צ'ארלס וילסון
ערך זה עוסק בארכאולוג. אם התכוונתם לפיזיקאי זוכה פרס נובל באותו שם, ראו  | |
| לידה | 14 במרץ 1836 |
|---|---|
| פטירה | 25 באוקטובר 1905 (בגיל 69) |
| ענף מדעי | מהנדס צבאי, מודד קרקע, ארכאולוג |
| מקום מגורים | אנגליה, מצריים, ארץ ישראל |
| פרסים והוקרה | על שמו קשת וילסון |
| תרומות עיקריות | |
| מיפוי וחפירות בארץ ישראל ובמיוחד באזור העיר העתיקה בירושלים | |
צ'ארלס ויליאם וילסון (באנגלית: Charles William Wilson; 14 במרץ 1836 - 25 באוקטובר 1905) היה מהנדס צבאי בצבא הבריטי, מודד קרקע וארכאולוג. מחלוצי מחקר ארץ ישראל המודרני ומראשי הקרן לחקר ארץ ישראל.
שנים ראשונות
וילסון נולד בליברפול שבאנגליה, התגייס לצבא הבריטי ושירת בו כקצין הנדסה.
באוקטובר 1864, והוא בן 28, הגיע וילסון לירושלים בראש הצוות ההנדסי הבריטי שמונה למשימה ראשונית ומיוחדת: בשנת 1863 תנאי הגהות (סניטציה) בירושלים החמירו עד כדי תחלואה ומוות. השלטון העות'מאני הסכים לקבל סיוע מגוף נדבני בריטי, שלווה בייעוץ הנדסי מהבריטים, ולאפשר להם לבדוק את השטח כדי לשפר את מערכת הביוב בעיר.
לכאורה היה תפקיד הצוות לסייע לעות'מאנים אך למעשה הייתה זו תחילתו של מהלך מודיעיני להכרת שטח ארץ ישראל לקראת ההשתלטות הבריטית עליו. מהלכיו של וילסון לוו לכל אורך הדרך במהלכים דיפלומטיים עדינים מול השלטונות הרשמיים, הוקף ושליטים בדואים מקומיים.
המשימה הראשונה של וילסון הייתה מיפוי העיר ירושלים. משימה זו הושלמה ב-1865, כאשר הוציא לאור את המפה המודרנית הראשונה של העיר, אשר הצטיינה בדיוקה הרב. וילסון השתמש לצורך הפקת המפה במיטב הידע והטכנולוגיה של זמנו בנושא מדידה ומיפוי.
במהלך המיפוי התחיל וילסון לעסוק בחפירות ארכאולוגיות. הוא היה הראשון לרשום ולתעד באופן מדעי ומדויק ממצאים סביב להר הבית ובמיוחד את קשת וילסון, חלק מגשר שחיבר את הר הבית עם העיר העליונה. למרות שוילסון לא גילה את הקשת אלא רק תיעד אותה היא נקראת על שמו. הוא גם קיבל רשות מהשלטונות לרדת לתוך בורות ופירים בהר הבית והיה הראשון (ובמקרים מסוימים גם האחרון) שתעד אותם.
ב-1865 פרסם וילסון את ספר המשלחת " Ordnance Survey of Jerusalem" - סקר צבאי של ירושלים.
עבודה במסגרת הקרן לחקר ארץ ישראל
ב-22 בנובמבר 1865 יצא וילסון למשימתו השנייה באזור והראשונה שנערכה במסגרת הקרן לחקר ארץ ישראל, גוף שהוקם במנזר וסטמינסטר בחסות מלכותית במטרה לחקור באופן מדעי את ארץ ישראל והלבנט. מטרת המשימה הייתה למפות את האזור שממזרח להר הלבנון. הסקר כלל התחקות הידרוגרפית אחר מקורותיו של הנהר הירדן וחפירות ארכאולוגיות באתרים הקשורים לנצרות, כגון בכפר נחום.
ב-1867 יצא וילסון יחד עם הנרי ספנסר פלמר (H. S. Palmer) לסקר בסיני מטעם ה-Ordnance Survey שרות הסקר והמיפוי הממשלתי של בריטניה (אנ'), בסקר השתתף גם המלומד אדוארד הנרי פלמר ואחרים. המטרה המוצהרת של הסקר הייתה להתחקות אחר מקומו של הר סיני המקראי, אולם לחצי האי סיני הייתה משמעות וחשיבות צבאית עליונה מבחינת הבריטים הן כאזור חיץ בין אזור ההשפעה שלהם במצרים לבין האימפריה העות'מאנית והן כמפתח לתעלת סואץ. בין השנים 1869–1872 פורסמו כרכי ה-"Ordnance Survey of the Peninsula of Sinai" - "סקר האורדננס של חצי האי סיני", שכללו לראשונה מפות מדויקות של השטח וסקר גאוגרפי מקיף.
שנות השבעים של המאה ה-19 ייוחדו על ידי הקרן לגולת הכותרת של פעילותה - יצירת המפה המקיפה והמדויקת ביותר של ארץ ישראל. פרויקט זה שכונה "From Dan to Beersheba" - "מדן ועד באר-שבע" (קרוי גם "סקר ארץ ישראל המערבית"), הניב 26 גליונות מפה, כל גיליון מלווה בכרך מחקרי. וילסון פרסם בכרכים אלה סיכומים שהיו במשך שנים אבן-פינה ונקודת מוצא לכל מחקר בנושא. וילסון ערך את הכרכים על ירושלים ועל הכנרת.
