קלקול מזון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
צמיחה של עובש אספרגילוס ניגר על קליפת תפוז

קלקול מזון הוא תהליך ההופך את המזון לבלתי אכיל בגלל שינויים אורגנולפטיים.[1] הקלקול נגרם על ידי מיקרואורגניזמים, גורמים כימיים ופגיעות פיזיקליות. שליש מהמזון בעולם המיוצר לצריכת בני-אדם הולך לאיבוד מדי שנה בגלל קלקול.[2] התעשייה המודרנית אימצה שימוש במערכת HACCP למניעה או להפחתה של גורמי סיכון, אך המערכת יכולה לשמש גם כאמצעי לבקרת מערכת האיכות להפחתה או מניעת קלקולים.

קלקול מיקרוביאליאלי

קלקול מיקרוביאלי הוא תהליך הנגרם על ידי התרבות של מיקרואורגניזמים השייכים לעל-ממלכות החיידקים, השמרים והעובשים. קלקול מיקרוביאלי של מזון מושפע בעיקר מתנאי התברואה בתהליך ייצור חומרי הגלם השונים ושל המוצר הסופי, ומתנאי האחסון. חומרי גלם מזוהמים ברמה גבוהה עלולה להוביל להיוותרות של מיקרואורגניזמים מקלקלים במוצרים הסופיים. שימוש בחומרי גלם ממוצא שונה, כגון, ערבוב מוצרים מהחי עם מוצרים מהצומח יוצר סביבת גידול חדשה המעודדת צמיחה של המיקרוארגניזמים המקלקלים.

בתהליך הקלקול, המיקרואורגניזמים מפרקים את המזון על ידי הפרשת אנזימים הידרוליטיים: עמילאזות, פרוטאוזות, ליפאזות, פקטינאזות, צלולאזות, ונוקלאזות המשנים את המרקם.[3] החומרים המתקבלים כתוצאה מפירוק המקרומולקולות הבונות את המיקרואורגניזמים - רבי-סוכר, חלבונים, שומנים וחומצות הגרעין - ממשיכים להתפרק על ידי המיקרואורגניזמים המקלקלים תוך יצירת מכלול של חומרים בעלי טעם וריח דוחים, כגון חומצות אורגניות המורידות את ה-pH, כוהלים, קטונים, אלדהידים ואמינים נדיפים TVBN (תוצרי הלוואי של פירוק חלבונים, חומצות אמינו ונוקלאוטידים על ידי אנזימים פרוטאוליטיים).[4][5][6][7][8] קלקול מתרחש גם כתוצאה מהפרשת פיגמנטים ומוקופיליסכרידים (רבי-סוכר ריריים המופרשים על ידי חיידקים לבניית הקפסולה). מקורם של המיקרואורגניזמים הגורמים לקילקול מקרוביאלי של מזון הוא אדמה, מים, אוויר, בעלי חיים (המיקרופלורה של מערכת העיכול, דרכי הנשימה והעור גורמת לזיהום חומרי הגלם). הזיהום המיקרוביאלי מתרחש על ידי וקטורים שונים: ידיים של עובדים, בעלי חיים שנמצאים במרחב הייצור (מכרסמים, כלבים וחתולים, בעלי כנף, חרקים). רמת הקלקול תלויה בגורמים פנימיים של המזון, כמו pH, רמת המים הפעילים(water activity), ההרכב הכימי, פוטנציאל החיזור חמצון (oxidation-reduction potential), תרכובות אנטי-מיקרוביאליות טבעיות או מוספות לשימור המזון, ריכוזי חמצן, ובגורמים חיצוניים, למשל רמות טמפרטורות בתהליך עיבוד המזון, תנאי האחסון והשינוע, לחות יחסית במזון בלתי ארוז, לחץ,[3] שינויים הנעשים באווירה האופפת את המזון באריזה בשיטת (Modified atmosphere) MAP‏.[9]

