רבי אהרן מאיר פרידלנדר
 | |
| לידה |
ה'תקפ"ז שארקוז אילאק, הונגריה. |
|---|---|
| פטירה |
כ"ג בתשרי ה'תרל"ה (בגיל 47 בערך) בולחוב |
| מקום קבורה | בולחוב |
| תחומי עיסוק | רבה של וולובה ובולחוב |
| רבותיו | המהר"ם א"ש; רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב; רבי שלום מבעלז; הישמח משה; רבי מאיר מפרמישלאן; רבי יהודה צבי מראזלא |
| חיבוריו | אברך |
| בת זוג | שרה רבקה |
| אב | רבי זלמן לייב אב"ד ורב העיר שארקוז אילאק שבהונגריה |
| צאצאים | 4 |
רבי אהרן מאיר פרידלנדר (מכונה: "האברך", על שם ספרו) (ה'תקפ"ז - כ"ג בתשרי ה'תרל"ה) כיהן כרבם של וולובה ובולחוב. מפורסם בשל ספרו אברך שחיבר בגיל 9 שנים בלבד.
ביוגרפיה
נולד בשארקוז אילאק שבהונגריה לרבי שלמה יהודה זלמן ליב[1] שכיהן כאב"ד ורב העיר[2].
כילד התפרסם כעילוי. בגיל 9 ידע בעל פה את רוב מסכתות הש"ס וחלקי השולחן ערוך. רבי שמעון סופר מעיד בשם 'גדול אחד' שכתב עליו בילדותו: ”... לכן הנני להודיע קצות דרכי הנער אשר עיני ראו ולא יכלתי ממנו מלט משאי אשר כמעט רוב חלקי הש"ס והש"ע שגורים בפיו ומאין ספק כי העלם הזה יכה שורש ויעש פרי וממעללי נער יתנכר איש יהיה לאיש גבור חיל כ"ד איש כי היו נדהם גבר אין איל...”[3]. בגיל 13 בחנו רבי חיים הלברשטאם, הוא התבטא עליו שיש לו 'מתינות בתורה' במדריגת הגר"א[4].
נשא את שרה רבקה בת הגביר והפילנתרופ רבי שלמה אהרן העניג[5] (ממשפחת קצנלבוגן מגזע המהר"ם מפדוואה)[6].
למד בישיבתו של המהר"ם א"ש[7]. היה תלמידו המובהק של רבי יצחק אייזיק אייכנשטיין מזידיטשוב שחיבבו מאד[8], ולמד אצלו את תורת הקבלה[4]. לימים גם השתדך איתו פעמיים. כן נסע לרבי שלום מבעלז[9], הישמח משה, רבי ישראל מרוז'ין, רבי מאיר מפרמישלאן, רבי צבי הירש מרימנוב, רבי אשר מרופשיץ ורבי יהודה צבי מראזלא[2]. ובספרו הוא מביא מהם הרבה שמועות.
בשנת ה'תר"ך מונה לרבה הראשון של וולובה ובשנת ה'תרכ"ה מונה לאב"ד בולחוב שם כיהן במשך כעשר שנים[2].
בבולחוב הוא הקים "חבורה תיקון עירובין" אשר פעלה לחזק את עירובי העיר כדי להציל את בני העיר מחילול שבת[10].
נפטר בגיל 47, בשמחת תורה - כ"ג בתשרי ה'תרל"ה. ונקבר בעירו בולחוב. אשתו עלתה לארץ ישראל בערך בשנת ה'תר"ס ורבי צבי הירש שפירא כתב מכתב תמיכה בה כדי לסייע לה לעלות לארץ ישראל ובין היתר הוא כותב שזה זכות גדולה לסייע לאשת "רב גדול וצדיק מפורסם"[11]. נפטרה בי"ט באייר ה'תרס"ט ונקברה בהר הזיתים בירושלים[6].
ספרו
בשל ענוותו וכן על פי הוראת רבו רבי שלום מבעלז, לא הדפיס את חידושיו[12].
בגיל 9 כתב ביאור על התהילים, במשך 9 ימים[13], הדבר עורר התפעלות אצל גדולי ישראל. רבי שמעון סופר מעיד שהספר היה בידי אביו החתם סופר והוא עבר על זה וכתב על מחברו "יניק וחכים"[3]. לאחר שרבי יהודה צבי מראזלא עבר על הספר רצה לקחת את מחברו לחתן לבתו[4] אולם מסיבות שונות לא יצאה השידוך לפועל. רבי סענדר ליפא מזידיטשוב כותב בהסכמה לספרו: ”המכתבים האלו כוננו אצבעותיו בהיותו נער קטן בן תשעה שנים ועשאם בתוך תשעה שעות הלא הוא לפלא גדול בעיני העם אך אני הייתי מכירו את האיש הזה מנעוריו עד יום עלותו למרום כי היה בקי בכל הש"ס ובמפרשי קדמונים ואחרונים...”
