ראובן פלפול

אין תמונה חופשית

ראובן פלפול (29 באוקטובר 1910 - 21 בפברואר 1991) היה מראשוני סוכני "המוסד" במצרים, הקונסול הראשון של ישראל באדיס אבבה

קורות חיים

רודולף פלפול נולד במצרים ללורה ומרדכי (מרקוס) פלפול. אביו נשלח למצרים לשמש נציג "כרמל מזרחי". עם ההורים דיבר ב-יידיש, ועם המטפלת בלאדינו.

סיים את לימודי המשפטים בסורבון שבפריז.

בשנת 1940 התגייס ביחד עם אחיו ז'אק ל-"13th Demi-Brigade of Foreign Legion" . השתתף בקרבות נגד לגיונות רומל בלוב, בתוניסיה, באיטליה ובצרפת. שירת כתותחן.

בשובו לקהיר התקבל לעבוד במשרד עורכי דין שייעץ לחברה ההולנדית-אנגלית "של".

בקהילת המודיעין

יולנדה הארמר, שריגלה במצרים עבור המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית ועבור מדינת ישראל בשנים 1945–1951, ביקשה מפלפול סיוע באיסוף מודיעין עבור המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית. דוחות סודיים של הליגה הערבית הגיעו דרכה לירושלים למשה שרת וראובן שילוח.

אשר בן נתן גייס את פלפול בפריז. בשובה מפריז, הארמר נעצרה, לקתה בסרטן העצמות בבית הסוהר, גורשה לפריז, והמשיכה לישראל. לאחר מעצרה הרשת עברה לפיקודו של פלפול. שמו המחתרתי היה "דין". והוא מומנה לקודקוד ש"י במצרים. ביום הכרזתה של מדינת ישראל פלפול כינס במשרדו את הפעילים המרכזיים של המחתרת הציונית.

את רוב החומר שהעביר פלפול, העביר לשלוחת המודיעין בפריז. דרכי העברת החומר היו בדואר או על ידי שליחים.

פלפול הבריח לישראל את המיפוי הסייסמי של שדה הנפט חלץ.

בשנת 1951 דחה את הצעתו של אברהם דר להצטרף לחבורה שעסקה בפעילות חבלה. באותה שנה נהג לפגוש את שלמה הלל, שליח המוסד לעלייה ב'. באותה שנה עזב את קהיר עם אשתו השנייה ובתו לאחר גילוי "העסק הביש".

ראובן שילוח שלח אותו לאולפן ובמשך כשנה דאג "המוסד" לכל מחסורו.

במלחמת ששת הימים גויס כקצין בדרגת אל"ם.

במשרד החוץ

ב-17 באפריל 1956 הביא שר החוץ משה שרת לאישור הממשלה מינוי קונסול ישראלי ראשון באדיס אבבה. פלפול עברת את שמו מרודולף לראובן, ויצא לחבש. במסגרת שליחותו שכנע את קיסר אתיופיה, היילה סלאסי, להורות למשלחת אתיופיה לאו״ם לגלות הבנה כלפי דרישת ישראל לערבויות בתמורה לנסיגתה מן השטחים שכבשה במלחמת סיני. בתום שליחותו דחה פלפול את הצעת הקיסר לשמש לו יועץ או שופט עליון.

בהמשך התמנה למנהל מדור התביעות במחלקת הייעוץ המשפטי במשרד החוץ. בתוקף תפקידו, היה שותף למשא ומתן עם ממשלת בולגריה לתשלום פיצויים על המטוס עצמו וליורשי הנספים בעקבות הפלת מטוס אל על בשמי בולגריה.

בשנת 1962 פרש ממשרד החוץ.

משפחה

הוריו עלו לארץ ישראל מקייב ומאודסה בסוף המאה ה-19. אביו, מרדכי (מרקוס) פלפול סיים את בית הספר מקוה ישראל, התחתן עם ורה לבית קזרנובסקי, קיבל משרה ביקב של ראשון לציון. נולדו הילדים פסקל וז'ק. במצרים נולדה האחות הצעירה בטי. אחיו פסקל היה רופא בבית שמש ז'אק מהנדס שהתגורר בפריז.

בשובו לקהיר בתום מלחמת העולם השנייה התחתן. נולדה הבת מיה.

אשתו השנייה הייתה פו (פורטונה) לבית אשכנזי הייתה מרצה בחוג לתרבות צרפת באוניברסיטת תל אביב.

אשתו השלישית ענת (אנט אסרף) אחות במקצועה. לזוג נולדו 3 ילדים - ורה פלפול, אריאל פלפול ודנה פילפול סגל.

ב-21 בפברואר 1991 נפטר. על מצבתו בבית העלמין ברחובות חרוט:

"איש הסוד והחידה"

הוקרה

• בשנת 1954 ביקר ראש ממשלת ישראל משה שרת בבית העם ברחובות, והעניק לפלפול תעודת הוקרה מטעם ממשלת ישראל. שרת הכריז: ”מדינת ישראל חייבת הרבה מאד לאיש הזה אך לצערי אינני יכול לדבר על כך”.

• ממשלת צרפת העניקה לפלפול מדליה ועיטור על לחימתו בנאצים. כדי להימנע מנשיקה נשיאותית של שארל דה גול, כפי שמחייב פרוטוקול הטקס, הטקס נערך ברחובות על ידי השגריר הצרפתי ז'אן בורדייה.

• ביום הולדתו השבעים הגיעו לביתו של פלפול ראש "המוסד" יצחק חופי ושלמה כהן-אברבנאל והוענקה לפלפול תעודת הוקרה. חופי כתב: ”לראובן, בתודה על פועלך בשנים תש"ח-תשי"א”.

קישורים חיצוניים

• מרדכי חיימוביץ, סיפורו של סוכן המוסד שמדינת ישראל חייבת לו הרבה מאד (מעריב אונליין, 24 במאי 2019

הערות שוליים

ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים במכלול שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "ראובן פלפול".

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31181659ראובן פלפול