החיידקים הנפוצים ביותר הגורמים לקלקולי מזון שייכים למספר קבוצות. הקבוצה הראשונה היא חיידקים גראם-חיוביים שאינם מיצרים נבגים, השייכים לקבוצת חיידקי חומצת החלב: Weissella, Carnobacterium spp. ,Lactobacillus spp. Lactococcus spp., Pediococcus spp Leuconostoc spp.[10] בנוסף, קיימים מתגים גראם-שליליים שגורמים לקלקול: Proteus, Aeromonas, Escherichia.[11] סוגים נוספים הם מתגים גרם חיוביים נושאי נבגים כמו Bacillus, Clostridium ומתגים גרם חיוביים שאינם מיצרים נבגים השייכים למשפחת הליסטריה Brochothrix thermosphacta ו-Kurthia zopfii.[12][13]

מוצרים עטירי חלבון, חומצות אמינו וחומצות גרעין המכילות את הבסיס אדנין המכיל חנקן כגון, דגים, פירות-ים ובשר, עלולים להתקלקל על ידי זיהומים שמוצאם מהמיקרוביוטה של דרכי העיכול של בעלי חיים. הזיהום מתרחש בתהליך הפרדת דרכי העיכול מגופו בעיקר על ידי כלי חיתוך וידיים של עובדים. הזיהומים נמשכים בתהליכי הפריסה. תנאי האחסון לאחר הניקוי והפריסה ועלולים להשפיע על רמת הזיהום של חומר הגלם.[14] חומר גלם המגיע למפעל ברמת זיהום גבוהה עלול להוות מקור לזיהום מתמשך ולקלקול המוצר הסופי. קלקול מיקרוביאלי במשקאות אלכוהוליים נגרם על ידי חיידקי חומצת החומץ (Acetobacteriaceae). חיידקים אלה בעלי סבילות גבוהה לריכוזי כוהל אתילי ולחומציות גבוהה וגורמים לקלקולים של יין, בירה, סיידר ומשקאות אלכוהוליים נוספים.

תהליכי התסיסה בתעשיית המזון והמשקאות הוא תהליך ממושך המאפשר התפתחות קלקולים מיקרוביאליים לאורך זמן. קלקולים של יין על ידי חיידקים נמנעת באופן תדיר על ידי הוספה של החומר המשמר דו-תחמוצת-הגופרית לאחר התסיסה הכוהלית של התירוש.[15] החומר המשמר מדכא התפתחות של חיידקים מקלקלים ומשמש גם כגורם מונע-חימצון.[15] מניעת קלקולים בתעשיית היין באמצעים טכנולוגיים אינה אפשרית על ידי טיפול טרמי של התירוש, אלא על ידי אמצעים חדשניים, כגון, קרינה אולטרה-סגולה,[16] הפעלת לחץ ההורסת את דפנות החיידקים,[17][18] הפעלת גלים אולטרה-סוניים, [19] ועל ידי הפעלת שדות חשמליים.[20]

קלקולי המשקאות האלכוהוליים נגרמים על ידי שמרים מהסוג Saccharomyces, הנותרים בתום תהליך התסיסה כתוצאה משחרור אנזימים מפרקים שונים: ליפאזות המפרקות שומנים, פרוטאזות המפרקות חלבונים, צלולאזות המפרקות תאית, ופקטינאזות המפרקות פקטין.[21] שמרים אלה מעורבים גם ביצירת קרומים, משקעים, עכירויות, שינויי טעם וריח, הבהרה ואיבוד צבע ויצירה מוגברת של גזים. תופעות של קלקול על ידי שמרים נפוצות בעיקר בתעשיית היין, הבירה, וגם במוצרי חלב שונים וכבישת בשר.[22] בתעשיית השימורים קלקול על ידי שמרים גורם לנפיחות ואף להתפוצצות מכלי אריזה עקב יצירה מוגברת של גזים.[23]

קלקול כימי

קלקול כימי הוא קלקול הנגרם על ידי תהליכים כימיים עקב חשיפה לגורמים כמו חמצן, אור וחום. שאריות מים הגורמות להידרוליזה המתרחשת בשמני המאכל הגורמת להיווצרות גליצרול וחומצות שומן חופשיות. הפרדת המים מרוב שמני מאכל נעשית על ידי זיקוק. הפרדת המים בתהליך ההפקה של שמן זית נעשית על ידי צנטריפוגציה, שפייה, וספיחת שאריות מים נעשית באמצעים פיזיקליים על ידי פילטרים סופחי מים עשויים מצלולוזה.[24]