ספרו יצאה לאור בשם 'אברך' על ידי בנו רבי חיים וכלולים בה שני חלקים:
א. פרח מטה אהרן ביאור על תהילים שליקט מצדיקי החסידות.
ב. מאיר לעולם חידושים על 9 פרקים של תהלים שכתב בגיל 9 ב-9 ימים.
בנוסף לכך יצא לאור קונטרס גמר אמר אשר מהווה השלמה לספר אברך. בהקדמת בנו המו"ל רבי חיים הוא מבאר את שם הקונטרס כרמיזה לכך שאביו כתבו כמה שבועות לפני פטירתו, ורק מאמר זה "גמר אומר" לכתוב.
צאצאיו
- ליבא צביה, אשת רבי צבי הירש מסטרי, בן רבי ישראל יוסף מזידיטשוב - חתנו של רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב.
- טויבא, אשת רבי ישכר בער ז"ק מהיבניב.
- בנו רבי חיים, חתן רבי צבי הירש עהרליך בן רבי יהודה לייביש ערליך - חתנו של רבי צבי הירש מזידיטשוב.
- בנו רבי יצחק אייזיק, חתן רבי פנחס חיים הורוביץ (נשא את בתו הענטשא סירקא).
- חתנו רבי דוד צבי שנייבלג, ראש ישיבת ויז'ניץ ודיין בעיר ויז'ניציה.
- בנו רבי אהרן מאיר פרידלנדר–אייכנשטיין, רב בקאשוי, חתן רבי מנחם מנדל אייכנשטיין מזידיטשוב.
- בנו רבי יצחק אייזיק, חתן רבי פנחס חיים הורוביץ (נשא את בתו הענטשא סירקא).
- בנו רבי שלמה יהודה (זלמן לייב), דיין בפשעווארסק ואב בית דין בבולחוב. חתן רבי פנחס חיים הורוביץ (נשא את בתו ראשא).
- בנו רבי אברהם דוד הורוביץ משטראסבורג, התייתם מהוריו בגיל 9 וגדל בבית סבו רבי פנחס חיים ואימץ את שם משפחתו.
לקריאה נוספת
- מאיר וונדר, ר' אהרן מאיר ב"ר זלמן ליב פרידלנדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה - ד.
- שלמה יעקב גרוס, וואלווע–רבני וואלאווע, מארמארוש, באתר היברובוקס
- מוסדות ס. פאולא, רבי אהרן מאיר פדיעדלענדר מבאלחוב זיע"א, זכות אבות - ב, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- האברך - רבי אהרן מאיר פרידלנדר מבאלחוב.
- רפאל הלפרין, אטלס עץ חיים - יא, באתר אוצר החכמה
קישורים חיצוניים
- הספר, אברך, באתר אוצר החכמה
הערות שוליים
- ^ כך קורא לו בנו בספרו ומתארו "אבי מורי הרב החריף החכם השלם וותיק חסיד ועניו". ראו: פרח מטה אהרן, פרק ז, אברך. על פי רוב הוא מכונה רבי זלמן לייב פרילנדר בלבד
- ^ 2.0 2.1 2.2 מאיר וונדר, ר' אהרן מאיר ב"ר זלמן ליב פרידלנדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה - ד.
- ^ 3.0 3.1 בהסכמתו לספר האברך.
- ^ 4.0 4.1 4.2 מתוך הסכמת רבי סענדר ליפא מזידיטשוב על ספר אברך .
- ^ הוא היה נמנה על חברת 'תמכין דאורייתא' בפוליאנה מיסודו של בעל ה'בני יששכר' מדינוב, והיה מראשי חבריה מפזרי הצדקה. כן הוא היה ששילם את כל דמי הדפסת חלק ב' של הספר 'עטרת צבי' של רבי צבי הירש מזידיטשוב. בנו היה רבי מרדכי אביו של רבי יעקב העניג דיין באיסקיס גרוסוורדיין והגלילות, חתן נוסף שלו היה רבי מנחם מאניש רוזנברג, ראו: כאן.
- ^ 6.0 6.1 כרטיס קבר: שרה רבקה פרידלנדר » הר הזיתים, ירושלים, באתר הר הזיתים, ירושלים, 14 בפברואר 2017.
- ^ אמרי בינה בהקדמה.
- ^ הסכמת רבי אליהו מזידיטשוב על ספר אברך.
- ^ הסכמת רבי אליהו אב"ד דראהביטש על ספר אברך אשר כותב עליו: גם ראיתי גודל הקרבות אשר היה לו אצל מרן הקדוש זצוק"ל מבעלזא עד למאוד והיה יד ימינו כמעט.
- ^ גם עדותיך שעשועי אנשי עצתי, אברך - מאיר לעולם.
- ^ אגרות שפירין <השלם> - רבי צבי הירש שפירא בעל דרכי תשובה, סימן ל.
- ^ כן כותב בנו בהקדמה לספרו אברך.
- ^ כך נכתב בשער הספר, בהסכמת רבי סענדר ליפא מזידיטשוב לספר מופיע כי כתב זאת במשך 9 שעות.