צביה (אישיות מהתנ"ך)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
צִבְיָה היא אישיות מהתנ"ך, אשת אחזיה, מלך יהודה במאה ה-9 לפנה"ס, ואמו של יואש, יורשו. מוצאה של צביה מבאר שבע. שמה מופיע פעמיים במקרא, בספר מלכים[1] ובספר דברי הימים[2].
יש הסוברים כי ציון מקום הולדתה ומוצאה, באר שבע, מלמד על מדיניות פנים בזמן המלך יהושפט ויורשיו כדי לחזק את אחיזת שבט יהודה באזור הנגב והדרום. סברה זאת מתחזקת לאור הכתוב, שמספר בהקמתו של צי סוחר הממוקם בעציון גבר.[3] ייתכן כי אחיזתם של מלכי יהודה בארץ אדום ושחרור אדום מעול יהודה, חיזקה את הצורך בחיזוק הדרום והדבר בא לידי ביטוי בקשרי נישואין עם משפחות מכובדות מהאזור, כמו בנישואיו של אחזיה עם צביה. לדעת מיכאל קוכמן התקשרות זו החלה עוד בימי מלכות יהורם.[4]
ייתכן כי השם צביה נגזר משמו של הצבי.
הערות שוליים
- ^ ספר מלכים ב', פרק י"ב, פסוק ב'.
- ^ ספר דברי הימים ב', פרק כ"ד, פסוק א'.
- ^ ספר מלכים א', פרק כ"ב, פסוקים מ"ט-נ'
- ^ מיכאל קוכמן, עולם התנ"ך: מלכים ב', תל אביב, דוידזון עתי, 1994, ע"מ 94.
