מלכים וקיסרים גרמניים
רשימת מלכים וקיסרים גרמניים זו מפרטת את שושלות המלכים והקיסרים ששלטו על השטחים הגרמניים במרכז אירופה בתקופה המתחילה בחלוקת האימפריה הפרנקית כחלק מחוזה ורדן של 843 ועד לקריסת הקיסרות הגרמנית בשנת 1918. היא כוללת גם את ראשי הקונפדרציות הגרמניות השונות לאחר קריסת האימפריה הרומית ה"קדושה" ב-1806, כולל הקונפדרציה הצפון-גרמנית.
חוזה ורדן הוא הסכם במסגרתו שלושת בניו של לואי החסיד, נכדיו של קרל הגדול, חילקו ביניהם את האימפריה הקארולינגית ורק אחריו ניתן לדבר על ישות גרמנית.
רקע
ערך מורחב – היסטוריה של גרמניה
- גרמניה והיישויות המדיניות שקדמו לה החלה את דרכה כמקטע המזרחי של הממלכה הפרנקית, אשר נחצתה על ידי חוזה ורדן בשנת 843. שליטי המחצית המזרחית כינו את עצמם rex Francorum - מלך הפרנקים, ואחר כך רק rex - מלך. ההתייחסות ל"גרמנים" כאומה לא הופיעה עד המאה האחת-עשרה, כאשר האפיפיור גרגוריוס השביעי כינה את אויבו היינריך הרביעי, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה" כ- rex teutonicorum, מלך הטווטונים במטרה לתייג אותו כזר. מלכי גרמניה הגיבו בעקביות בכך שכינו עצמם rex Romanorum - מלך הרומאים, במטרה להדגיש את השלטון האוניברסלי שלהם. תואר זה נשאר עד תום האימפריה בשנת 1806, אם כי לאחר 1508 השליטים הוסיפו לתארם גם את התואר "מלך גרמניה"
- הממלכה הועברה בירושה רק לעיתים רחוקות; המוצא היה רק אחד הגורמים שקבעו את רצף המלכים. המלך נבחר רשמית על ידי בכירי האצולה בממלכה, כיאה למסורת הפרנקית. בשנת 1356, בימי הקיסר קרל הרביעי, הוקם גוף קבוע בן שבעה נסיכים בוחרים, והם אשר בחרו את המלך. הסדר זה נקבע בבולת הזהב של 1356(אנ')
- החל ב-982 תוארם של מלכי גרמניה היה אימפרטור אוגוסטוס רומנום (Imperator Augustus Romanorum) עד השלב שבו נסעו אל האפיפיור ברומא, שם הכתיר אותם האפיפיור בתואר rex Italiae - מלך הרומאים וכן הוכתרו בכתר הברזל של לומברדיה(אנ')
- ב-1508, המלך מקסימיליאן הראשון, שטרם הוכתר על ידי האפיפיור, הכריז כי מעתה ואילך ישתמש בתואר "קיסר-נבחר", שאותו אימצו כל הקיסרים הבאים. יורשו, קרל החמישי, היה הקיסר האחרון אשר הוכתר על ידי האפיפיור. מעתה ואילך, כל הקיסרים יהיו "קיסרים-נבחרים", אף על פי שתוארם הרשמי היה "הקיסר". במקביל, יורשיהם הנבחרים של הקיסרים לבית הבסבורג כיהנו גם כ"מלכי הרומאים" במהלך חיי אבותיהם, תואר שזנחו עם הפיכתם לקיסרים.
מחוזה ורדן ועד שושלתו של אוטו - שליטי פרנקיה המזרחית (843–936)
- ערך מורחב – השושלת הקרולינגית
השושלת הקרולינגית קרויה על שמו של מלך הפרנקים קרל מרטל. השליט הקרולינגי החשוב ביותר היה קרל הגדול, שהוכתר בשנת 800 כקיסר הרומאים על ידי האפיפיור.
