קטלא קניא
| תלמוד בבלי | תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ל"ג עמוד א', תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף צ"ה עמוד א' |
|---|---|
קטלא קניא באגמא (מארמית: קוצץ קנים באגם) הוא כינוי חז"לי ארמי לאדם בור ועם הארץ. בעברית החדשה מקובל גם לומר 'קוטל קנים' והכוונה לחסר ידע שאין לו מיומנות והוא מוגבל ביכולתו, ולרוב הביטוי משמש במובן החיובי כאשר אומרים "פלוני איננו קוטל קנים".
"קוטל קנים" היה בעבר בעל מקצוע שתפקידו קיצוץ ואיסוף קנים לשם קליעת סלים ומחצלות. כפי הנראה מקצוע זה נחשב מקצועם של אנשים פחותים וחסרי השכלה, שכן לא הצריך ידע או מומחיות מסוימים.
מקור הביטוי
מקור הביטוי הוא מכמה מקומות בתלמוד, בין השאר כאשר רבינא אומר לרב אשי ”אטו אנן קטלי קני באגמא אנן?![1]” כלומר, האם אנחנו לא נחשבים אלא כקוטלי קנים בלבד?!. וכן כאשר רב נחמן בר גוריא עונה שלא כדין על שאלה שנשאל, וחבריו משיבים לו ”רבך קטיל קני באגמא הוה[2]” כלומר, מי שלמד אותך אינו אלא קוטל קנים, וזאת משום שלא לימד אותך כהלכה[3].
שימוש בביטוי
גם בתקופות מאוחרות יותר, בספרי הראשונים והאחרונים[4]. הביטוי מוזכר בעיקר 'הוא אינו קטלא קניא' כשהכוונה על אדם שהוא תלמיד חכם ולכן יש להתחשב בדעתו.
הביטוי משמש בספרות התורנית לומר כי פלוני אינו עם הארץ, וכן משמש כיום לומר כי פלוני הוא אדם מקצועי או שהוא אינו טיפש[5].
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: קטלא קניא |
הערות שוליים
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ל"ג עמוד א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף צ"ה עמוד א'
- ^ פרשנות שונה ניתנה לדברים בקובץ ניצני ארץ כי רבו של רב נחמן לא למדו את שורשי הדינים ולכן הוא דומה לקנה שכל ענף צומח בפני עצמו, ולא כאילן.
- ^ ”אטו ר' זירא קטלא קניא באגמא הוה דלא הוה ידע לעיקר ברייתא דהטבל והחדש כו'” פני יהושע, מסכת קידושין, דף ל"ו עמוד ב'
- ^ המשגיח מצידו כלל לא היה קטלא קניא באגמא באתר דרשו.