באר היטב

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פירוש נוסף ערך זה עוסק באחד מנושאי הכלים שעל השולחן ערוך. אם התכוונתם לספר פירוש על רש"י על התורה, ראו רבי משה מת.
באר היטב
מידע כללי
מאת רבי יהודה אשכנזי מטיקטין, רבי זכריה מנדל מבלז, רבי אברהם אופנהיים
סוגה פירושים על שולחן ערוך

באר היטב הוא חיבור המסכם את המסקנות להלכה מנושאי כליו העיקריים של השולחן ערוך, ולעיתים גם מספרי שאלות ותשובות. החיבור נדפס על הדף בכל הדפוסים הנפוצים של השולחן ערוך, וכן בספרים כמו משנה ברורה ודרכי תשובה.

חיבורים מכמה מחברים נשאו את השם "באר היטב"; המחבר העיקרי של המהדורה המצויה על אורח חיים הוא רבי יהודה אשכנזי מטיקטין. על אבן העזר וחושן משפט נדפס חיבורו של רבי זכריה מנדל מבלז, ועל יורה דעה נדפס חיבור המשולב מחיבורי שניהם, בעריכת רבי אברהם אופנהיים. קיים חיבור זהה מתקופה מוקדמת יותר בשם זה שחובר על ידי רבי ישעיה הלוי, אך הוא לא נפוץ כיום; וכן חובר באר היטב על חושן משפט על ידי רבי משה פרנקפורט, ועל יורה דעה על ידי רבי משה מזולקבה.

לחיבור נוספו עם השנים מספר הוספות; באורח חיים יש קטעים מהספרים אבן העוזר, אשל אברהם ובית מאיר, וביורה דעה יש הגהות מאשל אברהם.

מחברים

מחברים רבים ערכו חיבור בשם "באר היטב", במבנה דומה.

רבי ישעיה הלוי

ערך מורחב – רבי ישעיה הלוי

ה"באר היטב" הראשון הוא זה של רבי ישעיה הלוי בן רבי אברהם הלוי, נין הטורי זהב, שהדפיס את חיבורו על אורח חיים בשנת ה'תס"ח באמסטרדם.

מחוסר מימון הוא ליקט בקיצור רק את המסקנות להלכה של הטורי זהב והמגן אברהם כשהוא משמיט את המשא ומתן, והדפיסו סביב השולחן ערוך. המחבר מבאר מעט את דברי המגן אברהם שבולט בלשונו הקצרה[1], ובפסיקתו מעדיף לרוב את הטורי זהב[2] על פני המגן אברהם. את הרעיון לחיבור כזה לקח רבי ישעיה מהספר "גן נטע" של רבי נטע איגר, שנדפס בשנת ה'תנ"ה בפראג. לדעת רבי ישעיה לא היו פסקיו של רבי נטע תמיד נכונים, ולכן חיבר חיבור עצמאי. הוא קרא לחיבורו "באר היטב", "כי בו מבואר היטב כל הדינים בשולחן ערוך", והוא בגימטריה "אברהם", שמו של אביו[3].

הספר נדפס שמונה פעמים בזמן קצר, האחרון בשנת תצ"ח בזולצבך, ומאז לא נדפס[4][5].

רבי יהודה אשכנזי טיקטין

רבי יהודה אשכנזי מטיקטין המשיך את עבודתו של רבי ישעיה והדפיס באמסטרדם בשנת תצ"ו את ה"באר היטב" על יורה דעה, ובשנת תצ"ט על אבן העזר. הוא השווה את מבנה חיבורו לזה של רבי ישעיה וקרא לו באותו שם, כי הוא חיבר אותו כהשלמה לעבודתו של רבי ישעיה[6].

למעשה, הדפיס רבי יהודה בשנת תק"ב "באר היטב" משלו על אורח חיים, כשהוא כותב בהקדמה שהבאר היטב הקודם היה קצר מידי, וחסרו ממנו הפסקים של האחרונים ובנוסף לכך הוא לא תמיד פסק כראוי[4]. רבי יהודה מביא לעתים את הבאר היטב של רבי ישעיה שהוא קורא "הבאר היטב אשר לפני", והוא חולק עליו[5]. את כל הכרכים הללו הדפיס רבי בדפוס של הירץ סג"ל רופא וקאשמאן. בשונה מה"באר היטב" המקורי של רבי ישעיה, מרבה רבי יהודה להביא תשובות רבות מפוסקי זמנו, וגם מנהגים מהמקובלים, ולא רק כתב קיצור מתומצת של דברי נושאי הכלים המרכזיים[5][7].רבי יהודה מביא לעתים את פסיקתיו של רבי ישעיה, אף נגד המגן אברהם, אבל בעילום שם [8].

