קונסול כבוד

קונסול כבוד המכונה לעיתים גם קונסול של כבוד הוא תואר דיפלומטי המוענק מטעם מדינה זרה לאדם המתגורר במדינה אחרת כדי לייצג את האינטרסים שלה באותה מדינה. הנושא בתואר קונסול כבוד יכול לשמש כנציג יחיד של אותה מדינה, כאשר אין לה כל נציגות אחרת, או כנציג נוסף לצד נציג קיים אחר, כמו שגריר או קונסול כללי.

התואר אינו תואר רשמי^{[דרוש מקור]} ואינו דורש עמידה בכללים הרגילים לבחירת ולשירות דיפלומטי^{[דרושה הבהרה]}.

בישראל

בית קונסול הכבוד של פולין בירושלים

חניה שמורה לקונסול כבוד

בישראל (נכון ל-2007) פועלים 154 קונסולים של כבוד, חלקם מייצגים מדינות קטנות אשר אין להן נציגות דיפלומטית בישראל, כמו איי מרשל או מיקרונזיה (ובלשונו של ש"י עגנון: "קונסול כבוד של מדינה קטנה שאינה תופסת מקום מרובה במפה"). האחרים נושאים את התואר בנוסף לנציגות רשמית כמו שגרירות. בין מקבלי התואר ישנם כאלה אשר להם זיקה מסחרית או שהם בעלי קשרים שיצרו עם מדינות שונות, והתואר ניתן להם כמחווה מיוחדת ומתוך רצון לפתח קשרים עם ישראל. בין מקבלי התואר ישנם גם ידוענים כמו יהורם גאון (הונדורס), יוסי מימן (פרו), רוני מילוא (אקוודור), איתן הבר (קוריאה הדרומית),מורן מנו (מולדובה), עופר קרז'נר (אוקראינה), רני רהב (איי מרשל), ד"ר הרמן צבי ברקוביץ' (רופאו האישי של בנימין נתניהו) (רומניה), חזי בצלאל (רואנדה), ומשה מנו (רוסיה).

קונסול כבוד אינו מקבל שכר מהמדינה אותה הוא מייצג, וכל פעולותיו נעשות על חשבונו. הוא אינו נהנה מחסינות דיפלומטית, וזוכה למעט הטבות, כמו: לוחית רישוי דיפלומטית או מקום חניה מוסדר. רבים רואים בתפקיד סמל סטטוס, אך מנגד יש כאלה היוצקים תוכן של ממש לתפקיד ויוזמים פעילויות בין המדינות, מנפיקים ויזות, מקדמים עסקי מסחר, מארחים את נציגי המדינה בביקורם בארץ, ובעיתות מצוקה אף מסייעים במישור הדיפלומטי בין המדינות.

על פי התקנון של משרד החוץ כל מדינה יכולה למנות עד ארבעה קונסולים של כבוד. אדם יכול להתמנות לתפקיד לאחר שנשלחת בקשה מהמדינה הזרה למשרד החוץ. המועמד נדרש להציג תעודת יושר ולנמק את הסיבות מדוע הוא מעוניין בתפקיד. לאחר שוועדת מינויים מיוחדת מאשרת את התפקיד, מפרסמים הנשיא ושר החוץ את כתב ההסמכה.

בראש ארגון הסגל הדיפלומטי של הקונסולים של כבוד עמד, עד לפטירתו בספטמבר 2017, עורך הדין גד נשיץ, ששימש מאז 1956 כקונסול כבוד של איסלנד.

בין קונסולי הכבוד הראשונים הידועים בישראל היו חיים אמזלג סגן הקונסול הבריטי ביפו, יוסף ביי מויאל, סגן הקונסול הספרדי ביפו, אברהם פינצ'י סגן הקונסול הבריטי בעכו, מרדכי (מרכוס) סגל, סגן הקונסול הבריטי בצפת וכן שימש באופן זמני כסוכן קונסולרי אוסטרי עד 1860, ד"ר פסח פרידמן שהיה סוכן קונסולרי מטעם גרמניה. מ-1874 כיהנו בני משפחת עבו בתפקיד סגן קונסול צרפת בגליל. הם כונו סגני קונסולים (ויצי קונסולים) או סוכנים קונסולרים.

ישראלים בעולם

לישראל יש קונסולים של כבוד במדינות שונות בעולם, הפועלים גם במקביל לסגל הדיפלומטי של משרד החוץ וגם במקומות בהם אין לישראל נציגות אחרת. כך למשל במדינת גמביה שבאפריקה בה אין נציגות רשמית והאינטרסים של ישראל מיוצגים על ידי השגריר בסנגל המדינה השכנה, ובנוסף פועל בגמביה קונסול כבוד.

ראו גם

• שגריר של רצון טוב

קישורים חיצוניים

• רשימת קונסולי הכבוד בישראל
• ברק רביד, על מה שצריך כדי לקבל תואר קונסול של כבוד: תעודת יושר, קורות חיים וראיון במשרד החוץ, באתר TheMarker‏, 22 באוגוסט 2007
• שוקי שדה, סימנים של כבוד, באתר הארץ, 14 בפברואר 2008
• אילנה שטוטלנד, יש כבוד: קונסולים ישראליים חושפים את מאחורי הקלעים של הג'וב, nrg, ‏3.4.2010
• איתמר אייכנר, ישראלים בלב: להיות קונסול של כבוד, באתר ynet, 8 בנובמבר 2014
• ספיר פרץ-זילברמן, ‏הרשת החברתית: איך זה להיות קונסול של כבוד?, באתר גלובס, 19 באוקטובר 2015