רבי יחיאל בוחבוט

הרב יחיאל בוחבוט
	תמונה זו מוצגת במכלול בשימוש הוגן.; נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה	מאי 1930; ז' באייר ה'תר"ץ; בני מלאל, מרוקו
פטירה	10 באפריל 2022 (בגיל 91); ט' בניסן ה'תשפ"ב; ירושלים, ישראל
מקום קבורה	הר המנוחות
תאריך עלייה	1966
רבותיו	הרב שלמה מלול, הרב יצחק אוחנה, הרב חיים יצחק חייקין
בת זוג	פנינה
אב	שלמה
אם	צלטנה
צאצאים	הרב משה צבי בוחבוט
	1983–1990~
	→ הרב יצחק אוחנה הרב שלום לוי ←

הרב יחיאל בוחבוט (ז' באייר ה'תר"ץ, מאי 1930 - ט' בניסן ה'תשפ"ב, 10 באפריל 2022) היה רבה הספרדי של קריית שמונה וראש מכון "אוצרות הגאונים".

ביוגרפיה

נולד בבני מלאל שבמרוקו למשה וצלטנה. למד כשנתיים בישיבה בעיר מולדתו מפי הרב שלמה מלול. בשנים ה'תש"ה - ה'תש"ו עבר ללמוד בישיבה במקנס אצל הרבנים שמואל חליווה^[1] ויצחק אוחנה^[2], ובשנים ה'תש"ז-ה'תש"ח בישיבתו של הרב רפאל ברוך טולידאנו בראשות הרב שמעון ואנונו^[3]. בהמשך למד בישיבת אוצר התורה בקזבלנקה. בשנת ה'תש"ח נסע לצרפת ללמוד ב"ישיבת חכמי צרפת" (צר') באקס לה בן אצל הרב חיים יצחק חייקין. לאחר גמר לימודיו שב למרוקו, ושימש כרב קהילת "חסד לאברהם" בקזבלנקה^[4].

בשנת ה'תשכ"ו (1965/1966) עלה לישראל, והתיישב בקריית גת, שם היה אחראי על הכשרות ומוהל. באלול ה'תשמ"ג (ספטמבר 1983) הוכתר לרבה הספרדי של קריית שמונה לצד הרב האשכנזי צפניה דרורי, במקומו של רבו הרב יצחק אוחנה.

לאחר צאתו לגמלאות עבר לירושלים והתגורר בשכונת הר נוף. הוא לימד בכולל "יחוה דעת" של הרב דוד יוסף. היה חבר מחלקת הכשרות של הרבנות הראשית לישראל. עמד בראש מכון "אוצרות הגאונים" להוצאת כתבי יד, במסגרתו הוציא את "דרשות רבי בצלאל אשכנזי" ועוד.

נפטר ב-10 באפריל 2022 (ט' בניסן ה'תשפ"ב), כשבועיים לאחר פטירת בנו הרב משה צבי^[7]. נקבר בהר המנוחות.

נישא לפנינה בת אברהם ואקנין, ונולדו להם שני בנים ושתי בנות. בנו הרב משה צבי בוחבוט כיהן כרבה של טבריה ומהדיר שו"ת רבי בצלאל אשכנזי. בן נוסף, הרב אברהם בוחבוט, הוא מנהל מחלקת שחיטה ויבוא בשר ברבנות הראשית לישראל.

גיסו היה הרב יצחק פחימא, ראש ישיבה ושוחט בקולמר שבצרפת.

על פי עדותו, ארגז מלא כתבי יד אבד במהלך השנים. מהמעט ששרד הוציא הספרים:

ריח בני - פירושים על התורה ומדרשי חז"ל. ירושלים ה'תשנ"א.
קול תחינה החדש והמדויק לתשעה באב - סדר התפילות והקינות. נוסח מוגה ומתוקן, בתוספת הלכות ומנהגים וביאור להפטרת תשעה באב על פי התרגום הערבי. כולל מגילת איכה וספר איוב. ירושלים, ה'תשנ"ח.
הוציא לאור מכתב יד קובץ דרשות רבני מצרים הקדמונים מאת ר' ישראל תלמיד רבי בצלאל אשכנזי וחכמים נוספים. עם הערות וביאורים שם "יוסף ברכה".
- ישא ברכה דרשות על התורה והמועדים. נספח לספר "דרשות רבני מצרים הקדמונים".
ספר "ארחות חיים" לרא"ש, עם ביאור יורה בינה. ירושלים, ה'תשנ"ה.
הוציא מכתב יד דרשות ומאמרים מאת רבי בצלאל אשכנזי, בתוספת הערות וביאורים בשם "ישא ברכה", ותולדות חיי ר' בצלאל אשכנזי מאת בנו הרב משה צבי. ירושלים, ה'תשנ"ו.

^ ראו בהספד שכתב עליו ב"אור המערב" ו, תש"ן, עמ' 95 - 98.
^ ראו בהספד שכתב אודותיו במקבציאל כז, תשנ"ט, עמ' שכד-של
^ ראו בהספד שכתב עליו ב"אור המערב" ד, תשמ"ט, יג-יד.
^ הרב אברהם אסולין, "תורת אמך: מנהגים לימי הצומות והתעניות, בין המצרים, ט' באב ואבלות", תשע"ג, עמ' ד.
^ יביע אומר חלק ז אבן העזר סימן ח
^ מנחת שמואל ד חלק יורה דעה סימן א
^ משה ויסברג, רב העיר נפטר שבועיים אחרי בנו הרב, באתר בחדרי חרדים, 10 באפריל 2022

36031265יחיאל בוחבוט