יוהאן, ארכידוכס אוסטריה

יוהאן, ארכידוכס אוסטריה
Johann von Österreich
לידה	20 בינואר 1782; פירנצה, הדוכסות הגדולה של טוסקנה
פטירה	11 במאי 1859 (בגיל 77); גראץ, דוכסות סטיריה, האימפריה האוסטרית
שושלת בית הבסבורג
אב	לאופולד השני, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה"
אם	מריה לואיסה, נסיכת ספרד
	12 ביולי 1848 – 20 בדצמבר 1849; (שנה ו־23 שבועות)
	→ פרדיננד הראשון, קיסר אוסטריה (נשיא הקונפדרציה הגרמנית) פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה (נשיא הקונפדרציה הגרמנית) ←
חתימה

יוֹהָאן, ארכידוכס אוסטריה (בגרמנית: Johann von Österreich;‏ 20 בינואר 1782 – 11 במאי 1859) לבית הבסבורג היה מצביא מטעם האימפריה האוסטרית בדרגת פילדמרשל, אשר שירת במלחמות הנפוליאוניות ומאוחר יותר שימש כמדינאי בתור עוצר הרייך של האימפריה הגרמנית בשנים 1848 ו-1849 אשר נוצרה מתוך הקונפדרציה הגרמנית במסגרת אביב העמים.

ביוגרפיה

מצביא

יוהאן נולד כבנם התשיעי של לאופולד השני, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה", ומריה לואיסה, נסיכת ספרד, ילידי פירנצה, 20 בינואר 1782, דאז הדוכסות הגדולה של טוסקנה. הוא התחנך בקפידה, ובשנת 1800, כשהיה רק בן 18, היה הפך למפקד ראשי של צבא אוסטריה עקב המלחמות הנפוליאוניות.

הוא צעד קדימה לממלכת בוואריה, במסגרת הקואליציה האנטי-צרפתית השנייה ונתקל בצבאו של נפוליאון בונפרטה בהוהנלינדן, שם ספג תבוסה חמורה במהלך ה-3 בדצמבר, שבעקבותיה באה מפלה שנייה בזלצבורג ב-14 בדצמבר.

לאחר הסכם השלום בפברואר 1801 הוא הפך למנהל ראשי של מחלקות הביצור וההנדסה ברחבי האימפריה האוסטרית. במיוחד התעניין בשלום ורווחת טירול, ולאחר שכיהן כשר המלחמה בין השנים 1803–1805, מונה בשנה האחרונה לפיקוד על הצבא המוצב במחוז זה.

לאחר פרידתה של טירול מאוסטריה, הוא תכנן באמצעות מרד אזרחי התנגדות לצרפתים במסגרת הקואליציה האנטי-צרפתית החמישית בשנת 1809 נגד אדוניהם החדשים, ופיקד בהצלחה על הצבא שפעל שם ובחצי האי האפניני, והביס את המשנה למלך אז'ן דה בוארנה ב-16 באפריל בהתנגשות כוחות חשובה ליד סיציליה.

יוהאן נסוג כששמע על המצב הקריטי של וינה. בנסיגתו הוא ספג שתי תבוסות, וניסיון לאחד את כוחותיו עם אחיו בוואגראם הסתיים בכישלון צבאי. הוא התפטר מפיקודו זמן קצר לאחר שלום אוקטובר 1809, ואחר כך היה מעט מודאג בענייני הצבא. לבסוף הניצחון על נפוליאון במאה הימים בוצע בלי תמיכתו.

מדינאי

הוא התגורר בגראץ, עיר שהעניק לה הטבות ציבוריות רבות, עד לשנת 1848, אז נבחר כעוצר הכס של האימפריה (רייך-ורוזר) על ידי הפרלמנט החוקתי של הקונפדרציה הגרמנית בפרנקפורט במהלך אביב העמים.

בתפקיד זה הוא התמסר בעיקר להגנה על האינטרסים של בית הבסבורג מפני ההשפעה ההולכת וגוברת של ממלכת פרוסיה; ומהלך זה הוא המשיך לאחר מינויו של המלך הפרוסי לנשיא הקונפדרציה. בתום תקופת כהונתו ב-20 בדצמבר 1849, שבינתיים הפכה לסמלית בלבד, הוא פרש שוב לגראץ.