה דברי הצטדקות. ואולם, ביושבו בקושטא פגש יצחק בר נתן ביהודי מלומד מממלכת הכוזרים וביקש ממנו להעלות על הכתב את ידיעותיו על תולדות הכוזרים, התגיירותם ויחסיהם עם המדינות השכנות. אותו יהודי נעתר לבקשה וכתב את המסמך בצורת איגרת אל רבי חסדאי אבן שפרוט בלשון היוונית, ששימשה כשפת התרבות באותה העת בארצות הים השחור.[16]
איגרת רבי חסדאי אל מלך הכוזרים
ערכים מורחבים – איגרת רבי חסדאי אבן שפרוט אל מלך הכוזרים, סיפור ההתגיירות במכתבים הכוזריים
איגרת רבי חסדאי אבן שפרוט אל יוסף מלך הכוזרים היא חליפת מכתבים בין יוסף מלך הכוזרים ובין רבי חסדאי אבן שפרוט.
באגרות אלה, שנוסחו כנראה על ידי רבי מנחם בן סרוק, דנים השניים ביהדות, בנושאים יהודיים שונים ובהיסטורית התגיירותם של הכוזרים, בני עם טורקי שמלכם בולאן התגייר במאה השביעית ואיתו 6,000 מנתיניו (בעיקר בני מעמד האצולה).[17] האיגרות מספקות מידע על צאצאי הכוזרים שהתגיירו ומתארות את ממלכת הכוזרים ואת תולדותיה לפני שנחרבה במאה ה-13 לספירה.
חלופת המכתבים הזו אימתה לכאורה את קיומה של ממלכת הכוזרים, אולם רבי יהודה בן ברזילי הברצלוני מתייחס אליהם בספרו ומפקפק באמינותם, "לא ידעתי אם אמת היה הדבר שנתגיירו הכוזרים שהם מבני תוגרמה או לא".[18]
רבי יהודה הלוי ביסס על סיפור הממלכה את ספרו "הכוזרי".
אחרי מות עבד אל רחמן
אחרי מותו של החליף עבד אל רחמן, מונה לתפקיד בנו, חכִּּים. גם אז המשיך בתפקידו רבי חסדאי כמקודם, עד שנפטר בשנת 975, בגיל 60.
לאחריו מונה שמואל הנגיד לנשיא ולחצרן. עם סיום עידן החצרנים יהדות ספרד הידרדרה, וניתן להגיד שתקופתם הטובה ביותר של היהודים בספרד של ימי הביניים הייתה בזמן החצרנים היהודים.[19]
הנצחה
על שמו של רבי חסדאי קרויים היום כמה רחובות, בין השאר בירושלים, בתל אביב, בבני ברק, בבאר שבע ובהרצליה. בנוסף, בית הכנסת הנמצא ברובע היהודי הישן בקורדובה נבנה על ידי אביו של רבי חסדאי.
ראו גם
- ממלכת הכוזרים
- בית אומיה
- קורדובה
- עבד אל רחמן
- אנדלוסיה
- התכתבות יהודית כוזרית במאה ה-10. קוקובצב, לנינגרד, 1932 (רוסית)- http://gumilevica.kulichki.net/Rest/rest0501.htm
- מסמכים כוזרים- יהודיים במאה ה-10. גולב נ., פריצק או. ירושלים, 2000. (רוסית)-http://www.vostlit.info/Texts/Dokumenty/Russ/X/Chaz_evr_dok_X/index.htm
- רבי חסדאי אבן שפרוט בספרייה היהודית הווירטואלית (אנגלית)-http://www.jewishvirtuallibrary.org/jsource/biography/Shaprut.html
- רבי חסדאי אבן שפרוט באנציקלופדיה היהודית (אנגלית)- http://www.jewishencyclopedia.com/articles/7304-hasdai-abu-yusuf-ben-isaac-ben-ezra-ibn-shaprut
לקריאה נוספת
- "קורות היהודים בספרד המוסלמית", אליהו אשתור.