קלקול על ידי חמצן

ערך מורחב – הסריה

קלקול שומני (הסריה) הוא הקלקול הכימי נפוץ ביותר של שמני מאכל. הקלקול הוא תוצאת התחמצנות חומצות שומן בלתי-רוויות (אנ') המרכיבות את השמן, עקב חשיפה ממושכת לחמצן. תוצרי החמצון הם אלדהידים, קטונים וחומצות שומן חופשיות[25][26] המשפיעים על טעמו ועל ריחו של השמן. ככל שהשמנים עשירים יותר בחומצות שומן בלתי-רוויות, כך גדול הסיכוי להתחמצנות ולקלקול שומני המזורז על ידי טמפרטורות גבוהות, אך עלול להתרחש גם בטמפרטורות נמוכות עד קפיאה.

שמני מאכל מכילים באופן טבעי טוקופרול (ויטמין E) הנחשב לנוגד חמצון, יחד עם נוגדי חימצון נוספים כגון קרוטנואידים, תרכובות פנוליות ותוצרי ראקציית מיארד (אנ').[27] תיתכן פעילות סינרגיסטית של נוגדי-החמצון השונים. החמצון של שמני המאכל מתרחש בייחוד בתהליכים טרמיים של טיגון ואפייה וכן בחשיפה לאור. כאמצעי מנע, רשויות המזון מתירות הוספת חומרים נוגדי-חמצון במינונים מבוקרים לשמני מאכל המיועדים לעיבוד תעשייתי: Butylated hydroxytoluene, Butylated hydroxyanisole ו-Propyl gallate.[28] הכמויות המרביות המותרות להוספת נוגדי-חמצון בשמנים מפורטות בחקיקה של מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) והשוק האירופי האחיד. החקיקה באה למנוע שימוש יתר של חומרים אלה.[29]

קלקול אנזימטי

ערך מורחב – השחמת מזון

קלקול אנזימטי הוא קלקול הנגרם במהלך ריסוק פירות וירקות והפיכתם למחית. פירוק רקמות צמחיות משחרר אנזימים המזרזים תהליכי השחמה אנזימטית. האנזים פוליפנול אוקסידזה (Polyphenol oxydase), והאנזים פראוקסידאזה (Peroxidase) מחמצנים תרכובות פנוליות המצויות ברקמות הצמחיות לתוצרים בעלי צבע חום מלנינים. מניעת השחמה תוך כדי עיבוד פרי וירק מתבצעת על ידי תוספת חומצה אסקורבית הפועלת כנוגד-חמצון.[30]

ריסוק זיתים בתהליך סחיטת השמן גורם לשחרור ליפאזות המצויות בתוך הרקמה ושחרור שמן מן הוקואולות שברקמת הזיתים. הליפאזות המפרקות את הטריגליצרידים לחומצות שומן חופשיות ולגליצרול על ידי תהליך של ליפוליזה (Lipolysis). תהליך זה מעלה את רמת החומציות של השמן ומזורז על ידי נוכחות מים המצויים בתוצר הריסוק. הפרדת המים מהפאזה השומנית מורידה באופן משמעותי את תהליך היווצרות החומציות. הפרדת המים נעשית על ידי צנטריפוגציה, סינון ואחסון בתנאי קור.[31][32]

קלקול פיזיקלי

קלקול פיזיקלי כולל נזקים מכניים הנגרמים לפרי או לירק בעת הקטיף או בתהליכי האיסוף והשינוע. נזקים מכניים הפוגמים במעטה החיצוני מאפשרים חדירה של מיקרואורגניזמים ומפעילים אנזימים הגורמים לפירוק ולהשחמה. סוג שני של נזק פיזיקלי הוא נזק הנגרם על ידי גורמים מכניים בעת האריזה, השינוע והשיווק. נזק מכני לאריזה עלול לגרום לנזק מכני למוצר הארוז המפעיל תהליכים של קלקולים כימיים שונים, כגון חשיפה למתכות הזולגות מאריזות מתכת כתוצאה מקימוט בעת הובלה.

