גרף הפונקציה קוסינוס
בערך זה נעשה שימוש בסימנים מוסכמים מתחום המתמטיקה. להבהרת הסימנים ראו סימון מתמטי .
קוסינוס (מסומן ב-
cos
{\displaystyle \cos }
) היא פונקציה טריגונומטרית בסיסית, המתאימה לכל זווית מספר ממשי בין (1-) ל-1. הרחבות שונות של הפונקציה משמשות במגוון תחומים, כגון: הגדרות שונות באנליזה (ובפרט באנליזה מרוכבת ). הפונקציה שימושית מאוד בפיזיקה , בהנדסת חשמל ובתחומי מדע והנדסה אחרים.
הגדרות
הגדרה בסיסית
במשולש זה, קוסינוס הזווית A שווה
b
c
{\displaystyle {\frac {b}{c}}}
בהגדרתה הבסיסית ביותר, פונקציית הקוסינוס מציינת את היחס בין הניצב שליד הזווית ליתר במשולש ישר-זווית , כפונקציה של הזווית שליד הניצב הזה. הגדרה זאת מתייחסת רק לזווית בתחום שבין 0 ל-90 מעלות או
π
2
{\displaystyle {\frac {\pi }{2}}}
רדיאנים . משולשים עם זוויות זהות דומים ויחס הצלעות בהם תמיד זהה. לכן הקוסינוס של זווית מוגדר היטב .
הרחבה
במעגל היחידה ניתן להסתכל על רדיוס הנמתח מהמרכז לנקודה (x,y) כיתר של משולש ישר-זווית שניצביו ניצבים לצירים. מכיוון שאורך היתר הוא 1 נקבל שקוסינוס הזווית שבין ציר ה-x לרדיוס הוא בדיוק אורך ניצב המשולש המקביל לציר ה-x, כלומר שיעור ה-x של הנקודה (x,y).
עובדה זו מאפשרת להגדיר את פונקציית הקוסינוס לכל מספר ממשי : הקוסינוס של מספר
θ
{\displaystyle \ \theta }
הוא שיעור ה-x של הנקודה על מעגל היחידה שהזווית בין הרדיוס הנמתח אליה לציר ה-x הוא
θ
{\displaystyle \ \theta }
(ברדיאנים).
טור טיילור
כאשר הזווית נתונה ברדיאנים, ניתן להגדיר את פונקציית הקוסינוס באמצעות טור טיילור :
cos
x
=
1
−
x
2
2
!
+
x
4
4
!
−
x
6
6
!
±
⋯
=
∑
n
=
0
∞
(
−
1
)
n
(
2
n
)
!
x
2
n
{\displaystyle \cos x=\ 1-{\frac {x^{2}}{2!}}+{\frac {x^{4}}{4!}}-{\frac {x^{6}}{6!}}\pm \cdots =\sum _{n=0}^{\infty }{\frac {(-1)^{n}}{(2n)!}}x^{2n}}
ניתן גם להסיק את הטור מתוך ההגדרה הקודמת של קוסינוס על ידי גזירה חוזרת של הפונקציה. מהטור נובע קירוב קוסינוס לזוויות קטנות :
cos
x
≈
1
−
x
2
2
≈
1
{\displaystyle \cos x\approx 1-{\frac {x^{2}}{2}}\approx 1}
, מכיוון שכאשר x קטן החזקה הרביעית שלו (לפעמים אפילו השנייה) וחזקות גבוהות יותר זניחות.
הגדרה זאת מאפשרת להגדיר את פונקציית הקוסינוס גם למספרים מרוכבים . באמצעות נוסחת אוילר אפשר לקבל הגדרות נוספות לקוסינוס:
cos
(
x
)
=
e
i
x
+
e
−
i
x
2
{\displaystyle \ \cos(x)={\frac {e^{ix}+e^{-ix}}{2}}}
תכונות
פונקציית הקוסינוס היא זוגית , משום שמתקיים
cos
(
−
x
)
=
cos
(
x
)
{\displaystyle \cos \ (-x)=\cos \ (x)}
.
פונקציית הקוסינוס היא מחזורית בעלת מחזור של
2
π
{\displaystyle \ 2\pi }
. זאת משום שסיבוב של
2
π
{\displaystyle \ 2\pi }
מחזיר אותך לנקודת המוצא.