| תמונה | שם מלוכני | תחילת כהונה | תחילת שלטון כקיסר | סיום כהונה | בית מלוכה | תארים נוספים והערות |
|---|---|---|---|---|---|---|
|
לודוויג הגרמני | 11 באוגוסט 843 | 23 באוגוסט 876 | השושלת הקרולינגית | לודוויג השני | |
|
קרל מבוואריה(אנ') | 28 באוגוסט 876 | 22 במרץ 880 | השושלת הקרולינגית | שלט על דוכסות בוואריה ואילו לודוויג השלישי שלט על סקסוניה | |
|
לודוויג השלישי(אנ') | 28 באוגוסט 876 | 20 בינואר 882 | השושלת הקרולינגית | לודוויג הצעיר, שלט על דוכסות סקסוניה, ואחרי פטירתו של קרל מבווריה גם על בוואריה | |
|
קרל השמן | 882 | 12 בפברואר 881 | 11 בנובמבר 887 | השושלת הקרולינגית | מ-28 באוגוסט 876 שלט על פרנקיה המזרחית, ואחרי מותו של קרל מבוואריה גם על פרנקיה המערבית |
|
ארנולף מקרינתיה(אנ') | 30 בנובמבר 887 | 25 באפריל 896 | 8 בדצמבר 899 | השושלת הקרולינגית | |
|
לודוויג הילד(אנ') | 21 בינואר 900 | ספטמבר 911 | השושלת הקרולינגית | ||
|
קונראד הראשון | 10 בנובמבר 911 | 23 בדצמבר 918 | קונרדינים(אנ') | ||
|
היינריך הראשון | 23 באפריל 919 | 2 ביולי 936 | לאודולפינג(גר') | מ-912 דוכס סכסוניה | |
|
ארנולף, דוכס בוואריה(אנ') | 919 | 921 | לאודולפינג | מתחרה להיינריך, שלט על דוכסות בוואריה |
גרמניה תחת האימפריה הרומית ה"קדושה" (962–1806)
- ערך מורחב – מלכי וקיסרי האימפריה הרומית ה"קדושה"
המלך נבחר על ידי הבוחרים הגרמנים ולאחר מכן המשיכו רוב המלכים לרומא להיות מוכתרים כקיסר על ידי האפיפיור.
השושלת האוטונית (936–1014)
אוטו הראשון היה דוכס סקסוניה וקיסרה הראשון של האימפריה הרומית ה"קדושה". הוא הוכתר על ידי יוחנן השנים עשר בתמורה לעזרה צבאית שנתן לאפיפיור.
השושלת הסליאנית ומשפחת סלם (1024–1125)
בתקופת שלטונו של היינריך הרביעי, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה", כיהנו במקביל עוד שלושה מלכים.
| תמונה | שם מלוכני | תחילת כהונה | תחילת שלטון כקיסר | סיום כהונה | בית מלוכה | תארים נוספים והערות |
|---|---|---|---|---|---|---|
|
רודולף מריינפלדן (אנ') | 15 במרץ 1077 | - | 15 באוקטובר 1080 | ריינפלדן | מ-1057 היה הדוכס של שוואביה כיהן במקביל להיינריך הרביעי |
|
הרמן מסלם(אנ') | 6 באוגוסט 1081 | - | 28 בספטמבר 1088 | משפחת סלם (אנ') | כיהן במקביל להיינריך הרביעי |
|
קונרד השני, מלך איטליה (אנ') | 30 במאי 1087 | - | 27 ביולי 1101 | משפחת סלם |
בית סופלינבורגר (1125–1137)
מלך אחד, לותאר השני(אנ')
הוהנשטאופן ובית ולפן (1138–1254)
התקופה שבין הקיסרים - האיטררגנום הגדול (1245 - 1273)
אחרי החרם שהטיל האפיפיור אינוקנטיוס הרביעי על פרידריך השני
| תמונה | שם מלוכני | תחילת כהונה | תחילת שלטון כקיסר | סיום כהונה | בית מלוכה | תארים נוספים והערות |
|---|---|---|---|---|---|---|
|
היינריך ראספ הרביעי(אנ') | 22 במאי 1246 | 16 בפברואר 1247 | תורינגיה | מלך במקביל לפרידריך השני | |
|
וילם השני, רוזן הולנד | 3 באוקטובר 1247 | 28 בינואר 1256 | רוזנות הולנד(אנ') | מלך במקביל לפרידריך השני ולקונראד הרביעי | |
|
ריצ'רד, רוזן קורנוול | 13 בינואר 1257 | 2 באפריל 1272 | בית פלנטג'נט | מלך במקביל לאלפונסו | |
|
אלפונסו העשירי, מלך קסטיליה | 1 באפריל 1257 | 1275 | בית בורגונד-איווריאה(אנ') | מלך במקביל לריצ'רד |
בית הבסבורג ובית נאסאו (1273–1308)
- ערכים מורחבים – בית הבסבורג ובית נאסאו
| תמונה | שם מלוכני | תחילת כהונה | תחילת שלטון כקיסר | סיום כהונה | בית מלוכה | תארים נוספים והערות |
|---|---|---|---|---|---|---|
|
רודולף הראשון, מלך גרמניה | 29 בספטמבר 1273 | 15 ביולי 1291 | בית הבסבורג | ||
|
אדולף מנסאו(אנ') | 5 במאי 1292 | 23 ביוני 1298 | בית נאסאו | ||
|
אלברכט הראשון, מלך גרמניה | 24 ביוני 1298 | 1 במאי 1308 | הבסבורג |
בית לוקסמבורג ובית ויטלסבאך (1308–1437)
בית הבסבורג (1438–1740)
בית ויטלסבאך (1742–1745)
מלך אחד, קרל השביעי, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה"
בית הבסבורג-לורן (1745–1806)
בשנת 1806 התמוטטה האימפריה הרומית ה"קדושה" תחת הלחץ הצבאי שהפעיל נפוליאון מצרפת. משנה זו ועד ליסוד האימפריה הגרמנית (1871) לא היה שליט יחיד על טריטוריה גרמנית מאוחדת.