בדיקות מעבדה

הבטחת איכות המוצר מחייבת בדיקות מעבדתיות על מנת למנוע שיווק מוצרים שעלולים להתקלקל אצל הסיטונאי או אצל הצרכן. הבדיקות המיקרוביאליות הן בדיקות המצביעות על היתכנות לקלקול המוצר בעתיד.

בדיקות מיקרוביוליאולוגיות

הערכת הרמה המיקרוביאלית המצויה בחומרי גלם ובמוצרים סופיים משמשת אינדיקציה לרמת ההיגיינה הסביבתית במפעל ועשויה לנבא את חיי המדף של המוצר. הבדיקות המיקרוביאליות מתבססות על ספירות של חיידקים מקבוצות שונות. הבדיקות מתבצעות על פי סטנדרטים בין-לאומיים לפי דרישות תקני ISO ,FDA ותקנים ישראלים (ת"י 885) הקובעים את שיטות הבדיקה. הרמות המרביות המותרת בסוגי מזון שונים נקבעות בישראל על ידי משרד הבריאות הישראלי. קלקול של מזון הוא לעיתים תהליך איטי המתחיל במפעל הייצור אך עלול להתבטא לאחר השיווק. על מנת למנוע שיווק של מזון בעל פוטנציאל לקלקול אצל הצרכן, מתבצעות מספר פעולות מנע המתבססות על ספירת חיידקים, כמו ספירת חיידקים קוליפורמים, לקטובצילים, שמרים ועובשים. אלו נמדדים בחומרי הגלם, בדוגמאות של מזון בתהליך הייצור, ובדוגמאות המוצר הסופי. הספירות משמשות כסמן לאיכות המיקרוביאלית של חומרי הגלם, כאמצעי לאיתור מוקדי כשל תברואתי בתהליך הייצור וכאומדן הסיכויים לקלקול המוצר לאחר שיווקו. ספירות גבוהות הן סמנים להיתכנות של קלקול עתידי. כל הספירות מבוצעות על דוגמאות מייצגות של חומר ומבוטאות כמספר החיידקים יוצרי מושבה (Colony-forming unit) בגרם או במיליליטר של מוצר. חיקוי של קלקול מאפשר חיזוי אפשרי של קלקול עתידי. בדיקת הזירוז מתבצעת על ידי הדגרת דגימות אקראיות של המוצר הסופי הנדגמות לפי תוכנית סטטיסטית תקנית. ההדגרה נעשית בתאי-חום מבוקרים (אינקובטור) אשר מזרזת את פעולת הקלקול. בדיקה זו מונעת שווק תוצרת בעלת פוטנציאל לקלקול.[33][34] שיווק האצוות הנבדקות מתבצע בתום מבחן הזירוז.

בדיקות כימיות

קלקול שומני

הבדיקות הכימיות להערכת רמת הקלקול של שמני מאכל מתבססות על שלושה פרמטרים:

הרמה המרבית המותרת של ערכים אלה נקבעת על ידי תקנים ישראליים, שמני מאכל צמחיים ת"י 228 ושמן זית ת"י 191 ותקנים בין-לאומיים:

ISO 3960, ISO 3961, ISO 660.

אמינים נדיפים-TVBN

בדיקות של אמינים נדיפים מהוות בדיקות אינדיקטוריות לאפשרות של קלקול של דגים, פירות ים, מוצרי דגים ובשר.[35][36] נוכחות אמינים נדיפים במוצרים אלה מהוות אינדיקציה של התהוות קלקול עוד בטרם יורגש בבדיקת חוש הריח.

  • בדיקת אמינים נדיפים - Total Volatile Basic Nitrogen (TVBN)[37] הם תוצרי הפירוק של חלבונים, חומצות אמינו ואדנין שהוא בסיס המכיל חנקן ומרכיב מרכזי בכל חומצות הגרעין.[38] הבדיקה מבוצעת לפי תקן ISO/CD 19615 והוראות התקן של הקהילה האירופית Commission Implementing Regulation (EU) 2019/627[39]
  • הערכה סנסורית (Sensory analysis) מתבססת על הרחת דוגמאות של דג לאחר חימום, על ידי צוות מאומן לבדיקות סנסוריות.[40]

