קבוצת המדבר ארוכת הטווח
 | |
| סמל היחידה:עקרב בתוך גלגל עם ראשי התיבות של שם היחידה | |
|
Non Vi Sed Arte (לטינית) לא בכוח כי אם בערמה. | |
| פרטים | |
|---|---|
| כינוי | שירות המוניות המדברי הלובי |
| מדינה | הממלכה המאוחדת |
| שיוך | הצבא הבריטי |
| סוג | יחידת סיור, איסוף מודיעין ופשיטה |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | 23 ביוני 1940 – 1 באוגוסט 1945 (5 שנים ו־5 שבועות) |
| מקים היחידה | ראלף באגנולד, גנרל ארצ'יבלד ויוול |
| מלחמות | |
| נתוני היחידה | |
| כוח אדם | לא יותר מ 350 איש |
| ציוד עיקרי | משאיות שברולט ופורד |
| פיקוד | |
| יחידת אם | הארמייה השמינית של הצבא הבריטי, כוח המדבר המערבי |
| מפקדים | ראלף באגנולד |
קבוצת המדבר ארוכת הטווח (באנגלית: (Long Range Desert Group (LRDG) הייתה יחידה מיוחדת של הצבא הבריטי שעסקה באיסוף מודיעין צבאי וביצוע פשיטות בזמן מלחמת העולם השנייה. מפקד קורפוס אפריקה, הפילדמרשל ארוין רומל הודה כי: ”היחידה גרמה לנו ליותר נזק מכל יחידה בריטית אחרת בעלת עוצמה שווה”.[1]
הקבוצה, שנקראה במקור הפטרול ארוך הטווח ([Long Range Patrol [LRP) נוסדה במצרים ביוני 1940, על ידי מייג'ור ראלף באגנולד והייתה תחת פיקודו של גנרל ארצ'יבלד ויוול, ראש פיקוד המזרח התיכון. באגנולד נעזר בקפטן פטריק קלייטון וקפטן וויליאם שׁוֹ.[2] עם הקמתה, היו מרבית אנשי היחידה ניו זילנדים אך במהרה הצטרפו לוחמים נוספים מרודזיה ומאנגליה. בתקופה זו נוצרו מספר יחידות-משנה והיחידה קיבלה את שמה הידוע יותר, קבוצת המדבר ארוכת הטווח. היחידה מעולם לא מנתה יותר מ 350 איש וכולם היו מתנדבים.
קבוצת המדבר ארוכת הטווח (קמא"ט) הוקמה במיוחד על מנת לבצע פעולות סיור, איסוף מודיעין וחדירה לעומק מאחורי קווי האיטלקים, אם כי לעיתים ביצעה היחידה פעולות קרביות בחזית. עקב מיומנויות הניווט והסיור הגבוהות של היחידה היא שימשה מספר פעמים ככוח מסייע לפעולות שירות האוויר המיוחד הבריטי וסוכנים חשאיים. במהלך המערכה בצפון אפריקה, בין דצמבר 1940 ומאי 1943, פעלו כוחות היחידה ללא הרף מאחורי קווי מדינות הציר, ולמעשה רק 15 ימים בתקופה זו היו ללא לחימה עבור כוחות היחידה.
תפקידם החיוני ביותר היה, כפי הנראה, ניהול הציר הראשי בין טריפולי לבנגאזי, כשהם שולטים, באופן סמוי, על מעבר המודיעין למפקדת הצבא הבריטי.
עם כניעת כוחות הציר בצפון אפריקה במאי 1943, שינתה היחידה את גזרת הפעולה שלה וביצעה פעולות באיי יוון, באיטליה ובבלקנים. עם תום המלחמה באירופה פנו מפקדי היחידה למשרד המלחמה, בבקשה להעבירה למזרח הרחוק, על מנת להמשיך להילחם נגד האימפריה היפנית, אך בקשתה נדחתה והיא פורקה באוגוסט 1945.
