קמארי

קֶמָארִי (יפנית: 蹴鞠) הוא משחק כדור דומה לכדורגל שהיה פופולרי ביפן בתקופת הייאן והושב לחיים בתקופה המודרנית.

מקורו של המשחק בספורט הסיני קוג'ו. בסביבות שנת 600 לספירה, בתקופת אסוקה, החלו לשחק במשחק ביפן. במקביל, החלו ה"צו-צ'ו" ומשחקים דומים לאבד מתפוצתם בסין ובשאר דרום-מזרח אסיה עד שהקמארי נשאר הספורט היחידי מסוג זה.

קמארי הוא ספורט מאוד פיזי והוא משמש כפעילות גופנית לבני כל הגילאים. ייחודו הוא שאין בו מנצחים, מפסידים או אף תחרות בין מספר מתמודדים.

מטרת המשחק הוא להשאיר את הכדור באוויר במאמץ משותף של כל המשתתפים. הכדור, שנקרא "מארי", עשוי מעור אייל, כששיער החיה פונה כלפי פנים הכדור ועורו כלפי חוץ. כדי לעצב את צורתו, ממולא הכדור שעורה, ולבסוף נתפר בעזרת עור סוס. שחקני הקמארי נקראים "מריאשי". המריאשים הטובים ביותר מוסרים את הכדור כך שלמקבל המסירה יהיה קל לשלוט בו.

מגרש הקמארי הוא שטוח, ואורכו כ-15 מטרים. מדי המשחק, זכר מתקופת האסוקה, נקראים "קאריגינו".

גרסה אחרת של המשחק היא "טמארי" (כדור-יד).