מניעת קלקול

אמצעים פיזיקליים

  • שימוש באמצעים טרמיים בתהליך עיבוד מזון: פסטור, עיקור, חליטה, בישול, צלייה, אפייה, שיחול, קירור והקפאה, במטרה להפחית או להשמיד את המיקרופלורה המצויה בחומרי הגלם (כגון חלב) או במוצרים הסופיים.
  • נידוף מים: ריכוז וייבוש מזון יוצרים סביבת מחיה בעלת ערך מים פעילים (אנ') Aw נמוך, המקטין או מבטל אפשרות של התרבות מיקרואורגניזמים. מרבית החיידקים מתקיימים בערכי מים פעילים מעל 0.9, ועובשים 0.8. פעילות מים בסביבות 0.7 המאפיינת ממרחים ודברי מאפה יבשים ו-0.6 המאפיינת אבקות אינה מאפשרת התרבות של חיידקים, שמרים ועובשים.[41]
  • קרינה על-סגולה[42][43] מתאימה לטיפול אנטי-מיקרוביאלי שטחי של ירקות, פירות, תבלינים, מים ומשקאות.
  • שטיפה של חומרי הגלם בכמויות גדולות של מים זורמים (למשל פירות קליפים לפני קילוף או סחיטה) והוספה של חומרי חיטוי במי-השטיפה במטרה להסיר חלק מהמיקרופלורה.
  • שטיפה וחיטוי של אריזות שונות לפני המילוי: פח, פלסטיק, קרטוניות ולאמינטים.

אמצעים כימיים

  • הוספת חומרים משמרים [44][45] בהתאם לתקנות משרד הבריאות הישראלי ,[46] או הוספה של חומרים המורידים את רמת המים הפעילים Aw, כגון מלח בישול או סוכר, או הוספת חומצות אורגניות או אי-אורגניות במטרה להוריד את ה-פH. לעיתים ההוספה היא למוצרים שלא ניתן לפסטר או לעקר, כגון סלטים, יין, מוצרי בשר או כתוספת סינרגיסטית לטיפול החומני.
  • שינוי אווירה באריזה על ידי שימוש בטכנולוגיית MAP (אנ') שמטרתה הפחתת ריכוז החמצן באריזה, כדי למנוע תהליכי קלקול כימי ומיקרוביאלי על ידי מיקרוארגניזמים אווירניים. שינוי האווירה באריזה עלול לעודד צמיחה של מיקרוארגניזמים אל-אויירניים.[47]

אמצעים ביולוגיים

הגנה ביולוגית אפשרית על ידי יצירת סביבה מיקרוביאלית המדכאת מיקרואורגניזמים מקלקלים או מחוללי מחלות. אמצעי נפוץ הוא שימוש בסטארטרים של חיידקי החומצה הלאקטית המדכאים צמיחה של עובשים וחיידקים על ידי הורדת ה-pH,[48] והפרשת חומרים אנטיבקטריאליים שונים.[49][50]