הקמה
ב-23 ביוני 1940, נפגש ראלף באגנולד עם גנרל ארצ'יבלד ויוול באלכסנדריה. באנגולד הסביר את תוכניתו, שמהותה הקמת יחידה שתבצע סיור בעומק השטח, בטווחים רחוקים מאחורי קווי האויב ומטרתה איסוף מודיעין. ויוול, שהכיר את לוחמת המדבר מתפקידו כקצין המסופח לחיל המשלוח המצרי במלחמת העולם הראשונה, הבין את חשיבות יחידה זו לכוחות בעלות הברית בצפון אפריקה ונתן את ברכתו להקמתה. ויוול עזר גם בהשגת ציוד ליחידה שזה עתה הוקמה.
היחידה הוקמה הלכה למעשה ב-3 ביולי 1940, עם ייסוד הפטרול הראשון. באגנולד רצה כי הלוחמים ביחידה יהיו אנרגטיים, קשוחים גופנית ומנטלית, עצמאים, בעלי יוזמה שניתן לסמוך עליהם ובעלי יכולת לחיות ולהלחם תקופות ארוכות, לבד, במדבר. לתחושתו, איכרים ניו זילנדים היו מתאימים לדרישות והחל גיוס מתנדבים מתוך החטיבה הניו זילנדית השנייה. מעל לחצי מאנשי החטיבה התנדבו. לאחר מיונים, נבחרו 2 קצינים ו-85 בעלי דרגות אחרות (נגדים וחוגרים) לרבות 18 אנשי מנהלה ולוגיסטיקה. לאחר גיוס האנשים החל תהליך הכשרתם, שכלל לימוד טכניקות הישרדות במדבר, נהיגה מדברית, ניווט, חבלה, הפעלת מכשירי קשר לטווחים ארוכים ומכונאות, על מנת שיוכלו לתקן את רכביהם במקרה הצורך.
בנובמבר 1940 קיבלה הקמא"ט את שמה, ומתנדבים מרודזיה ואנגליה הצרטפו. הפטרול הראשון הורכב מ 2 קצינים ו 28 בעלי דרגות אחרות, ולרשותם הועמדו משאיות שברולט ו פורד. במרץ 1941 קיבלה הקבוצה את המשאיות והרכב הפטרולים התייצב על קצין אחד, 15-18 לוחמים ומפקדים ו-5-6 לכל פטרול. לכל פטרול צוותו חובש, נווט, אלחוטן ומכונאי, כאשר ציודם הועמס למשאית אליה הם צוותו.[3]
מבנה
בראש הקבוצה עמדה מפקדה שמנתה כ 15 איש ומפקדה היה באגנולד. שלושה פטרולים הוקמו : R,T ו W, כאשר T ו W היו פטרולים קרביים שיועדו להילחם ואילו פטרול R היה מיועד לסיוע. בנובמבר 1940, עם שינוי השם מהפטרול ארוך הטווח לקבוצת המדבר ארוכת הטווח, נוספו שלושה פטרולים לשלושה הקיימים: S,Y ו G. בדצמבר פורק פטרול W, ואנשיו שימשו לתגבור פטרולים R וT וכלי הרכב שלו הועברו לפטרול G. ביוני 1941 שונה המבנה הארגוני של הקבוצה. היא חולקה לשתי פלגות, כאשר פלגה A מורכבת מפטרולים S,T ו R, עם לוחמים מרודזיה וניו זילנד, ופלגה B, שכללה את פטרולים G,H ו Y. בנוסף למפקדה, ושתי סדנאות תיקונים, הייתה קיימת גם פלגת תעופה קטנה, ששימשה בעיקר לפינוי פצועים, תחלופת אנשים ומשימות שונות.
באוקטובר 1941 שונה המבנה הארגוני של הקבוצה על ידי חלוקה של פטרולים קיימים לפטרולים קטנים יותר. הקבוצה עמדה על 10 פטרולים: R1,R2,T1 ו T2 שהרכיבו את פלגה A והרכבו ברובם מניו זילנדים ופלגה B, מאנשי רודזיה ובריטניה, הורכבה מפטרולים G1,G2,S1,S2,Y1 ו Y2. פטרול H פורק לאחר שלושה חודשי פעילות. עם חיבורה של הקבוצה עם יחידה מצבא הודו, הפלגה ההודית ארוכת הטווח, נוספו פטרולים נוספים בהדרגה, ראשית L1 ו L2 בדצמבר 1941 ולאחר מכן L3 ו L4 באוקטובר 1942. בדצמבר של אותה השנה הוקם פטרול נוסף, צבאו הפרטי של פופסקי, בפיקודו של ולדימיר "פופסקי" פניאקוב ששירת עם הקבוצה זמן מה.