רבי משה פרנקפורט

רבי יהודה טיקטין תכנן לכתוב גם על חושן משפט, אבל לא הספיק. רבי משה פרנקפורט, שהיה קרוב משפחתו של רבי יהודה, וגם מחבר ספרים, מדפיס ומגיה, נתבקש – ככל הנראה על ידי הירץ סג"ל רופא וקאשמאן, מדפיסי הבאר היטב של רבי יהודה[9] – להשלים את מלאכתו של רבי יהודה. רבי משה נענה לבקשות, וה"באר היטב" שלו על חושן משפט נדפס בשנת ה'תק"ט אצל הירץ סג"ל רופא וקאשמאן[10][11].

רבי משה העדיף את ספר מאירת עינים על פני השפתי כהן, ומרבה להביא גם מהטורי זהב יותר מהש"ך. הוא מביא גם מהרבה ספרי שאלות ותשובות, ומהחכם צבי בהגהותיו לטורי זהב, ופעמים מביא חידושים משלו. רוב החיבור נכתב בקיצור רב, ולפעמים הוא מציין שיש במחלוקת בין נושאי הכלים אך אינו מפרט את השיטות. מאידך, בכמה מקומות הוא מצטט באריכות גדולה, כך שקיים קיטוב מסוים בחיבורו[9].

לרבי משה היה גם חלק בחיבור ה"באר היטב" על יורה דעה. בשנת תק"ו הוא הדפיס חיבור משלו, "טוב לכת" על הלכות אבילות, בסגנון הבאר היטב. הדמיון נרמז באופן בולט על דף השער ובהקדמה, שבהם מופיעים המילים "באר היטב" ו"מבואר היטב" בגופן מוגדל[12].

הירץ סג"ל רופא וקאשמאן הזמינו את רבי משה לדין תורה, עם הטענה שהוא העתיק חלקים מהבאר של רבי יהודה לתוך חיבורו, בזמן שלהם היתה זכויות היוצרים. הצדדים הגיעו לפשרה, שבמסגרתו הדפיסו הירץ סג"ל רופא וקאשמאן את הבאר היטב של רבי יהודה, ובהלכות אבילות שובץ בתוכו חיבורו של רבי משה עם סימנים מיוחדים להבחין ביניהם[13].

רבי זכריה מנדל מבלז

האחים פרופס מאמסטרדם קיבלו רשות מהירץ סג"ל רופא וקאשמאן להדפיס את הבאר היטב של רבי יהודה טיקטין, והם הדפיסו בשנת תקי"ג את הבאר היטב על אורח ואבן העזר. הם התחילו לעבוד על חלק יורה דעה, אבל בינתיים הגיע לידם כתב יד של חיבור בסגנון ספרי הבאר היטב מאת רבי זכריה מנדל מבלז שנפטר עשרות שנים לפני כן. בשנת תקי"ד הם הדפיסו את חלק יורה דעה מהחיבור, ובשנת תקכ"ד את חלק חושן חושן משפט[14]. הם קראו לספר "באר היטב", שכבר היה אז כינוי מקובל לספר המתמצת את המסקנות להלכה של נושאי הכלים[6].

הבאר היטב של רבי זכריה מנדל מצטיין בהיותו כתוב בקיצור ותמציתיות, אבל בבהירות מספקת. [15]

רבי משה בן רבי ברוך הדיין מזולקבה

חוץ מספרי באר היטב האלו שנדפסו באמסטרדם, הופיע בשנים ההם באר היטב נוסף על יורה דעה מאת רבי משה בן רבי ברוך הדיין מזולקבה. הבאר היטב של רבי יהודה היה לפניו כפי הנראה, ואחד מחידושיו העיקריים הם פסקי התבואת שור שהוא מביא. לעתים קרובות המחבר מקדים לפני הסימן הקדמה המבארת את היסודות ההלכתיים של הסימן. הספר נדפס בזולקבה בשנות תק"ב ותקי"ג, אבל מאז הספר נשכח ולא נדפס שוב[16][7].

הוספות ועריכות

במשך השנים נדפס הבאר היטב כמה פעמים, והתווספו אליו כמה הוספות.

