זולטן שמשון הרמט
| תחום יצירה | אדריכלות |
|---|---|
זולטן שמשון הַרמָט (Harmat; 20 באוגוסט 1900 – 1 ביולי 1985) היה אדריכל ישראלי.
ביוגרפיה
זולטן שמשון הרמט נולד בשנת 1900 בעיר סיגט שבהונגריה (לאחר מלחמת העולם הראשונה סופחה העיר לרומניה). הרמט זכה לחינוך ותרבות עשירים בבית הוריו, אביו ששימש כמורה ומנהל בית ספר יהודי מקומי והיה זה הוא שקירבו לעולם התרבות והיצירה.
בגמר לימודי התיכון, פנה הרמט ללמודי אדריכלות באוניברסיטת בודפשט, אותם השלים בשנת 1924. במהלך לימודיו הצטרף לארגון הסטודנטים הציוני "בריסיה", ושנה מתום לימודיו עלה הרמט לארץ ישראל. בכך, ניצל הרמט מהשואה שפקדה את אירופה וכילתה את כל משפחתו הענפה, למעט אחות אחת שהצליחה להימלט מן התופת.
עם עלותו ארצה, הצטרף למשרדו של האדריכל הבריטי הנודע קליפורד הולידיי, שם עבד חמש שנים. במהלכה של תקופה זו, השתתף הרמט בתכנונם של פרויקטים רבים, ביניהם בניין כנסיית אנדראס הקדוש הסמוך לסינמטק ירושלים (1927), בניין עיריית ירושלים ברחוב יפו 22 (1930), בית החברה התנ"כית ברחוב יוחנן מגוש חלב 7 (1926) ובניין מרפאות החוץ בדרך חברון המשמש כיום כבית אות המוצר הירושלמי.
בשנות ה-30 וה-40 תכנן, באופן עצמאי, בתים פרטיים לאליטה הירושלמית. בין הבתים אותם תכנן ניתן למנות את "בית עו"ד שלום הורוביץ" ו"בית רו"ח ישעיהו ברוידא", "בית הסוחר האמיד חאנא סאלמה". כמו כן, תכנן בתי דירות רבים ברחבי העיר ירושלים.
בנוסף לבתים אלו בירושלים, תכנן גם את ביתו של עובד בן עמי, ראש עיריית נתניה וממייסדי עיתון "מעריב".
החל מקום המדינה, בשנת 1948, הפכה ירושלים לבירת ישראל והוקמו בה מוסדות ציבור רבים. במהלך תקופה זו תכנן הרמט את בניין מלון הולילנד סמוך לשכונת מלחה. כמו כן, תכנן שכונת מגורים עבור חברת "רסקו" ברחוב כרמון בשכונת בית הכרם, ועבור חברת "דניה" שכונת מגורים ברמת דניה.
אוצר עבודותיו של זולטן שמשון הרמט משקף דור אדריכלים יוצאי אירופה, שביקשו להשתלב דרך מפעל הבניה, ברוח המקומית. שתי תקופות מאפיינות למעשה את עבודתו של הרמט: מעלייתו ארצה ועד להקמת המדינה - עת הייתה ירושלים מרכז תרבות שנשלט על ידי חברת האליטה הבריטית והאירופית, והתקופה שלאחר קום המדינה, עת נחצתה העיר והפכה ליישוב פריפריילי ואת מקומו של האדריכל-המעצב תפס מקומו של האדריכל הפונקציונליסט. תרומתו של הרמט למפעל הבנייה המקומי, היא ברוח המודרנית שהביא עמו בשנות ה-20 לנוף הירושלמי, תוך חיפוש ויצירת שפה מקומית ואישית ייחודית.
הנצחתו
בשנת 1990, פרסם האדריכל דוד קרויאנקר ספר המתעד את חייו ועבודתו[1].
פרויקטים בולטים
זולטן שמשון הרמט תכנן למעלה מ-150 פרויקטים שונים. כל הפרויקטים תוכננו ונבנו בירושלים, אלא אם צוין אחרת.
- בניין החברה התנ"כית, רחוב יוחנן מגוש חלב 7 (סוף שנות ה-20).
- הכנסייה הסקוטית סנט אנדרוז (סוף שנות ה-20).
- בניין עיריית ירושלים ההיסטורי ובנק ברקליס, רחוב יפו 22 (1930).
- בניין מרפאת החוץ של בית החולים לעיניים סנט ג'ון, כיום בית אות המוצר הירושלמי (ראשית שנות ה-30).
- בית הקבלן חנאניה, רחוב קרן היסוד 32 (1931).
- בית עו"ד שלום הורוביץ, רחוב אחד העם 20, טלביה (1931).
- בית רו"ח ברוידא, רחוב אחד העם 22, טלביה (1931).
- בית הסוחר חאנא סאלמה, רחוב בלפור 2, טלביה (1932).
- בית עובד בן עמי, נתניה (1935-1937).
לקריאה נוספת
- דוד קרויאנקר, אדריכל זולטן שמשון הרמט (1900–1985): שישים שנות יצירה, ירושלים: המרכז לחקר המדיניות החברתית בישראל ('המורשת הבנויה – מחקר ותיעוד'), 1990.
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה
פרמטרי חובה [ שם ] חסרים
הערות שוליים
- ^ נילי מדנס, האדריכל שלא ידע להשתלב, מעריב, 17 ביוני 1990
30406787זולטן שמשון הרמט