ציוד
כלי רכב
כלי הרכב של הקבוצה ששימשו לסיורים, היו משאיות מתוצרת מפעלי פורד ושברולט הקנדיים (בעלות הגה ימני); בתחילה, השתמשה הקבוצה במשאיות מדגמי Chevrolet WB 15 cwt, ופורד 4X4) F30). ב-1942 נבנו עבור הקבוצה במיוחד 200 משאיות מדגם Chevrolet 30 cwt 1533X2 במשקל 1.5 טון (כדוגמת אלו המופיעות בתמונות). עקב הטווח הגדול בו סיירו הפטרולים, צריכת דלק נמוכה הייתה גורם משמעותי ביותר. ולכן, בעיקר משיקולי משקל וצריכת דלק, כלי הרכב מתוצרת שברולט בהם השתמשה הקבוצה היו בעלי הנעה אחורית בלבד (4X2) ולא הנעה ארבע גלגלית (4X4), המשאיות שיוצרו במיוחד עבור LRDG, הופשטו מכל ציוד שאינו חיוני: גג תא הנהג, הדלתות, החלונות ואף השמשה הקדמית הוסרו, הרדיאטורים הוחלפו בגדולים יותר, על מנת שיוכלו להתמודד עם החום הרב ששרר בגזרת הפעולה. ונוספו להם מכלי עיבוי חיצוניים שהפכו את מערכת הקירור של הרכב למערכת סגורה, ללא איבוד מים. (בתמונה שמשמאל, ניתן לראות מכל מסוג זה, ואת צינורית המים המחוברת אליו, מותקנים מצידו הימני של תא המנוע, מאחורי הכנף הקדמית). כמו כן, הוחלפו צמיגי המשאיות לצמיגים גדולים ורחבים, בעלי לחץ אויר נמוך, המותאמים לנסיעה בשטחים חוליים, חוזקו המיתלים והקפיצים, נבנה ארגז מתכת מיוחד, שעליו ניתן היה להעמיס את הציוד האישי, מנות מזון, וחביות דלק ומים (ובמידת הצורך גם את תותח הנ"ט), ונוספו מיתקונים לציוד נוסף כגון, כנות למקלעים בחזית הרכב ועל הארגז, התקני נשיאה לרובים, מוטות אוהלים, מכלי דלק ומים, לוחות מתכת ויריעות ברזנט לחילוץ בעת שקיעה בשטח חולי, אלונקות, וכדומה. במשאיות האלחוט הותקנו מיתקונים למכשירי הקשר, ומצפנים מיוחדים, העושים שימוש בזווית הצל מהשמש הותקנו על המשאיות בהן ישבו הנווטים.
בנוסף לכלי רכב אלו, השתמשה הקבוצה לצורכי קישור ופיקוד בג'יפים מדגם Willys MB. גם כלי רכב אלו מותקנו במיוחד לצורכי הקבוצה, עם כנות למקלעים ולרובים, מנשאים למכלי דלק (ג'ריקנים) בחלקו האחורי של הרכב, בצדדיו, ואף על גבי מכסה המנוע, מכל עיבוי המים לרדיאטור, וכדומה.
נשק
לרוב, על כל פטרול היו כ- 11 מקלעי לואיס, ארבעה רובי בויס נגד טנקים ותותח בופורוס נגד טנקים בקוטר 37 מ"מ. בדצמבר 1940 תוגברה היחידה בכלי נשק נוספים. לפטרול T למשל, היו חמישה מקלעי ויקרס, חמישה מקלעי לואיס, ארבעה רובי בויס ותותח. כלי נשק נוספים, בין אם תקניים או שנלקחו שלל, היו גם כן חלק אינטגרלי מחימוש היחידה. על כל כלי רכב קובע לפחות מקלע אחד, ולעיתים הופנו מקלעים לכיוון האחורי של כלי הרכב.