ליקוטים מספר "אבן העוזר" לרבי עוזר מקלימנטוב

כשהדפיסו האחים פרופס מאמסטרדם את הבאר היטב של רבי יהודה טיקטין, הם שיבצו בו קטעים מספר אבן העוזר של רבי עוזר מקלימנטוב[17]. ההוספות בתוך הבאר היטב על אורח חיים נשארו בו גם בדפוסים הבאים[5], ואילו בחלק אבן העזר הם נשמטו[18].

אולם בשונה ממה שעשו עם הבאר היטב של רבי יהודה טיקטין, בחיבורו של רבי זכריה מנדל הם לא שיבצו קטעים מספר אבן העוזר בתוך הבאר היטב עצמו, אלא במדור נפרד על הדף[19].

עריכתו של רבי אברהם אופנהיים

רבי אברהם אופנהיים היה מגיה ומהדיר אצל האחים פרופס, וגם רב ותלמיד חכם, וחיבר ספר על שולחן ערוך בשם "אשל אברהם". בשנת תקכ"ט הדפיסו האחים פרופס את הבאר היטב של רבי יהודה טיקטין על אורח חיים ביחד עם חיבורו של רבי אברהם. את האשל אברהם הם פיצלו לשניים; חלק שובץ לתוך הבאר היטב עצמו, וחלק נוסף נדפס במדור נפרד על הדף[5].בשנת תקכ"ד כשהדפיסו האחים פרופס את הבאר היטב של רבי זכריה מנדל על חושן משפט, שובץ בתוכו הערות רבות מאת העורך, המזוהה עם רבי אברהם[20].

בשנת תקל"ז כבר נפרדו האחים פרופס והקימו כל אחד דפוס לעצמו, ורבי אברהם הדפיס אז את הבאר של רבי יהודה טיקטין על יורה דעה אצל אחד האחים, יוסף. לספר היו הרבה חידושים והוספות, גם על הדף וגם בתוך הבאר היטב. בתוך הבאר היטב שיבץ רבי אברהם קטעי "מהדורא בתרא" מרבי יהודה טיקטין, קטעים מהבאר היטב של רבי זכריה מנדל, וקטעים מחיבורו שלו, "אשל אברהם"[19][7][21].

בשנה הבאה, תקל"ח, הדפיס רבי אברהם מהדורה נוספת של הבאר היטב על יורה דעה אצל אח אחר לבית פרופס, אברהם. הפעם היה זה הבאר היטב של זכריה מנדל ששימש כבסיס, אשר אליו הוסיף רבי אברהם קטעים מרבי יהודה. הוא גם שיבץ בו קטעים מספרו אשל אברהם, אבל פחות ממה שהכניס במהדורת תקל"ז. על אף שהבאר היטב של רבי זכריה מנדל היה אמור להיות הבסיס, היו בו קטעים רבים של רבי יהודה, והוא אל-נכון חיבור משותף של רבי יהודה ורבי זכריה מנדל, בעריכת רבי אברהם אופנהיים[22][7][23].

ליקוטים מספר "בית מאיר" לרבי מאיר פוזנר

חיבור נוסף התווסף לבאר על אורח חיים, כשהוא נדפס בדאנציג בשנת תר"ה. המהדורה ההיא היתה מבוססת על מהדרות פרופס משנת תקכ"ט, שהיתה הבאר של רבי יהודה עם קטעים מאבן העוזר ואשל אברהם. המדפיס בדאנציג, לכאורה רבי יהודה בעהק מוילנא, הוסיף אל אלו קטעי "בית מאיר" לרבי מאיר פוזנר, וכן הערות משלו, וקיבל על עבודתו את הסכמתו של רבי ישראל ליפשיץ, ה"תפארת ישראל"[5][24].

מהדורה סופית

ספרי הבאר היטב שפורטו לעיל נדפסו שוב מספר פעמים בצורתם המקורית, אבל באופן כללי התקבעה מהדורה אחת שמופיעה ברוב הדפוסים.

המהדורה הסופית של הבאר היטב על אורח חיים שנדפסה בשולחן ערוך היא של מהדורת דאנציג משנת תר"ה. מהדורה זו נדפסה הרבה פעמים, אבל כל השכבות וההוספות השונות נהיו לאחד וכל הסימנים שהיו שם להבדיל בין החיבורים נשמטו. במהדורות החדשות של השלחן ערוך, כדוגמת מכון ירושלים, תוקן דבר זה ובסוף כל אות מצוין מי מחברה[5].