מניעת קלקול מזון מתבצעת באמצעים פיזיקליים, כימיים וביולוגיים. הגורמים המשמשים למניעת קלקולים ביולוגיים עשויים להיות יעילים גם על התפתחות מיקרואורגניזמים פתוגניים. בתעשיית המזון והמשקאות, לעיתים קרובות, נעשה שילוב של יותר מאמצעי אחד כצעד מונע קלקול, כגון, טיפול חומני יחד עם קירור או הקפאה.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קלקול מזון בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Ansorena M. Roberta, Ponce G. Alejandra, Chapter 4 - Quorum Sensing as a Mechanism of Microbial Control and Food Safety, Academic Press, 2018-01-01, Handbook of Food Bioengineering, עמ' 85–107, מסת"ב 978-0-12-811515-2
  2. ^ Garcha, S (בספטמבר 2018). "Control of food spoilage molds using lactobacillus bacteriocins". Journal of Pure and Applied Microbiology. 12 (3): 1365–1373. doi:10.22207/JPAM.12.3.39. {{cite journal}}: (עזרה)
  3. ^ 3.0 3.1 Sanjogta Thapa Magar, Microbial Food Spoilage- Types of microorganisms with examples, microbenotes.com, ‏2022-03-14 (באנגלית אמריקאית)
  4. ^ Alaa El-Din A. Bekhit, Benjamin W. B. Holman, Stephen G. Giteru, David L. Hopkins, Total volatile basic nitrogen (TVB-N) and its role in meat spoilage: A review, Trends in Food Science & Technology 109, 2021-03-01, עמ' 280–302 doi: 10.1016/j.tifs.2021.01.006
  5. ^ Tull, Anita (1997), Food and nutrition (3 ed.), Oxford University Press, p. 154, ISBN 978-0-19-832766-0
  6. ^ Tricket, Jill (2001-07-15). The prevention of food poisoning. Nelson Thornes. p. 8. ISBN 978-0-7487-5893-7.
  7. ^ "What is Food Spoilage? | FoodSafety.gov". www.foodsafety.gov (באנגלית אמריקאית). 2016-03-08. נבדק ב-2019-04-07.
  8. ^ Pitt, John I.; Hocking, Ailsa D. (2009). Fungi and Food Spoilage. Bibcode:2009ffs..book.....P. doi:10.1007/978-0-387-92207-2. ISBN 978-0-387-92206-5.
  9. ^ Modified Atmosphere Packaging - an overview | ScienceDirect Topics, www.sciencedirect.com
  10. ^ Cheese, ScienceDirect (באנגלית)
  11. ^ Lone Gram, Lars Ravn, Maria Rasch, Jesper Bartholin Bruhn, Allan B Christensen, Michael Givskov, Food spoilage—interactions between food spoilage bacteria, International Journal of Food Microbiology, 18th International Symposium of the International Committee on Food Microbiology and Hygeine, August 18-23, 2002, Lillehammer Norway. Necessary and Unwanted Bacteria in Food - Microbial Adaption to changing Environments 78, 2002-09-15, עמ' 79–97 doi: 10.1016/S0168-1605(02)00233-7
  12. ^ A. R. Davies, R. J. Board, R. G. Board, Microbiology of Meat and Poultry, Springer Science & Business Media, 1998-08-31, מסת"ב 978-0-7514-0398-5. (באנגלית)
  13. ^ Jose M. Lorenzo, Paulo E. Munekata, Ruben Dominguez, Mirian Pateiro, Jorge A. Saraiva, Daniel Franco, Main Groups of Microorganisms of Relevance for Food Safety and Stability, Elsevier, 2018, עמ' 53–107, מסת"ב 978-0-12-811031-7. (באנגלית)
  14. ^ Lone Gram, Paw Dalgaard, Fish spoilage bacteria – problems and solutions, Current Opinion in Biotechnology 13, 2002-06, עמ' 262–266 doi: 10.1016/S0958-1669(02)00309-9
  15. ^ 15.0 15.1 Carlo Zambonelli, Patrizia Romano, Giovanna Suzzi, Microorganisms of Wine, Dordrecht: Springer Netherlands, 1989, עמ' 17–30, מסת"ב 978-94-010-6992-2
  16. ^ K.M. Gailunas, K.E. Matak, R.R. Boyer, C.Z. Alvarado, R.C. Williams, S.S. Sumner, Use of UV Light for the Inactivation of Listeria monocytogenes and Lactic Acid Bacteria Species in Recirculated Chill Brines, Journal of Food Protection 71, 2008-03, עמ' 629–633 doi: 10.4315/0362-028x-71.3.629