ניווט
קושי עיקרי במשימות הקבוצה היה הניווט. העדר מפות טובות של המדבר הלובי היווה מכשול עיקרי. נווטי הקבוצה, שלרוב ישבו במשאית השנייה בסדר התנועה, עשו שימוש במצפני שמש מיוחדים שהותקנו על המשאיות, במצפנים מגנטים, בתיאודוליטים, בסקסטנטים, במפות כוכבים ובמפות ששרטטו בעצמם.
פעילות
אזור הפעולה של הקבוצה השתרע למעשה מהנילוס במזרח ועד הרי אלג'יר וטוניסיה (כ 1500 ק"מ) ובמרחב של כ 1000 קילומטרים מדרום לים התיכון. בשטח זה קיימות מעט מאד דרכים, מים ומעט צמחייה ניתן למצוא רק במספר מועט של נאות מדבר. הטמפרטורה ביום מגיעה עד ל 45 °C וצונחת אל מתחת לנקודת הקיפאון בלילות מסוימים.
המשימה הראשונה בוצעה בידי פטרול W בעת הפלישה האיטלקית למצרים. ב 15 בספטמבר 1940 יצא הפטרול למשימת סיור באזור אל-כופרה. לאחר שלא נתקלו בכוחות איטלקים, פנו דרומה והשמידו מצבורי דלק, מטוסים ושיירה איטלקית שעשתה את דרכה לאל-כופרה. פטרול T שהה גם הוא באזור ותקף כלי רכב איטלקים על הציר המוביל לאל-כופרה. שני הפטרולים שבו לבסיסים עם שלל של שתי משאיות ודואר רשמי. בתגובה, צמצמו האיטלקים את אורך הקווים והכפילו את מספר החיילים באזור תוך חודש.
ב 27 בדצמבר 1940, עזבו את קהיר פטרולים T ו G, חצו את המדבר והגיעו לאזור אל-כופרה. עם הגעתם נפגשו עם כוחות צרפת החופשית שישבו בצ'אד. ב 11 בינואר 1941 ביצעו פשיטה משותפת על מרזק, נווה מדבר בדרומה של לוב שהיה בידי כוחות הציר. בתום שעתיים של לחימה, נותרה המצודה בידיים איטלקיות, אך שדה התעופה נהרס. הפטרולים נסוגו לזהור, מצודה שהייתה בידי כוחות צרפת החופשית. ב 31 בינואר, בעמק ג'בל שריף, נתקלה היחידה ביחידה איטלקית דומה, וספגה הרוג אחד ושלושה שבויים. שלוש ממשאיות הקבוצה ניזוקו בפעולה זו. האיטלקים ספגו 5 הרוגים ושלושה פצועים. ארבעה מאנשי קבוצת המדבר הלכו 320 קילומטרים, במשך עשרה ימים, ללא מזון, כשהם חולקים מכל של כעשרה ליטרים ביניהם. הפטרול (G) חזר למצרים ב 9 בפברואר, לאחר שכיסה 7200 קילומטרים. 6 משאיות שלו ניזוקו: 4 מאש אויב ושתיים נוספות מתקלות מכניות. משאית נוספת, שצירה האחורי נשבר, נגררה לאורך 1400 קילומטרים.
לאחר סיומו של מבצע מצפן, בעת שהכוחות האיטלקים נמצאו מחוץ לקירנאיקה, הוחלט להעביר את בסיסה של הקבוצה מקהיר לאל-כופרה. במעבר זה נוספו לקבוצה פטרולים Y ו S. באפריל 1941, עם תחילת המתקפה של רומל וקורפוס אפריקה, הוטלה על הקבוצה משימת הגנה על אל-כופרה: המפקדה, פטרול T וכוחות צרפת החופשית נשארו באל- כופרה, פטרולים R ו S נשארו בסביבתה ופטרולים G ו Y הוצבו בנווה המדבר סיווה, תחת פיקודו של הקורפוס ה 13 הבריטי.
לקריאה נוספת
- גורדון לנדסבורו, הקומנדו אל טוברוק (תרגום: יעקב גולדמן), הוצאת מערכות, 1959
- ולדימיר פניאקוב, צבאו הפרטי של פופסקי, הוצאת מערכות, 1985
- סטיבן פרספילד, להרוג את רומל, הוצאת אריה ניר, 2009 (הספר הינו בדיוני)
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