על יורה דעה התקבעה המהדורה של רבי אברהם אופנהיים משנת תקל"ח, ששילב את הבאר היטב של רבי יהודה טיקטין עם זה של רבי זכריה מנדל, עם הוספות משלו. בהלכות אבילות משובץ בה גם ספרו של רבי משה פרנקפורט, "טוב לכת". גם בחלק זה נשמטו הסימנים במהדורות הבאות, כשהכל נראה כחיבור אחד. מכון ירושלים במהדורתם לשולחן ערוך סימנו את הגהות אשל אברהם בסוגריים מרובעים, והבדילו בין שני ספרי הבאר היטב על ידי גופנים מיוחדים[25][7].

על אבן העזר התקבע הבאר המקורי של רבי יהודה טיקטין, ללא כל הוספות[26].

על חושן התקבע הבאר היטב של רבי זכריה מנדל שהאחים פרופס הדפיסו בשנת תקכ"ד, על פני זה של רבי משה פרנקפורט שנדפס על ידי הירץ סג"ל רופא וקאשמאן[18][9].

התקבלות והערכה

רבי יעקב עמדין בספרו מור וקציעה חולק בחריפות כמה פעמים על הבאר היטב של רבי ישעיה[27], ומתבטא במקום אחד[28] ש"לא איתמחי גברא ולא קמיעא". גם רבי יעקב ריישר כותב כמה פעמים על הבאר היטב שאין הוא בר סמכא[29]. רבי רפאל מייזליש כותב שלפעמים הבאר היטב יוצר מחלוקת בין הטורי זהב והמגן אברהם כאשר למעשה יש הסכמה ביניהם[30]. רבי פנחס מקוריץ לא החשיב את הבאר היטב, על אף שהחזיק את הספר בביתו, ואמר שאי אפשר לסמוך עליו לגמרי[31]. מאידך שיבח רבי נחמן מברסלב את הבאר היטב. רבי אברהם חזן ממנהיגי ברסלב קבע שהבאר היטב מכריע להלכה כדברי אותו פוסק שהוא מסיים בהם את דבריו[32]. על רבי אייזל חריף מסופר שהיה לו עגמת נפש רבה כשהתברר שבבאר היטב כתוב אחרת ממה שהוא פסק[33].

רבי חיים יוסף דוד אזולאי בשם הגדולים[34] משבח את שלשת חלק הבאר היטב של רבי יהודה טיקטין והבאר היטב על חושן משפט של רבי משה פרנקפורט, וכותב עליהם שהם הנצרכים. ואילו את באר היטב של רבי זכריה מנדל הוא מבקר על שהוא לא מביא פסקיהם של ספרים מאוחרים יותר, וכותב שהליקוטים השונים שהאחים פרופס הדפיסו בשולחן ערוך שלהם אינם מועילים. למרות דברי החיד"א, נתקבל הבאר היטב של רבי זכריה מנדל, גם על חושן משפט, וחלקית על יורה דעה[18].

הבאר היטב שימש מורי הוראה רבים כעזר בפסיקת שאלות בהלכה[35], והרבה פוסקים הזהירו שצריכים לעיין במקור של הלכה שמובא שם, ומצביעים על מקרים שטעו בגלל קוצר לשונו של הבאר היטב[36]. רבי משה סופר כתב: "דברי באר היטב המה קילורין לעיני הרואין בארובות ועיורון להמציץ מן החרכים, כי הרב ההוא ז"ל נתן מקום למעיינים לעיין בשרשי הדברים ולמצוא בהם טעם כצפיחית בדבש, ומקום מכשול להמציץ מחרכיו וסומך על משמעות דבריו כפשוטן ואינו כן"[37]. רבי יצחק אייזיק ספרין בספרו שלחן הטהור, כאשר הוא משווה את פסקיו לקודמיו, הוא מרבה להביא את הבאר היטב. רבי שניאור זלמן מליאדי מדייק להלכה מזה שהבאר היטב משמיט את דברי המגן אברהם במקום מסוים[38]. החפץ חיים בחר להדפיס את הבאר היטב יחד עם המשנה ברורה שלו.

הרבה המליצו על הבאר היטב כספר טוב לקנות בו בקיאות בהלכה. רבי משה גרינוולד, הערוגת הבושם, הורה ללמוד בכל שבת לפחות סימן אחד בשלחן ערוך הלכות שבת, "ואם אין הפנאי מסכים ללמוד עם טו"ז ומג"א, על כל פנים תלמדו עם באר היטב". וכך ילמדו בשולחן ערוך בכל חג בהלכות החג, לפחות עם הבאר היטב[39]. רבי יעקב קטינא הורה לבניו ללמוד שולחן ערוך עם באר היטב מילדותם, כדי שיהיו בקיאים בהלכה[40].