קישורים חיצוניים
- ישראלה הלזנר, מתיה קם, חסדאי-אבן-שפרוט/ רבי חסדאי אבן שפרוט, באתר "תרבות•il"
- שיר תהילה לרבי חסדאי אבן-שפרוט באתר בן-יהודה
יובל מלחי, חסדאי-אבן-שפרוט-הגדול/ פרק 99: רבי חסדאי אבן שפרוט – מייסד תור הזהב, באתר "קטעים בהיסטוריה", 4 במאי 2014- רבי חסדאי אבן שפרוט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתב יד, אגרת רבי חסדאי אבן שפרוט ליוסף מלך הכוזרים, בזל, מאה 17, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
- הרב נפתלי יעקב הכהן, "השר דון חסדאי בן שפרוט בן הר' יצחק", אוצר הגדולים אלופי יעקב, חיפה, תשכ"ז-תש"ל, חלק ג, עמודים רסז-רסח, באתר HebrewBooks, אות קצג
הערות שוליים
- ^ א. אשתור, קורות היהודים בספרד המוסלמית, חלק א', עמ' 111, הוצאת ספרים קריית ספר בע"מ
- ^ א. אשתור, קורות היהודים בספרד המוסלמית חלק א', עמ' 111, הוצאת ספרים קריית ספר בע"מ
- ^ א. אשתור, קורות היהודים בספרד המוסלמית, חלק א', עמ' 112, הוצאת ספרים קריית ספר בע"מ
- ^ ארכיון 4 במאי 2014, באתר קטעים בהיסטוריה (חסדאי-אבן-שפרוט-הגדול/ ארכיון)
- ^ ד"ר א. גולדשטיין, ד"ר מ. שכטר, "אוצר הרפואה והבריאות", הוצאת דביר, תל אביב, 1955, פרק : "רופאים יהודים במשך הדורות", ערך : אבן שפרוט רבי חסדאי הנשיא, עמוד 1597
- ^ «En este momento son necesarios líderes abiertos como Ben Shaprut», Jaén - Ideal (בספרדית)
- ^ ישראלה הלזנר, מתיה קם, חסדאי-אבן-שפרוט/ רבי חסדאי אבן שפרוט, באתר "תרבות•il"
- ^ א. אשתור, קורות היהודים בספרד המוסלמית, כרך א', עמ' 112, הוצאת ספרים קריית ספר בע"מ
- ^ א. אשתור, קורות היהודים בספרד המוסלמית, כרך א', עמוד 112, הוצאת ספרים קריית ספר בע"מ
- ^ חווה ליאון, גלות ירושלים אשר בספרד, משרד החינוך והתרבות, התשנ"א (1991)
- ^ בלפור חקק, האגף לתכניות לימודים, חינוך על הפרק, כרך 12- דמויות מיהדות ספרד, משרד החינוך והתרבות, המינהל הפדגוגי, האגף לתכניות לימודים, ירושלים, התשנ"ב
- ^ גאיו שילוני, "דע את עצמך"- יהודי איטליה, מרכז ההסברה, שירות הפרסומים, דפוס הממשלה, ירושלים, התשמ"ה (1985)
- ^ א. אשתר, קורות היהודים בספרד המוסלמית, הוצאת ספרים קריית ספר בע"מ
- ^ בלפור חקק, האגף לתכניות לימודים, חינוך על הפרק, כרך 12- דמויות מיהדות ספרד, משרד החינוך והתרבות,המנהל הפדגוגי, האגף לתכניות לימודים
- ^ חסדאי-אבן-שפרוט-הגדול/ פרק 99: רבי חסדאי אבן שפרוט – מייסד תור הזהב (פודקאסט היסטוריה) – קטעים בהיסטוריה, באתר historia.co.il
- ^ אשתור, א. (1966).קורות היהודים בספרד המוסלמית. ירושלים: קרית ספר. עמ׳ 137-136.
- ^ "כוזרים", אינצקלופדית "יבנה- האנציקלופדיה לנוער", כרך 8 עמ' 37, 1995
- ^ אלי אשד, כוזרים וישראלים, ארץ הצבי
- ^ ח"ה בן-ששון, פרקים בתולדות היהודים בימי הביניים, עמ' 146, הוצאת דביר
| רבי חסדאי אבן שפרוט על ציר הזמן |
|---|
 |
30689787רבי חסדאי אבן שפרוט