צפע (סוג)
 צפע
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | זוחלים |
| סדרה: | קשקשאים |
| משפחה: | צפעוניים |
| תת־משפחה: | צפעונים |
| סוג: | צפע |
| שם מדעי | |
 Vipera
| |
צֶפַע (שם מדעי: Vipera) הוא סוג של נחש ארסי בתת-משפחת הצפעונים. הוא בעל תפוצה רחבה, החל מצפון אפריקה בדרום ועד לחוג הצפוני בצפון, מבריטניה הגדולה במערב ועד אסיה הפסיפית במזרח. כיום מוכרים 23 מינים שונים של צפעים.
תיאור
צפע הוא הסוג הגדול ומוכר ביותר במשפחת הצפעונים. הראש נבדל מהצוואר, בעל צורה משולשת, ומכוסה בקשקשים קטנים במגוון צורות. מאפיין בולט של סוג נחשים זה הוא גוף קצר ועבה יחסית. הנחש הקטן ביותר בסוג הוא צפע גמד החי באירופה (כ-30 ס"מ), והארוך ביותר הוא הצפע הודי שמגיע עד 1.65 מטר והוא הארסי ביותר מבני הסוג. נחשים הנמנים בסוג הצפע משמעים קולות נשיפה מפיהם בעת סכנה (להבדיל מכמה סוגים אחרים המשמיעים קולות באמצעים אחרים כמו רשרוש הזנב (עכסנים) או חיכוך קשקשי הגוף זה בזה (שפיפון). בישראל מצויים שני מינים בלבד מסוג הצפע והם צפע מצוי וצפע החרמון.
מרחב גאוגרפי
ניתן למצוא את הצפע בבריטניה הגדולה וכמעט בכל רחבי אירופה, בחלק מאיי הים התיכון (אלבה, מונטקריסטו, סיציליה) והים האגאי, כמו גם בצפון אפריקה, במרוקו, תוניסיה ואלג'יריה. כמו כן הוא מצוי בחוג הארקטי מזרחה דרך צפון אסיה עד לסחלין וצפון קוריאה.
אזור מחיה
רוב המינים מעדיפים אזורים קרירים. המינים המצויים באזורים הדרומיים מעדיפים אזורים גבוהים ויבשים בעוד המינים החיים בחלקים הצפוניים מעדיפים אזורים נמוכים בעלי צמחייה ולחות.
כל המינים הם טריטוריאליים.
ארס
ערך מורחב – ארס
רוב מיני הצפעים בעלי ארס המכיל רכיבים המו-טוקסים (פוגע בכלי הדם) ונוירו-טוקסים (פוגע בעצבים). חומרת ההכשות מגוונת. מינים קטנים וצפוניים יותר, כדוגמת הצפע האירופאי, בעלי ארס חלש יותר ומזריקים כמות קטנה יותר בהכשה. מינים אחרים כדוגמת הצפע המקורנן והצפע המצוי, מסוגלים להזריק כמויות גדולות יותר של ארס בעלות השלכות הרסניות. אולם, הכשות מהסוג צפע לרוב קטלניות פחות מהכשות של סוגים אחרים וגדולים יותר כמו צפע מזרחי וצפע הודי.
מינים
| שם | מין | מס' תת-מינים | אזור גאוגרפי |
|---|---|---|---|
| צפע הרי איראן | V. albicornuta | 0 | עמק זנג'אן הרי צפון-מערב איראן |
| צפע הרי מרכז טורקיה | V. albizona | 0 | מרכז טורקיה |
| צפע חולות | V. ammodytes | 4 | צפון-מזרח איטליה, סלובקיה, הונגריה, סלובניה, קרואטיה, סרביה, בוסניה, מונטנגרו, מקדוניה, אלבניה, יוון, רומניה, בולגריה, טורקיה, גאורגיה וסוריה |
| צפע אספיס | V. aspis | 4 | צרפת, אנדורה, צפון-מזרח ספרד, דרום-מערב גרמניה, שווייץ, מונקו, איטליה, האיים: סיציליה, אלבה ומונטקריסטו וסלובניה |
| צפע ברני | V. barani | 0 | צפון-מערב טורקיה |
| צפע אירופאי | V. berus | 2 | ממערב אירופה (בריטניה, סקנדינביה וצרפת) דרך מרכז ומזרח אירופה (איטליה, אלבניה, בולגריה וצפון יוון) עד לחוג הצפוני, רוסיה ואסיה הפסיפית (סחלין, קוריאה, צפון סין ומונגוליה) |
| צפע החרמון | V. bornmuelleri | 0 | רמת הגולן, לבנון, סוריה |
| צפע הרי בולגר | V. bulgardaghica | 0 | אזור אסיה הקטנה |
| צפע דרבסקי | V. darevskii | 0 | ארמניה וגאורגיה |
| צפע דיניקי | V. dinniki | 0 | רוסיה (הקווקז הגדול), גאורגיה, אזרבז'אן |
| צפע קווקזי | V. kaznakovi | 0 | צפון מזרח טורקיה, גאורגיה ורוסיה (מזרח הים השחור) |
| צפע לטסטיי | V. latastei | 1 | דרום-מערב אירופה (צרפת, פורטוגל, ספרד, צפון אפריקה (מרוקו, תוניסיה ואלג'יריה) |
| צפע לטיפי | V. latifii | 0 | הרי אלבורז איראן |
| צפע הרי הקווקז | V. lotievi | 0 | רוסיה, גאורגיה ואזרבז'אן |
| צפע הרי האטלס | V. monticola | 0 | הרי האטלס, מרוקו |
| צפע ניקולסקי | V. nikolskii | 0 | מרכז אוקראינה |
| צפע מצוי | V. Israeli | 0 | ישראל, ירדן, לבנון וסוריה |
| צפע פונטי | V. pontica | 0 | צפון-מזרח טורקיה |
| צפע ארמני | V. raddei | 0 | מזרח טורקיה, צפון-מערב איראן, ארמניה, אזרבז'אן ועיראק |
| צפע בסקי | V. seoanei | 1 | דרום-מערב צרפת, צפון ספרד ופורטוגל |
| צפע גמד | V. ursinii | 0 | דרום-מזרח צרפת, מזרח אוסטריה, הונגריה, איטליה, קרואטיה, בוסניה, בולגריה, יוון, טורקיה, צפון-מערב איראן, ארמניה, אזרבז'אן, רוסיה, קזחסטן, אוזבקיסטן וסין |
| צפע וגנרי | V. wagneri | 0 | הרי מזרח טורקיה וצפון-מערב איראן |
| צפע עות'מאני | V. xanthina | 0 | איי יוון, צפון-מזרח יוון, טורקיה האירופית, מערב אסיה הקטנה |
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: צפע |
32051368צפע (סוג)