לקריאה נוספת

קישורים חיצונים

הערות שוליים

  1. ^ גולדראט, תשל"ב: עמוד 27
  2. ^ גולדראט, תשל"ב: עמוד 32
  3. ^ הקדמת המחבר, הובא אצל ולר, תשס"ו: עמוד תתכה.
  4. ^ 4.0 4.1 ולר, תשס"ו: עמוד תתכו.
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 5.4 5.5 5.6 מכון ירושלים, שולחן ערוך מהדורת פריעדמאן, ירושלים, תשנ"ו, מבוא עמוד 77, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
  6. ^ 6.0 6.1 גולדראט, תשל"ב: עמוד 31.
  7. ^ 7.0 7.1 7.2 7.3 7.4 מכון ירושלים, שולחן ערוך מהדורת פריעדמאן, ירושלים, תשנ"ו, מבוא זייט 65, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
  8. ^ גולדראט, תשל"ב: עמוד 34
  9. ^ 9.0 9.1 9.2 גולדראט, תשל"ה: עמוד 12
  10. ^ ולר, תשס"ז: עמוד תתמד.
  11. ^ מכון ירושלים, שולחן ערוך מהדורת פריעדמאן, ירושלים, תשנ"ו, מבוא עמוד 40, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
  12. ^ גולדראט, תשל"ב: עמוד 18; שער הספר טוב לכת, באתר אוצר החכמה
  13. ^ גולדראט, תשל"ב: עמוד 21
  14. ^ ולר, תשס"ז: עמוד תתמא.
  15. ^ גולדראט, תשל"ה: עמוד 15
  16. ^ ולר, תשס"ו: עמוד תתכח; גולדראט, תשל"א: עמוד 29.
  17. ^ גולדראט, תשל"ב: עמוד 40
  18. ^ 18.0 18.1 18.2 ולר, תשס"ז: עמוד תתמו.
  19. ^ 19.0 19.1 ולר, תשס"ז: עמוד תתמא.
  20. ^ גולדראט, תשל"ה: עמוד 20
  21. ^ גולדראט, תשל"א: עמוד 6
  22. ^ ולר, תשס"ז: עמוד תתמב.
  23. ^ גולדראט, תשל"א: עמוד 7
  24. ^ גולדראט, תשל"ב: עמוד 44
  25. ^ ולר, תשס"ז: עמוד תתמב.
  26. ^ ולר, תשס"ז: עמוד תתמג.
  27. ^ רבי יעקב עמדין, מור וקציעה, ירושלים: מכון ירושלים, תשנ"ו, באתר אוצר החכמה. ראה: סימן לד, פב, קמג ועוד
  28. ^ סימן קנח
  29. ^ רבי יעקב ריישער, שבות יעקב, חלק שלישי, סימן מ"א, באתר אוצר החכמה, ודארט, סימן צ"ח, באתר אוצר החכמה
  30. ^ רבי רפאל מייזליש, תוספת שבת, בהקדמה, באתר אוצר החכמה
  31. ^ פאר לישרים, אות רל"ג, באתר אוצר החכמה
  32. ^ רבי אברהם חזן, כוכבי אור, אבני"ה ברזל עמוד מ"ג, ירושלים תשל"ב, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
  33. ^ רבי יוסף פרעגער, מנחת יוסף הל' שחיטה ובדיקות, פתח השער סימן ל', באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
  34. ^ שם הגדולים מערכת ספרים ערך באר היטב
  35. ^ ”ספר הבאה"ט יד הכל ממשמשין בו” (רבי שלמה הכהן, נגה אש, אין הסכמה, באתר אוצר החכמה)
  36. ^ יצחק זאב כהנא, ספרי הקצורים מבחינת הסמכות, סיני לד, ירושלים, תשי"ד, עמוד שיד, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
  37. ^ שו"ת חתם סופר חלק ג (אבן העזר א) סימן קמח
  38. ^ שולחן ערוך הרב, אורח חיים, סימן תק"ז בקונטרס אחרון, אות א'
  39. ^ רבי משה גרינוואלד, הכנה דרבה, מהדורת תשס"ט אות ט, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
  40. ^ רבי יעקב קטינא, רחמי האב, ירושלים, תשל"ב, באתר אוצר החכמה ערך לימוד
אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=באר_היטב&oldid=2674632#רבי_זכריה_מנדל_מבלז"