קרב מוהאץ' (1687)
 | ||||||||||||||||||
| מערך קרב מוהאץ' (1687)- שרטוט משנת 1732 | ||||||||||||||||||
| מלחמה: מלחמת האימפריה העות'מאנית-הליגה הקדושה (1683–1699) | ||||||||||||||||||
| תאריכים | 12 באוגוסט 1687 | |||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| קרב לפני | קרב בודה 1686 | |||||||||||||||||
| מקום | מוהאץ', הונגריה | |||||||||||||||||
| תוצאה | תבוסה עות'מאנית | |||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||
קרב מוהאץ' (1687), הידוע גם בשמות "קרב מוהאץ' השני" ו"קרב הרשאני", התחולל ב-12 באוגוסט 1687 ליד העיירה מוהאץ' שבדרום הונגריה בקרבת נהר הדנובה. הקרב היה חלק מהמאבק רב השנים בין האימפריה העות'מאנית לבין אירופה הנוצרית. בקרב זה הנחיל הצבא ההבסבורגי מפלה ניצחת לצבא העות'מאני. מפלה זו הביאה קץ לאיום העות'מאני המתמשך על אירופה הנוצרית.
הצבא ההבסבורגי בפיקודו של קרל החמישי, דוכס לורן מנה כ-60000 חיילים. הצבא העות'מאני בפיקודו של הוזיר הגדול סארי סולימאן פשה מנה אף הוא כ-60000 חיילים. לעות'מאנים היו כ-10000 הרוגים, לעומת כ-600 בלבד להבסבורגים.
לתבוסה היו השלכות מרחיקות לכת אצל העות'מאנים. היניצ'רים והסיפאהים התמרדו כנגד מפקד הכח סארי סולימאן פשה, שנאלץ לברוח לקונסטנטינופול, שם הוצא להורג על ידי הסולטאן מהמט הרביעי. בהמשך, ב-8 בנובמבר באותה שנה, הסולטאן עצמו הודח ואחיו סולימאן השני הומלך תחתיו.
הכוחות ההבסבורגיים ניצלו את חולשת הצבא העות'מאני המובס והשתלטו על רוב שטחי הונגריה ושטחי סלבוניה וטרנסילבניה של ימינו. לקראת סוף אותה שנה (ב-9 בדצמבר 1687) כונסה אספת המעמדות ההונגרית (Országgyűlés) בברטיסלאבה. האספה ויתרה למעשה על עצמאות הונגריה והכירה בקיסרים ההבסבורגיים כמלכים תורשתיים של הונגריה. הארכידוכס יוזף בן התשע, לימים הקיסר יוזף הראשון, הוכתר למלך הונגריה.
קישורים חיצוניים
23192005קרב מוהאץ' (1687)