פונקציית הקוסינוס רציפה , גזירה ואינטגרבילית לכל
x
{\displaystyle \ x}
. לפונקציה אינסוף נקודות קיצון מהצורה
x
=
2
π
k
{\displaystyle \ x=\ 2\pi k}
(מקסימום) ו-
x
=
π
+
2
π
k
{\displaystyle \ x=\pi +\ 2\pi k}
(מינימום), כאשר
k
{\displaystyle \ k}
מספר שלם . הערך במקסימום הוא 1 ובמינימום -1 .
לפונקציה אינסוף שורשים מהצורה
x
=
π
2
+
π
k
{\displaystyle \ x={\frac {\pi }{2}}+\pi k}
, כאשר
k
{\displaystyle \ k}
מספר שלם.
התמונה של הפונקציה היא
[
−
1
,
1
]
{\displaystyle \ [-1,1]}
.
נגזרת
הנגזרת של פונקציית הקוסינוס, כאשר
x
{\displaystyle x}
מבוטא ברדיאנים, היא מינוס פונקציית הסינוס :
d
d
x
cos
x
=
−
sin
x
{\displaystyle {d \over dx}\cos x=-\sin x}
זאת כיוון שהנגזרת של פונקציית הסינוס היא קוסינוס (ראו הוכחה כאן ) ובעזרת כלל השרשרת מקבלים:
d
d
x
cos
x
=
d
d
x
sin
(
π
2
−
x
)
=
−
cos
(
π
2
−
x
)
=
−
sin
x
{\displaystyle {d \over dx}\cos x={d \over dx}\sin({\frac {\pi }{2}}-x)=-\cos({\frac {\pi }{2}}-x)=-\sin x}
.
מכאן נובעת דרך נוספת להגדיר את פונקציית הקוסינוס בעזרת משוואה דיפרנציאלית :
פונקציית הקוסינוס היא פתרון המשוואה
f
″
(
x
)
=
−
f
(
x
)
{\displaystyle \ f''(x)=-f(x)}
כאשר
f
(
0
)
=
1
{\displaystyle \ f(0)=1}
ו-
f
′
(
0
)
=
0
{\displaystyle \ f'(0)=0}
.[1]
הפונקציה הקדומה של הקוסינוס היא סינוס:
∫
cos
x
d
x
=
sin
x
+
C
{\displaystyle \int \cos x\,dx=\sin x+C}
ערכים
ערכי הפונקציה לזוויות שונות על מעגל היחידה
להלן טבלת ערכים שהפונקציה מקבלת עבור זוויות נפוצות:
x (זווית)
cos x
מעלות
רדיאנים
גראדים
במדויק
קירוב עשרוני
0°
0
0g
1
1
15°
π
12
{\displaystyle {\frac {\pi }{12}}}
162 /3 g
6
+
2
4
{\displaystyle {\frac {{\sqrt {6}}+{\sqrt {2}}}{4}}}
0.965925826289068
30°
π
6
{\displaystyle {\frac {\pi }{6}}}
331 /3 g
3
2
{\displaystyle {\frac {\sqrt {3}}{2}}}
0.866025403784439
45°
π
4
{\displaystyle {\frac {\pi }{4}}}
50g
1
2
{\displaystyle {\sqrt {\frac {1}{2}}}}
0.707106781186548
60°
π
3
{\displaystyle {\frac {\pi }{3}}}
662 /3 g
1
2
{\displaystyle {\frac {1}{2}}}
0.5
75°
5
⋅
π
12
{\displaystyle {\frac {5\cdot \pi }{12}}}
831 /3 g
6
−
2
4
{\displaystyle {\frac {{\sqrt {6}}-{\sqrt {2}}}{4}}}
0.258819045102521
90°
π
2
{\displaystyle {\frac {\pi }{2}}}
100g
0
0
זהויות
ערך מורחב – זהויות טריגונומטריות
פונקציית הקוסינוס מקיימת:
cos
(
−
θ
)
=
cos
θ
{\displaystyle \ \cos(-\theta )=\cos \theta }
וכן
cos
(
π
−
θ
)
=
−
cos
θ
{\displaystyle \ \cos(\pi -\theta )=-\cos \theta }
בעזרת פונקציית הקוסינוס אפשר לבטא את חמש הפונקציות הבסיסיות האחרות (השורשים יכולים להיות חיוביים ושליליים):
sin
θ
=
1
−
cos
2
θ
{\displaystyle \sin \theta ={\sqrt {1-\cos ^{2}\theta }}}