ב-1871 פרסם וילסון יחד עם צ'ארלס וורן, עמיתו לקרן לחקר ארץ ישראל וממשיך דרכו, את הספר הפופולרי "The Recovery of Jerusalem".
בין ארץ ישראל לבריטניה
בשנות השבעים של המאה ה-19 חזר ווילסון לבריטניה. ב-1874 התקבל כחבר בחברה המלכותית. הוא שימש כראש מחלקת הטופוגרפיה במשרד המלחמה הבריטי וכראש מחלקה בחיל המודיעין הבריטי. כמו כן עמד בראש משלחת המיפוי הצבאי של אירלנד. לקראת סוף התקופה חזר לאזור המזרח התיכון כקונסול כללי באנטוליה ובמצרים, שם היה גם ראש מחלקת המודיעין.
בשנים אלה יזם מפעל תרגום של כתבי עולי רגל וספרי מסעות לארץ הקודש לאנגלית והוצאתם לאור. ב-1880 יזם הוצאה לאור של אלבום מפואר בשם "Picturesque Palestine" - "פלשתינה הציורית", ובו איורים נאים של אתרים בארץ ישראל, בעיקר כאלה ה"קדושים" לנצרות ומאמרים פרי עטם של גדולי המחקר הארץ-ישראלי - קלוד קונדר, הנרי בייקר טריסטראם, צ'ארלס וורן ואדוארד הנרי פאלמר.
פעילות בסודאן
בשנות השמונים של המאה ה-19 נשלח וילסון לסייע לצ'ארלס גורדון בסודאן. וילסון פיקד על כח שהיה אמור לסייע לגורדון להחזיר את השליטה הבריטית בחרטום, אך למרות שפעל בחירוף נפש נכשל במשימה. על פעילותו בסודאן קיבל ווילסון תואר אבירות ודרגת מייג'ור-ג'נרל (המקבילה לדרגת אלוף).
שנותיו האחרונות
וילסון שוחרר מהצבא ב-1899 וחזר לארץ ישראל, לסקר עבר הירדן, מואב ואדום. ב-1904 ביקר בפעם האחרונה בירושלים.
וילסון נפטר באנגליה ב-25 באוקטובר 1905 ונקבר בעיירה Tunbridge Wells במחוז קנט.
על מצבתו נחרט פסוק מספר מיכה, ו' 8: "הִגִּיד לְךָ אָדָם, מַה-טּוֹב; וּמָה-הק דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ, כִּי אִם-עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד, וְהַצְנֵעַ לֶכֶת, עִם-אֱלֹקֶיךָ."
וילסון והיהודים
וילסון היה נוצרי אדוק ופילושמי (חובב-יהודים) מובהק. הוא התעניין בקשר היהודי לארץ ישראל וחקר בתי כנסת. לדוגמה, במסגרת המיזם "מדן ועד באר-שבע" כתב מאמר בשם: "הערות לגבי בתי כנסת יהודיים בגליל" והיה הראשון שבחן נושא זה.
בשנת 1894 נערך לכבוד וילסון אירוע ב"מועדון המכבי" בלונדון (מועדון חברים יהודי יוקרתי). הוא נאם באירוע והביע תמיכה נלהבת ברעיון הציוני.
נקודות-הייחוס של וילסון בירושלים
לשם עבודת המיפוי היה צורך למדוד בדיוק רב נקודות-ייחוס. נקודת הייחוס נמדדה לפי מיקומה בקוי אורך ורוחב, לפי הרום שלה מעל פני הים ולפי מרחקה הקרקעי מנקודות-ייחוס אחרות. בירושלים סימנו וילסון וצוותו מאות נקודות-ייחוס, שנחרטו על קירות העיר וסומנו במפת העיר. כל נקודת ייחוס (באנגלית: Benchmark) נחרטה בצורת חץ המצביע למעלה ותחום בקו מאוזן. ציור זה אף כלול בסמל הקרן לחקר ארץ ישראל. חלק מנקודות הציון לא שרדו את מעבר השנים וההתפתחות האורבנית, אך חלקם עדיין קיים כיום, כגון הסימון על בית-השער של שער יפו והסימון מול האכסניה הפרוטסטנטית בה התגורר וילסון ברוב ביקוריו בירושלים, ברחוב סנט מרק.
ראו גם
לקריאה נוספת
- Jerusalem - The holy city - הוצאה מחודשת של הוצאת אריאל משנת 1975 עם הקדמה מאת זאב וילנאי "Picturesque Palestine" - מבחר מתוך
- WATSON, SIR CHARLES M. The Life of Major-General Sir Charles William Wilson, K.C.B., K.C.M.G., F.R.S., D.C.L., LL.D., M.E. E.P. Dutton & Company, New York, 1909.
קישורים חיצוניים
 |
- דף הביוגרפיה של וילסון באתר Royal Engineers
- דף הביוגרפיה של וילסון באתר הקרן לחקר ארץ ישראל
- מפותיו של וילסון באתר בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי - [1], [2], [3], [4]