  17. ^ J. Claude Cheftel, Review : High-pressure, microbial inactivation and food preservation, Food Science and Technology International 1, 1995-08, עמ' 75–90 doi: 10.1177/108201329500100203
  18. ^ Anne M. Papineau, Dallas G. Hoover, Dietrich Knorr, Daniel F. Farkas, Antimicrobial effect of water‐soluble chitosans with high hydrostatic pressure, Food Biotechnology 5, 1991-01, עמ' 45–57 doi: 10.1080/08905439109549790
  19. ^ P Piyasena, E Mohareb, R.C McKellar, Inactivation of microbes using ultrasound: a review, International Journal of Food Microbiology 87, 2003-11, עמ' 207–216 doi: 10.1016/s0168-1605(03)00075-8
  20. ^ Ziwei Liang, Z. Cheng, G.S. Mittal, Inactivation of spoilage microorganisms in apple cider using a continuous flow pulsed electric field system, LWT - Food Science and Technology 39, 2006-05, עמ' 351–357 doi: 10.1016/j.lwt.2005.02.019
  21. ^ Graham H. Fleet, Chapter 5 - Yeast Spoilage of Foods and Beverages, London: Elsevier, 2011-01-01, עמ' 53–63, מסת"ב 978-0-444-52149-1
  22. ^ Malcolm Stratford, Food and Beverage Spoilage Yeasts, Berlin, Heidelberg: Springer, 2006, עמ' 335–379, מסת"ב 978-3-540-28398-0. (באנגלית)
  23. ^ A. Hernández, F. Pérez-Nevado, S. Ruiz-Moyano, M. J. Serradilla, M. C. Villalobos, A. Martín, M. G. Córdoba, Spoilage yeasts: What are the sources of contamination of foods and beverages?, International Journal of Food Microbiology 286, 2018-12-02, עמ' 98–110 doi: 10.1016/j.ijfoodmicro.2018.07.031
  24. ^ Removal of Water from Olive Oil - Food & Beverage | Pall Corporation, www.pall.com
  25. ^ Rancidity | Oxidation, Lipid Peroxidation, Lipid Hydrolysis | Britannica, www.britannica.com (באנגלית)
  26. ^ Ullmann's Encyclopedia of Industrial Chemistry, 1, Wiley, 2003-03-11, מסת"ב 978-3-527-30385-4. (באנגלית)
  27. ^ Afaf Kamal‐Eldin, Effect of fatty acids and tocopherols on the oxidative stability of vegetable oils, European Journal of Lipid Science and Technology 108, 2006-12, עמ' 1051–1061 doi: 10.1002/ejlt.200600090
  28. ^ קרוליין חיון, אנה שפירה, [משרד הבריאות, שירותי בריאות הציבור, שרות המזון הארצי תקנות בריאות הציבור (מזון) (תוספי מזון) התשסא 2001], באתר https://www.nevo.co.il/law_html/law01/049_099.htm, ‏2001
  29. ^ April 2023 European Conference ESTIA-23, ACBEE-23, ESSHBM-23, DFSET-23, CBENR-23, MLHES-23, LEMM-23, PASEW-23, AABES-23, PDAMN-23 & PMESH-23, Eminent Association of Pioneers (EAP), 2023-04-18, מסת"ב 978-989-9121-21-8
  30. ^ Y. Jiang, X. Duan, H. Qu, S. Zheng, Browning: Enzymatic Browning, Oxford: Academic Press, 2016-01-01, עמ' 508–514, מסת"ב 978-0-12-384953-3
  31. ^ Top 7 Methods for the Process of Separating Oil from Water, ‏2023-12-25 (באנגלית אמריקאית)
  32. ^ Maria Helena José, João Paulo Canejo, Maria Helena Godinho, Oil/Water Mixtures and Emulsions Separation Methods—An Overview, Materials 16, 2023-03-21, עמ' 2503 doi: 10.3390/ma16062503
  33. ^ Antonios N. Psomas, George-John Nychas, Serkos A. Haroutounian, Panagiotis N. Skandamis, Development and validation of a tertiary simulation model for predicting the growth of the food microorganisms under dynamic and static temperature conditions, Computers and Electronics in Agriculture 76, 2011-03-01, עמ' 119–129 doi: 10.1016/j.compag.2011.01.013
  34. ^ Jose A. Egea, Míriam R. García, Carlos Vilas, Dynamic Modelling and Simulation of Food Systems: Recent Trends and Applications, Foods 12, 2023-01, עמ' 557 doi: 10.3390/foods12030557
