צ'רמיק
 | |
| מדינה / טריטוריה |
 טורקיה |
|---|---|
| מחוז | דרום-מזרח אנטוליה |
| נפה | דיארבקיר |
| חבל ארץ | כורדיסטן הטורקית |
| ראש העיר | Şehmus Karamehmetoğlu |
| שמות קודמים | Aberna |
| שטח | 1,032 קמ"ר |
| גובה | 700 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיירה | 50,058 (2018) |
| קואורדינטות | 38°08′14″N 39°27′04″E / 38.137222°N 39.451111°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
צ'רמיק (בטורקית: Çermik; בכורדית: Çermûk; במקור מארמנית: Ջերմուկ; בפי היהודים: ג'רמוק) היא עיירה במחוז דרום-מזרח אנטוליה שבטורקיה, בקרבת הגבול הסורי בחבל כורדיסטן הטורקית. בעבר התקיימה בצ'רמיק קהילה יהודית.
בתקופה הביזנטית נקרא המקום אברנה (Aberna). השם הנוכחי מגיע מהשפה הארמנית, ומשמעותו "מעיין חם", על שם מעיינות המרפא התרמו-מינרלים המפורסמים שבה, שמימיהם מכילים מינרלים שונים כמו נתרן כלורי, סידן גופרתי ופלואוריד, ומיוחסות להם תכונות רפואיות רבות.
צ'רמיק שוכנת סמוך לערוצו של נחל סינק, מיובליו של נהר פרת. סמוך לעיר ישנו גשר מתקופת השושלת הארטוקידית במאה ה-12, הידוע כ"גשר הבורמן" או "גשר צ'רמיק"(אנ')
בשנת 2006 גרו בצ'רמיק 21,000 בני אדם. בשנת 2018 מספרם עלה ל-50,812.
יהודים
קהילת יהודי צ'רמיק, כיתר הקהילות באזור, היא עתיקת יומין. בשנת 1416 נבנה בצ'רמיק בית כנסת מעוטר באבלק בסגנון ממלוכי. מעל פתח בית הכנסת כתובת עברית[1]:
המילים המוגשות (על ידי נקודה מעל האות, כמקובל בכתיבה הספרדית) שוות בגימטריה 178 (קע"ז), ומרמזות על שנת הקמתו ה'קע"ז (1416).
בתקופת השלטון העות'מאני, היה האזור משויך לאיילט של העיר חלב, ולכן ליהודי האזור היו קשרים עם יהודי חלב וישנן השפעות של יהודי חלב על האזור. רוב היהודים עסקו במסחר, בעיקר של בדים, ובמלאכות כפיים, בעיקר בנייה ומסגרות.
בשנת 1848 ביקר במקום בנימין השני, אשר מצא במקום כמאה משפחות יהודיות עניות שסבלו מכנופיות שודדים. הכורדים המקומיים רדפו את היהודים, ובשנת 1873 סגרו את בית הכנסת בעיירה, והיהודים פנו לחברת כל ישראל חברים בבגדד לעזרה.
בשנת 1880 נוסע שהגיע לצ'רמיק מצא בה כשלוש מאות משפחות יהודיות שמצבן הכלכלי היה שפיר.
עלייה לארץ ישראל
עליית יהודים מדרום מזרח אנטוליה, ובכלל זה מצ'רמיק, החלה בשלהי המאה ה-19, בעקבות הטבח הראשון שביצעו הטורקים בארמנים. בארץ, נחשבו ה"ג'רמוקלים" לעיתים כחלק מעדת האורפלים, יוצאי אורפה הסמוכה לצ'רמיק. ב-1926 מנתה העדה ה"ג'רמוקלית" בירושלים 220 נפש[5]. בשנות השלושים של המאה ה-20 עלו לארץ ישראל כחמש מאות יהודים מצ'רמיק, והתיישבו בעיקר בשכונות הכורדים בנחלאות (סביבות שכונת נחלת אחים) בירושלים, שם ייסדו בשנת 1932 בית כנסת[6] ברחוב בצלאל, ותלמוד תורה. ב-1938 מנתה העדה הג'רמוקלית בירושלים 389 נפש[7]. בשנת 1950 נשארו בצ'רמיק 20 משפחות יהודיות, וכולן עלו לישראל זמן קצר לאחר מכן.
כיום לא נותרו בצ'רמיק יהודים, ומצבו של בית הכנסת העתיק, שמשמש כמחסן, מוזנח מאד, והוא נמצא בסכנת קריסה, אף על פי שהוא הוגדר על ידי הרשויות כ"נכס תרבות". סמרה גוזל, חברת פרלמנט מטעם מפלגת העמים הדמוקרטית האפוזיציונרית הגישה בשנת 2021 שאילתא לשר התיירות הטורקי, מהמט ארסוי (אנ') בעניין הזנחת הטיפול בבית הכנסת[8]. בית כנסת נוסף שפעל בצ'רמיק נהרס[9]
לקריאה נוספת
- אברהם בן-יעקב, קהילות יהודי כורדיסתאן, 1961, עמ' 133.
- מרדכי יונה, אנציקלופדיה של יהודי כורתדיסתאן, ה'תשס"ג חלק א' עמ' 104.
קישורים חיצוניים
- קהילות קטנות בתוך עדות המזרח: מזרח תורכיה, אתר Histerio.
הערות שוליים
- ^ צילום הכתובת
- ^ בשם ה' נעשה ונצליח, "עזרי מעם י-ה-ו-ה עושה שמים וארץ" (ספר תהילים, פרק קכ"א, פסוק ב').
- ^ תּוּבַלְנָה בִּשְׂמָחֹת וָגִיל תְּבֹאֶינָה בְּהֵיכַל מֶלֶךְ (ספר תהילים, פרק מ"ה, פסוק ט"ז)
- ^ ספר בראשית, פרק מ"ג, פסוק י"ד
- ^ מצות לעניים הספרדים, דואר היום, 12 אפריל 1926
- ^ כיום נקרא בית הכנסת "ויאמר אברהם" על שם הרב אברהם פתאל, חותנו של הרב עובדיה יוסף, שהיה מתפלל בו.
- ^ 23 קבוצים ספרדים בירושלים נהנו מחלוקת מצות לפסח, הבקר, 9 מאי 1938.
- ^ Tarihi Sinagog Meclis gündeminde באתר "PolitikaHaber " (בטורקית)
- ^ עקבות יהודים באנטוליה (באנגלית)