,
tan
θ
=
1
−
cos
2
θ
cos
θ
{\displaystyle \tan \theta ={\frac {\sqrt {1-\cos ^{2}\theta }}{\cos \theta }}}
,
cot
θ
=
cos
θ
1
−
cos
2
θ
{\displaystyle \cot \theta ={\cos \theta \over {\sqrt {1-\cos ^{2}\theta }}}}
,
csc
θ
=
1
1
−
cos
2
θ
{\displaystyle \csc \theta ={1 \over {\sqrt {1-\cos ^{2}\theta }}}}
,
sec
θ
=
1
cos
θ
{\displaystyle \sec \theta ={1 \over \cos \theta }}
סכום זוויות:
cos
(
θ
±
φ
)
=
cos
θ
cos
φ
∓
sin
θ
sin
φ
{\displaystyle \cos(\theta \pm \varphi )=\cos \theta \cos \varphi \mp \sin \theta \sin \varphi }
זווית כפולה:
cos
2
θ
=
cos
2
θ
−
sin
2
θ
{\displaystyle \ \cos 2\theta =\cos ^{2}\theta -\sin ^{2}\theta }
,
cos
3
θ
=
4
cos
3
θ
−
3
cos
θ
{\displaystyle \ \cos 3\theta =4\cos ^{3}\theta -3\cos \theta }
ובאופן כללי
cos
n
θ
=
∑
k
=
0
n
(
n
k
)
cos
k
θ
sin
n
−
k
θ
cos
(
1
2
(
n
−
k
)
π
)
{\displaystyle \cos n\theta =\sum _{k=0}^{n}{\binom {n}{k}}\cos ^{k}\theta \,\sin ^{n-k}\theta \,\cos \left({\frac {1}{2}}(n-k)\pi \right)}
חצי זווית:
cos
θ
2
=
±
1
+
cos
θ
2
{\displaystyle \cos {\tfrac {\theta }{2}}=\pm \,{\sqrt {\frac {1+\cos \theta }{2}}}}
סכום קוסינוסים:
cos
θ
−
cos
φ
=
−
2
sin
(
θ
+
φ
2
)
sin
(
θ
−
φ
2
)
{\displaystyle \cos \theta -\cos \varphi =-2\sin \left({\theta +\varphi \over 2}\right)\sin \left({\theta -\varphi \over 2}\right)}
,
cos
θ
+
cos
φ
=
2
cos
(
θ
+
φ
2
)
cos
(
θ
−
φ
2
)
{\displaystyle \cos \theta +\cos \varphi =2\cos \left({\frac {\theta +\varphi }{2}}\right)\cos \left({\frac {\theta -\varphi }{2}}\right)}
הפונקציה ההפוכה
גרף הפונקציה ארכקוסינוס
הפונקציה ההפוכה לפונקציית הקוסינוס נקראת ארכקוסינוס ומסומנת
arccos
{\displaystyle \ \arccos }
או
cos
−
1
{\displaystyle \ \cos ^{-1}}
. הפונקציה מוגדרת לערכים שבקטע
[
−
1
,
1
]
{\displaystyle \ [-1,1]}
, וכיוון שפונקציית הקוסינוס אינה חד-חד-ערכית , ניתן להחליט איזה טווח ערכים היא תקבל. נהוג להגדיר אותה לטווח הערכים
[
0
,
π
]
{\displaystyle \ [0,\pi ]}
. הנגזרת שלה היא
d
d
x
arccos
x
=
−
1
1
−
x
2
{\displaystyle {d \over dx}\arccos x=-{1 \over {\sqrt {1-x^{2}}}}}
.
משפט הקוסינוסים
ערך מורחב – משפט הקוסינוסים
משפט הקוסינוסים הוא הכללה של משפט פיתגורס , והוא קובע את הקשר בין צלעות המשולש ואחת מזוויותיו, תוך שימוש בפונקציית הקוסינוס. המשפט הוא:
c
2
=
a
2
+
b
2
−
2
a
b
cos
γ
{\displaystyle \ c^{2}=a^{2}+b^{2}-2ab\cos \gamma }
כאשר a, b, c הן צלעות המשולש ו-
γ
{\displaystyle \ \gamma }
נמצאת מול הצלע c.
כאשר זווית c ישרה,
cos
γ
=
0
{\displaystyle \ \cos \gamma =0}
ומתקבל משפט פיתגורס.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
33681234 קוסינוס