קוסטה קונקורדיה
 | |
| קוסטה קונקורדיה, 31 ביולי 2009 | |
| תיאור כללי | |
|---|---|
| סוג אונייה | אוניית תענוגות |
| חברת ספנות | קוסטה קרוז |
| סדרה | קוסטה קונקורדיה |
| אוניות בסדרה | Costa Serena, Costa Pacifica, Costa Favolosa, Costa Fascinosa and Carnival Splendor |
| ציוני דרך עיקריים | |
| מספנה | Fincantieri Sestri Ponente, איטליה |
| הוזמנה | 19 בינואר 2004 |
| תחילת הבנייה | 2 בספטמבר 2005 |
| הושקה | 7 ביולי 2006 |
| תקופת הפעילות | 14 ביולי 2006 – פורקה לברזל בג'נובה |
| אחריתה | עלתה על שרטון מול מונטה ארג'נטריו והתהפכה ב-13 בינואר 2012 |
| מיקום |
42°21′55″N 10°55′17″E / 42.365278°N 10.921389°E |
| מידות | |
| הֶדְחֶק | 51,387 טון |
| מעמס | 114,500 טון |
| אורך | 290.20 מטר |
| רוחב | 35.50 מטר |
| שוקע | 8.20 מטר |
| נתונים טכניים | |
| מהירות |
בשירות: 21.5 קשר, 39.8 קמ"ש מרבית: 23 קשר, 43 קמ"ש |
| גודל הצוות | 1,100 |
| מספר נוסעים | 3,700 |
| הנעה | 6 מנועי דיזל בהספק 75,600 קילוואט (101,400 כוח סוס) |
קוסטה קונקורדיה (באיטלקית: Costa Concordia) הייתה אוניית תענוגות איטלקית בת 17 סיפונים וקיבולת של 3,700 נוסעים. בראשית 2012 עלתה האונייה על שרטון וטבעה חלקית כאשר היא נוטה על צידה. ב-2014 חולצה האונייה ונגררה לפירוק.
מבנה האונייה
האונייה נמצאת בבעלות חברת קוסטה קרוז, חברת בת של קבוצת קרניבל שבשליטת משפחת אריסון. קוסטה קונקורדיה הייתה מהאוניות הגדולות בעולם ואורכה הכולל היה 290.20 מטר ועלות בנייתה הסתכמה ב־450 מיליון אירו. הספא באונייה השתרע על שני סיפונים, וכלל בריכה פנימית. הסיפון העליון הכיל שתי בריכות שחייה, וגג הזזה מזכוכית, על מנת להבטיח לנוסעים נוף ים גם במזג אוויר סוער. האונייה שייטה בים התיכון.
טביעת האונייה
ב-13 בינואר 2012, במהלך הפלגה שגרתית מול חופי איטליה, עלתה האוניה על שרטון מול חופי מונטה ארג'נטריו וחור באורך של כ-50 מטרים נפער בצידה השמאלי. בעקבות חדירת מים, נטתה האוניה על צדה והחלה לשקוע, אולם לא טבעה כליל. מרבית הנוסעים חולצו ללא פגע, אך 32 נוסעים נספו ו-64 נוסעים נפצעו.[1] התאונה אירעה בתשע בערב, שעתיים אחרי שהאונייה יצאה מנמל צ'יוויטווקיה בדרכה לסאבונה, תחנתה הראשונה בהפלגה מתוכננת בת שבעה ימים בים התיכון. בזמן האירוע, היו על סיפון האונייה 3,229 נוסעים ו-1,023 אנשי צוות.
הנזק לחברות הביטוח בעקבות התאונה מוערך במיליארד דולר.[2] חברת "קוסטה קרוז" הציעה סך 11 אלף אירו לכל אחד מהנוסעים שלא נפגעו גופנית במהלך הטביעה והחילוץ, כפיצוי על אובדן חפצים אישיים ונזק נפשי. חלק מהנוסעים קיבלו הצעה זו, ואחרים שקלו הגשת תובענה ייצוגית לפיצוי גבוה יותר.[3]
חילוץ האונייה
ב-16 בספטמבר 2013, לאחר הכנות ממושכות, החלו שתי חברות המתמחות בחילוץ אוניות בחילוץ האונייה לקראת פירוקה. בשלב הראשון בחילוץ הועמדה האונייה על כנים מבטון שנבנו בקרקעית הים.
ב-26 בספטמבר 2013 נמצאו שתי גופות של בני אדם שנעדרו מאז האסון. השרידים נמצאו סמוך למבנה המרכזי של האונייה.
ב-2 בפברואר 2014 נהרג צולל ספרדי בעת שעבד בחילוץ שרידי האונייה. הוא נחתך ממתכת חדה מתחת למים ודימם למוות. הצוללן חולץ בהכרה, אך מאמצי ההחייאה כשלו.
ביולי 2014 הושלמה העברת האונייה למצב ציפה, לשם גרירתה לפירוק.[4]
קברניט האונייה, פרנצ'סקו סקטינו, הועמד לדין, הורשע בהריגה ונדון ל-16 שנות מאסר.[5]
קישורים חיצוניים
- ניצולים וכבאים על האירוע, באתר ynet
- ברבי לאטצה נאדואו, חילוץ הסוררת, במדור סיינטיפיק אמריקן של מכון דוידסון, 1 בדצמבר 2013
הערות שוליים
- ^ סוכנויות הידיעות, 5 גופות נוספות נמצאו בקוסטה קונקורדיה, באתר nrg מעריב, 22 במרץ 2012
- ^ אסון קוסטה קונקורדיה: נזק מוערך של מיליארד דולר לתעשיית הביטוח, "עדיף", 25 בינואר 2012
- ^ הפיצוי המוצע לנוסעים של קוסטה קונקורדיה: 11 אלף יורו לכל אחד, באתר כלכליסט, 27 בינואר 2012
- ^ AP, בדרך לגריטה: ה'קוסטה קונקורדיה' שוב צפה, באתר ynet, 14 ביולי 2014
- ^ רויטרס, קוסטה קונקורדיה: 16 שנות מאסר לקפטן, באתר ynet, 11 בפברואר 2015
30126183קוסטה קונקורדיה