רבי דוד פאפו

הרב דוד פאפו

לידה	1848 ה'תר"ח קושטא, טורקיה
פטירה	1927 (בגיל 79 בערך) ה'תרפ"ז
מקום קבורה	הר הזיתים, ירושלים
מקום פעילות	ירושלים, בורסה (טורקיה), ביטולה (מקדוניה), בגדאד (עיראק) וטריפולי (לוב)
תחומי עיסוק	רבנות ודיינות
תפקידים נוספים	מנהל בית החולים משגב לדך
הרב הראשי של בגדד 1906–1911 (כ־5 שנים) → רבי משה ראובן צדקה הרב אברהם הלל ←

}}הרב דוד פאפו (כ"ג באייר ה'תר"ח, 26 במאי 1848 - כ"ב בניסן תרפ"ז, 24 באפריל 1927) היה הרב הראשי של בורסה שבטורקיה וביטולה שבמקדוניה, חכם באשי של טריפולי שבלוב ובגדאד שבעיראק, ממנהלי בית החולים משגב לדך בירושלים, אב בית דין וחבר ועד העדה הספרדית בעיר.

ביוגרפיה

נולד בקושטא ב-26 במאי 1848 (כ"ג באייר ה'תר"ח) לשלמה ולסולטנה פאפו. בגיל שבע עלה עם הוריו לארץ ישראל. אביו, שהיה היה סוחר עשיר דאג לחינוך בנו, ובצעירותו הכניסו להתחנך בישיבות העיר לצד הרבנים יצחק אשכנזי, יעקב מאיר ומרדכי ישראל. בסיום לימודיו הוסמך להוראה על ידי רבני העדה הספרדית בירושלים, ונישא למזל. תחילה התפרנס מעזבון אביו, אך בשל שרפה שהתרחשה בעיר עלה כל רכושו באש, ומקור מחייתו העיקרי אבד.

בשנת 1893 (ה'תרנ"ג) עבר להתגורר בטריפולי, שם מונה לשמש כחכם באשי במשך כשנתיים. בסיום כהונתו בטריפולי עבר להתגורר בבורסה, שם מונה בפירמן רשמי לכהן כרב הראשי ואב בית הדין של בורסה למשך שבע שנים, וקיבל מהסולטאן העות'מאני את אות מסדר המג'ידיה ממדרגה שלישית.

בשנת 1902 (ה'תרס"א) מונה לשמש כרבה הראשי של ביטולה שבמקדוניה למשך כשנתיים. בסיום כהונתו עבר להתגורר בבגדאד, שם מונה לשמש כחכם באשי למשך שבע שנים, וקיבל מהסולטאן הטורקי אות כבוד ממדרגה ראשונה בשם "מג'ידיה". במהלך שנות כהונתו בבגדאד הביא לבניית תלמוד תורה גדול שכלל גם מטבח ליתומים ולנזקקים.

בשל חשד מצד הממשל כי הסית את הציבור בבגדאד לטובת נזים פאשה, מושל פלך שהודח, פוטר הרב פאפו ממשרתו והועמד למשפט מצד הממשל הטורקי. לפני המשפט נדר כי אם יצא ממנו זכאי יעלה לירושלים. ואכן, לאחר שזוכה במשפט עזב את בגדאד והחל במסע לירושלים. בדרך עצר בחלב שבסוריה, והשתכן במשך יממה בביתו של הרב חזקיה שבתי. למחרת יצאו ללוות אותו בדרכו לרכבת הנוסעת לביירות שבלבנון כל נכבדי העיר, בהם הרב מאיר נחמד. מביירות יצא בהפלגה לישראל, ולירושלים הגיע בחודש ספטמבר 1911 (ה'תרע"א). עם הגיעו לירושלים מונה לשמש כחבר משרד הרבנות, ולאחר מכן כאב בית הדין של העדה הספרדית. בהמשך שימש כממלא מקום הרב משה יהודה פרנקו במועצת הפלך ונמנה עם מנהלי בית החולים משגב לדך.

בחודש ינואר 1912 נבחר לשמש כחבר בוועד העדה הספרדית בירושלים, לצד הרבנים אברהם ביג'אג'ו, יוסף מרדכי הלוי, חנניה גבריאל, רפאל שלמה לניאדו ויוסף שאול אלישר, ובחודש מאי 1913 התפטר מתפקיד בוועד.

חתנו היה הרב בן ציון פיזאנטי.

הרב פאפו (במרכז) ורבני עיראק

הרב פאפו (רביעי מימין) עם רבני עיראק

• 
  ספרו "פני דוד"
• 
  מצבתו בהר הזיתים
• 
  הרב פאפו (חמישי מימין) עם רבני עיראק

ספריו

• פני דוד (ירושלים תרפ"ד) - שו"ת.
• בני מאיר (ירושלים תרע"ד) - דרשות. בספר זה כמה דרשות שנשא בבגדאד; ביניהן: הספד לרב יוסף חיים (תרס"ט) ; הספד לראש רבני קושטא, הרב משה הלוי (תר"ע); דרשה שנשא עם כניסתו לרבנות בגדאד (מדף מח ע"ג עד דף נא ע"ב).

חכם דוד פאפו כתב גם רעיונות רבים אותם נהג לשמור מקופלים כניירות יחידים בתוך שק. הוא הנציח את שני בניו בהקדמות לספריו: את בנו, מאיר, שמת בצעירות במהלך שהות המשפחה בבל, ואת בנו שלמה, שגויס לצבא העות'מאני במלחמת העולם הראשונה ועקבותיו לא נודעו.

לקריאה נוספת

• משה דוד גאון, "דוד ב"ר שלמה פאפו", יהודי המזרח בארץ ישראל ח"ב, ירושלים, תרצ"ח, עמ' 535–536, באתר HebrewBooks

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא רבי דוד פאפו בוויקישיתוף

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

23576057דוד פאפו