צפע הודי
 צפע הודי
| |
|---|---|
צפע הודי
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | זוחלים |
| סדרה: | קשקשאים |
| משפחה: | צפעיים |
| סוג: | דאבויה |
| מין: | צפע הודי |
| שם מדעי | |
 Daboia russelii
| |
| תחום תפוצה | |
| |
צֶפַע הודי או צפע ראסל (שם מדעי: Daboia russelii) הוא מין של נחש ארסי מהסוג דאבויה שבמשפחת הצפעיים, המצוי באסיה ברחבי תת-היבשת ההודית, דרום-מזרח אסיה, דרום סין וטאיוואן. הוא אחד מ"ארבעת הגדולים", ארבעת מיני הנחשים שאחראיים למספר הרב ביותר של מקרי מוות בהודו. מין זה הוא אחד הנחשים האחראים למספר מקרי המוות הגדול ביותר בעולם כתוצאה מהכשת נחשים. המין נקרא על שם ד"ר פטריק רוסלי (אנ'), שתיאר את מין זה.
תיאור המין
הנחש גדל לאורך מקסימלי של 166 ס"מ, אורכו הממוצע מגיע ל-120 ס"מ. הנחש בעל ראש שטוח, משולש ונפרד מהצוואר שלו. החוטם קהה, מעוגל ומוגבה, והעיניים גדולות. אורך הניבים שלו מגיע בממוצע ל-16 מ"מ. צבעו צהוב כהה או חום אדמה עם סדרה של שלושה כתמים חומים הרצים לאורך גופו. לכל אחת מהנקודות הללו יש טבעת שחורה מסביבה.
תפוצה
הצפע ההודי מצוי בהודו, פקיסטן, בנגלדש, נפאל, מיאנמר, תאילנד, קמבודיה, סין, טאיוואן ואינדונזיה. ייתכן אף שפרטים שלו יימצאו בלאוס ווייטנאם. בתחום תפוצתו יש אזורים בהם הוא יהיה נדיר ואזורים בהם יהיה בשפע.
אזורי מחיה
לצפע ההודי אין אזור מחיה מוגדר, אך הוא נוטה להימנע מאזורי יער סבוכים. הנחש מצוי לרוב באזורים פתוחים של עשבים או שיחים, אך עשוי להימצא גם באזור קצוות הג'ונגל ואזורי גידול חקלאי. הוא נפוץ ביותר במישורים, אזורי חוף וגבעות ומעדיף לא להימצא באזורים גבוהים, אולם נמצאו פרטים בגובה 2,300–3000 מעל פני הים. הוא נמנע גם מלהיות באזורים לחים כגון ביצות ויערות גשם.
מין זה מצוי לרוב באזורים מאוכלסים עקב משיכתם למכרסמים החיים ליד האדם. עם זאת הצפע ההודי לא נמצא במגע עם האדם כמו נחשים אחרים דוגמת הקוברה ההודית.
התנהגות
הצפע ההודי הוא טורף קרקע לילי לרוב, אך בימים קרים הוא משנה את התנהגותו ונעשה פעיל יותר במשך היום. נחשים בוגרים הם איטיים ועצלים לרוב, אלא אם דוחקים בהם, ואז הם נעשים תוקפניים. נחשים צעירים לעומת זאת, פעילים יותר וינשכו גם ללא התגרות. כאשר מאוימים הם יתלפפו מספר פעמים בצורת האות "S", ירימו את ראשם לכדי שליש הגובה וישמיעו צליל נשיפה חזקה. כאשר הם תוקפים מהעמדה הזו, הם מסוגלים לתקוף בעוצמה כזו שגם פרט בוגר יכול להרים את רוב גופו במהלך התקיפה. נחשים אלו הם חזקים וזריזים ויגיבו בתקיפות לכל ניסיון להציק להם. ההכשה יכולה להיות רגעית, או שהם יכולים לנשוך למשך כמה שניות ורק אז לעזוב.
אף על פי שלמין זה אין איבר קולט חום, כמו צפעוני גומה, הוא אחד מהצפעונים שככל הנראה מסוגל להגיב לשינויי חום. ייתכן ויש להם גם סוג של איבר קולט חום כלשהו, דבר כעת שנמצא תחת מחקר מדעי.
הצפע ההודי ניזון לרוב ממכרסמים, בעיקר עכבריים, אולם הם יאכלו כמעט הכל, כולל: חולדות, עכברים, חדפים, סנאים, סרטני יבשה, עקרבים, פרוקי-רגליים ולטאות. נחשים צעירים ידועים גם כקניבליים.
ארס
כמות הארס המיוצרת אצל פרט היא משמעותית. בוגר עשוי לייצר כמות של 130–250 מ"ג, נחשים צעירים יותר ייצרו לרוב כמות של 8–79 מ"ג. הארס שלו נחשב לחזק ועלול לגרום לאלח דם, לכשל נשימתי, לכשל של הכליות או לכשל בתפקוד הלב. ללא טיפול מתאים עלולים למות 1–14 מיום ההכשה ואף יותר (כתוצאה מהכשלים השונים). ארס הנחש משמש ברפואה המודרנית לצורך בדיקת dRVVT (Dilute Russell's viper venom time), המשמשת לזיהוי נוגד קרישה זאבתי (Lupus anticoagulant).
תת-מינים
- D. r. russelii - מצוי ברחבי תת-היבשת ההודית, מפקיסטן עד בנגלדש וסרי לנקה.
- צפע ראסל סיאמי (D. r. siamensis) - מצוי ממיאנמר דרך תאילנד, קמבודיה, אינדונזיה, דרום סין ועד טאיוואן. כיום נחשב לפי חלק מהחוקרים למין עצמאי.
קישורים חיצוניים
- צפע הודי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- צפע הודי, באתר ITIS (באנגלית)
- צפע הודי, באתר NCBI (באנגלית)
- צפע הודי, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- צפע הודי, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- צפע הודי, באתר GBIF (באנגלית)
הערות שוליים
30932694צפע הודי