הקונפדרציה של הריין (1806–1813)
- ערך מורחב – הקונפדרציה של הריין
| תמונה | שם מלוכני | תחילת כהונה | תחילת שלטון כקיסר | סיום כהונה | בית מלוכה | תארים נוספים והערות |
|---|---|---|---|---|---|---|
|
נפוליאון בונפרטה | 12 ביולי 1806 | 19 באוקטובר 1813 | |||
|
קרל תיאודור פון דלברג(אנ') | 25 ביולי 1806 | 26 באוקטובר 1813 | |||
|
אז'ן דה בוארנה | 26 באוקטובר 1813 | דצמבר 1813 |
הקונפדרציה של הריין התמוטטה בשנת 1813, לאחר המערכה הכושלת של נפוליאון נגד האימפריה הרוסית. רבים מחבריה הצטרפו למחנה הקואליציה האנטי-צרפתית השישית, לאחר תבוסת נפוליאון בקרב לייפציג.
הקונפדרציה הגרמנית (1815–1866)
- ערך מורחב – הקונפדרציה הגרמנית
| תמונה | שם מלוכני | תחילת כהונה | תחילת שלטון כקיסר | סיום כהונה | בית מלוכה | תארים נוספים והערות |
|---|---|---|---|---|---|---|
|
פרנץ השני, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה" | 20 ביוני 1815 | 2 במרץ 1835 | בית הבסבורג-לורן | כשליט אוסטריה ובוהמיה, בתואר פרנץ הראשון, קיסר אוסטריה עמד בראש הקונפדרציה הגרמנית | |
|
פרדיננד הראשון, קיסר אוסטריה | 2 במרץ 1835 | 12 ביולי 1848 | בית הבסבורג-לורן | כקיסר אוסטריה עמד בראש הקונפדרציה הגרמנית | |
|
יוהאן, ארכידוכס אוסטריה(אנ') | 12 ביולי 1848 | 20 בדצמבר 1849 | בית הבסבורג-לורן | ויקאר הרייך(אנ') של האימפריה הגרמנית (1849-1848)(אנ'), | |
|
פרידריך וילהלם הרביעי, מלך פרוסיה | 26 במאי 1849 | 29 בנובמבר 1850 | בית הוהנצולרן | נשיא איחוד ארפורט(אנ') |
הקונפדרציה הצפון-גרמנית 1867–1871
- ערך מורחב – הקונפדרציה הצפון-גרמנית
| תמונה | שם מלוכני | תחילת כהונה | תחילת שלטון כקיסר | סיום כהונה | בית מלוכה | תארים נוספים והערות |
|---|---|---|---|---|---|---|
 |
וילהלם הראשון, קיסר גרמניה | 1 ביולי 1867 | 1 בינואר 1871 | בית הוהנצולרן |
הקיסרות הגרמנית 1871–1918
- ערך מורחב – הקיסרות הגרמנית
| תמונה | שם מלוכני | תחילת כהונה | תחילת שלטון כקיסר | סיום כהונה | בית מלוכה | תארים נוספים והערות |
|---|---|---|---|---|---|---|
|
וילהלם הראשון, קיסר גרמניה | 1 בינואר 1871 | 9 במרץ 1888 | הוהנצולרן | ||
 |
פרידריך השלישי, קיסר גרמניה | 9 במרץ 1888 | 15 ביוני 1888 | הוהנצולרן | ||
 |
וילהלם השני, קיסר גרמניה | 15 ביוני 1888 | 28 נובמבר 1918 | הוהנצולרן | התפטר(אנ') |
הערות שוליים
