גבס
גבס מניו סאות' ויילס, אוסטרליה | |
תכונות המינרל | |
---|---|
הרכב כימי | CaSO4•2H2O |
מערך קריסטלוגרפי | מונוקליני, סולפט |
צורת הגביש | גביש בצורת מקבילית, לוחי, להבי. נפוצים שני סוגים של גבישים תאומים. |
צבע | לרוב לבן, חסר צבע או אפור אך לעיתים עם גוונים של אדום, חום או צהוב. |
ברק | זגוגי עד ברק הפנינה, במיוחד לאורך משטחי הפצילות. |
שקיפות | הגבישים שקופים עד שקופים למחצה. |
פצילות | טובה בכיוון אחד וברורה בשני האחרים. |
שבירה | לא אחידה. |
קשיות | 2 בסולם מוס |
משקל סגולי | 2.3 ג'/סמ"ק |
שרטוט | לבן |
מינרלים נלווים | הליט, קלציט, גופרית, פיריט בוראקס ועוד |
סוגים | |
בהט |
גבס חסר צבע, שקוף, בגוון פנינה המתואר כבעל ברק דמוי אור הירח. מכאן שמו, ביוונית "אבן הירח". בלועזית: אָלָבַּסטֶר אבן לבנה, שקופה למחצה, המשמשת לצורכי קישוט: ריצוף, פיסול ותכשיטים. |
גבס הוא מינרל רך מאוד המורכב מסידן וסולפט, והרכבו הכימי הוא CaSO4•2H2O.
כאשר מחממים את הגבס מעל ל-150 מעלות צלזיוס מתאיידים 75% מהמים האגורים במבנה הכימי שלו על פי הנוסחה הבאה:
CaSO4•2H2O + חום → CaSO4•½H2O + 1½ H2O (משתחרר כקיטור)
והגבס רוכש תכונות אנהידריטיות (חסרי מי גבש). בצורה הזאת הוא נקרא טיח פריז. לכן מלט העשוי טיח פריז או המכיל אותו נוטה להתקשות במים, ומכאן נובע השימוש בו לקיבוע איברי גוף שבורים. גבס רך נמס במים בתגובה אקסותרמית.
ברוב המקרים הגבס הוא משקע הנוצר כאשר מים מתאדים בלגונות ימיות או באגמים סגורים. באזורים מדבריים נוצר הגבס כקרום מעלייה נימית של מי תהום מלוחים.
ישנן כמויות מעטות של גבס הנוצרות ממוצא געשי כאשר הגזים העשירים במימן גופרתי מתרכבים עם הסלעים הסידניים שבסביבת ההתפרצות.
כמויות מסחריות של גבס מצויות באנגליה, קנדה, ובניו יורק, מישיגן, איווה, קנזס, ניו מקסיקו, קולורדו ויוטה בארצות הברית.
תכונות הגבס
גבס מבודד היטב טמפרטורה ורעש. הוא מתמוסס במים ועל כן קל לאחות בין חלקים ישנים לחדשים. הוא עביד ביותר - כאשר יוצקים אותו לתוך תבנית הוא מקבל פרטים דקים מאוד משום שהתמיסה זורמת וממלאת כל נקב בתבנית. קל לשלוט על משקלו המרחבי של הגבס הקשוי - משקל זה תלוי בכמות הנקבוביות שבו וכמות זו היא תוצאה של כמות המים בתמיסה (בתעשייה מתייחסים ל"יחס מים/גבס").
דרגת הקשיות של הגבס היא 2 (מתוך 10) בסולם מוס.
עקב תכונותיו אלה, בנייה בגבס נפוצה מאוד, בייחוד בקירות פנימיים.
לקריאה נוספת
- סורוקה, יצחק. חומרי מליטה, מלט ובטון. הטכניון - התחנה לחקר הבנייה, 1989, תשמ"ט. פרק שלישי - "גבס". עמ' 31-52.
קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה |
---|
ערך מילוני בוויקימילון: גבס |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: גבס |
- יציקות גבס, מפורום אמנות שימושית בתפוז אנשים
- מאיר ברק, איזה סוג קריסטל זה שושנת המדבר?, במדור "שאל את המומחה" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 15 מאי 2010
- גבס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
32661265גבס