קול סיני
קול סיני הוא כתב עת תורני שיצא לאור בירושלים בשנים תשכ"ב-תשל"א (1971 - 1962). "בטאון החוג הרעיוני הבלתי מפלגתי נאמני התורה", בעריכת מנשה הלוי. קול סיני היה "ירחון" ויצאו למעלה משבעים גליונות. החוג שהוציא את הירחון הגיע מחוגי ישיבת פורת יוסף, והוא היה מיוחד בכך שביטא את בעיות הציבור החרדים ספרדים בישראל בעיקר בתחום הדתי ובבעיית עזיבת הדת בקרב הדור הצעיר. עוד התייחד הירחון בהיותו מעין בימה ראשונה לזרם דק ושולי (באותו זמן), של רבנים ותלמידי ישיבות ספרדים, שראו באורתודוקסיה ובאולטרה-אורתודוקסיה מקור לשיקום החיים הדתיים בישראל.[1].
ניתן לראות בבטאון זה את ניצני מגמת ההתחרדות של קבוצה מיהדות המזרח, ששיאה תהיה לימים הקמת תנועת ש"ס.
בקול סיני התפרסמו מונוגרפיות על רבנים מעדות המזרח החיים היום, רבנים שנפטרו, ומדורות קודמים, לעיתים חרג העורך ופרסם גם קורות חייהם של רבנים אשכנזיים ומאמרים מפרי עטם. מעת לעת הופיעו כתבות על עסקנים, חזנים ויצירתם, ובתי כנסת; מאמרים ותשובות בהלכה והגות, מדור 'אורות וצללים במדינת ישראל' ובו ידיעות טובות ורעות ומאמרים פובלציסטיים על מצב הדת בארץ ישראל, וסקירות ספרים.
בגיליון הראשון כסלו-טבת תשכ"ב הוגדר כתב העת:
- יחתור לאחוד ולכוד העדות השונות לכח ציבור מגובש ותכליתי
- יהיה במה למחשבת גדולי התורה וההלכה שביהדות הספרדית והמזרחית
- יעודד כשרונות ספרותיים צעירים מבני עדות המזרח לבטא מחשבתם
- יוציא לאור את קורות קהלות המזרח בגלויות השונות ואת מסירות נפשם למען תורה וישראל.
- יהיה קשר וגשר למתהוה בקהלות הספרדיות בגולה
- יקים במה קבועה לבירור הלכות אקטואליות ויתן תשובה לשואלים בשאלות דין והלכה
- יהיה זרקור קבוע להאיר את גדולי התורה והמעשה שקמו בשבט הספרדי בעבר ובהוה חייהם ופעלם
- את שער קול סיני יפארו מדי חודש בחודשו דמויות של גאוני התורה וגדולי המעשה שביהדות הספרדית הנאמנה
- הוא בטאון בלתי מפלגתי ואינו קשור בשום גורם פוליטי ומטרתו להרים קרנה של תורה ואמונה בישראל ובפרט בקרב היהדות הספרדית ועולי גלויות המזרח
החל משנת יסודו של הירחון, כתב הרב עובדיה יוסף פרקי הלכה בכל גיליון של קול סיני שיצא. בגליונות אלו הוא כתב את ההלכה באופן ממוקד, תוך הבאת עיקרי השיטות, עד להלכה המעשית. פרקים אלו נאספו לספר שנקרא "ליקוטי קול סיני - הליכות עולם" (תשל"ב).
במאמרי החדשות של המערכת הואדר שמו של הרב יוסף, וכתב העת ניסה לקדם למשל את היבחרו של הרב יוסף לרב ראשי, כבר בשנת תשכ"ב (1962).[2]
רבנים נוספים שכתבו בירחון באופן קבוע היו: אברהם חפוטא וחיים דוד הלוי.
בשנת תשע"ה חודש הירחון, והוא יוצא לאור בבני ברק.
הערות שוליים
- ^ נסים ליאון, דת וחילוניות, עמ' 93
- ^ "בתקופה שבה החל לכתוב בקול סיני כבר התייצב הרב עובדיה בתודעתו של הציבור הספרדי כראש לאריות", (בנימין לאו, ממרן עד מרן, 2005, עמ' 86)