  35. ^ P. Castro, R. Millán, J. C. Penedo, E. Sanjuán, A. Santana, M. J. Caballero, Effect of Storage Conditions on Total Volatile Base Nitrogen Determinations in Fish Muscle Extracts, Journal of Aquatic Food Product Technology 21, 2012-10, עמ' 519–523 doi: 10.1080/10498850.2011.610917
  36. ^ Alaa El-Din A. Bekhit, Benjamin W. B. Holman, Stephen G. Giteru, David L. Hopkins, Total volatile basic nitrogen (TVB-N) and its role in meat spoilage: A review, Trends in Food Science & Technology 109, 2021-03-01, עמ' 280–302 doi: 10.1016/j.tifs.2021.01.006
  37. ^ תקנות בריאות הציבור (מזון) (בדיקת דגים) – ויקיטקסט, באתר he.wikisource.org
  38. ^ Lin Huang, Jiewen Zhao, Quansheng Chen, Yanhua Zhang, Nondestructive measurement of total volatile basic nitrogen (TVB-N) in pork meat by integrating near infrared spectroscopy, computer vision and electronic nose techniques, Food Chemistry 145, 2014-02-15, עמ' 228–236 doi: 10.1016/j.foodchem.2013.06.073
  39. ^ Implementing regulation - EU monitor, www.eumonitor.eu
  40. ^ LOW LAI KIM, [file:///C:/Users/%D7%A6%D7%99%D7%A4%D7%99/Downloads/F-1.pdf GUIDELINES FOR THE SENSORY EVALUATION OF FISH AND SHELLFISH IN LABORATORIES CAC-GL 31-1999]
  41. ^ A. Rotsch, Matz, Samuel A.: Cookie and Cracker Technology. The Avi Publishing Co., Inc., Westport, Connecticut 1968. 320 Seiten. Preis in USA $ 15,–, im Ausland $ 16.–, Starch - Stärke 20, 1968-01, עמ' 179–179 doi: 10.1002/star.19680200512
  42. ^ Wanli Zhang, Weibo Jiang, UV treatment improved the quality of postharvest fruits and vegetables by inducing resistance, Trends in Food Science & Technology 92, 2019-10-01, עמ' 71–80 doi: 10.1016/j.tifs.2019.08.012
  43. ^ Rose Daphnee Tchonkouang, Alexandre R. Lima, Andreia C. Quintino, Nathana L. Cristofoli, Margarida C. Vieira, UV-C Light: A Promising Preservation Technology for Vegetable-Based Nonsolid Food Products, Foods 12, 2023-01, עמ' 3227 doi: 10.3390/foods12173227
  44. ^ Maria Silva, Fernando Lidon, Food preservatives - An overview on applications and side effects, Emirates Journal of Food and Agriculture 28, 2016, עמ' 366 doi: 10.9755/ejfa.2016-04-351
  45. ^ Titus A. M. Msagati, The Chemistry of Food Additives and Preservatives, John Wiley & Sons, 2012-12-17, מסת"ב 978-1-118-27414-9. (באנגלית)
  46. ^ משרד הבריאות, [https:gov.il חוברת הסבר בנושא תוספי מזון], באתר שרות הבריאות הארצי
  47. ^ Food Preservation and Safety of Natural Products, ScienceDirect (באנגלית)
  48. ^ Pedro M. Oliveira, Emanuele Zannini, Elke K. Arendt, Cereal fungal infection, mycotoxins, and lactic acid bacteria mediated bioprotection: From crop farming to cereal products, Food Microbiology, V International Symposium on Sourdough - Cereal Fermentation for Future Foods, Helsinki 10-12 October 2012 37, 2014-02-01, עמ' 78–95 doi: 10.1016/j.fm.2013.06.003
  49. ^ M Atanassova, Y Choiset, M Dalgalarrondo, J. -M Chobert, X Dousset, I Ivanova, T Haertlé, Isolation and partial biochemical characterization of a proteinaceous anti-bacteria and anti-yeast compound produced by Lactobacillus paracasei subsp. paracasei strain M3, International Journal of Food Microbiology 87, 2003-10-15, עמ' 63–73 doi: 10.1016/S0168-1605(03)00054-0
  50. ^ I. Y. Hamdan, E. M. Mikolajcik, ACIDOLIN: AN ANTIBIOTIC PRODUCED BY LACTOBACILLUS ACIDOPHILUS, The Journal of Antibiotics 27, 1974, עמ' 631–636 doi: 10.7164/antibiotics.27.631
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

39846027קלקול מזון

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=קלקול_מזון&oldid=2745897"