אדוארד הנרי פאלמר
 | |
| השכלה | קולג' סנט ג'ון, קיימברידג' |
|---|---|
אדוארד הנרי פאלמר (באנגלית: Edward Henry Palmer; 7 באוגוסט 1840 - 11 באוגוסט 1882) היה מזרחן אנגלי.
חייו
נולד בקיימברידג', אביו היה מנהל בית ספר פרטי. כבר בבית הספר התיכון החל להתעניין בתרבויות ובשפות זרות. הוא למד את שפת הרומאני וגילה עניין בחיי הצוענים. לאחר לימודי התיכון נשלח ללונדון ועבד בפקידות. עיסוק זה היה למורת רוחו של פאלמר והוא גיוונו בלימוד שפות: איטלקית וצרפתית. ב-1859 שב לקיימברידג' כשהוא חולה אנוש בדלקת ריאות. הוא החלים באורח פלא ופגש אז במורה לשפה ההינדוסטנית ובהשפעתו פנה ללימודי מזרחנות. למד בסנט ג'ון קולג' והתמחה בתחום הפרסי וההינדוסטני. בעת לימודיו עסק גם בקיטלוג מסמכים בפרסית, ערבית וטורקית בספריות סנט ג'ון קולג', קינגס קולג' וטריניטי קולג'. ב-1867 פרסם עבודה שעסקה במיסטיקה מזרחית.
ב-1869, הצטרף למשלחת מחקר מטעם הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל לחצי האי סיני. הוא המשיך בשנה שלאחר מכן וסקר יחד עם ריצ'רד דרייק את מדבר א-תיה שבמרכז סיני. הם ערכו את הסקר ללא כל ליווי, התרועעו עם הבדווים באזור ופאלמר נקרא בפיהם "עבדאללה אפנדי". בהמשך מסעו הגיע לדמשק וללבנון. בדמשק פגש את החוקר ריצ'רד פרנסיס ברטון ששימש כקונסול הבריטי במקום.
לאחר ששב לאנגליה ב-1870, פרסם ב-1871 את חיבורו "Desert of the Exodus" שהופיע בג'ורנל של הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל. בסוף 1871 נתמנה לפרופסור הראשי לערבית באוניברסיטת קיימברידג'. הוא נשא אישה והתמקד בהוראה למרות ששכרו היה נמוך. ב-1878 מתה אשתו ממחלה ולאחר שנה נישא שנית. ב-1881 פרש מהוראה בקיימברידג' והחל לכתוב בעיתון סטנדארד ככתב לנושאים לא פוליטיים.
ב-1882 יצא למזרח התיכון על פי בקשת ממשלת בריטניה, במטרה לסייע לכוח המשלוח הבריטי במצרים בקשר עם השבטים הבדווים בסיני. הוא נתבקש על ידי שולחיו לנסות ולמנוע מהשייחים, מנהיגי שבטי הבדווים בסיני, להצטרף למרד עוראבי, ולהמשיך את אי מעורבותם בעניין תעלת סואץ. פאלמר הגיע לעזה ומשם, ללא ליווי, חצה את מדבר סיני במסע בדד רגלי. הוא זכה להצלחה במגעיו עם השייחים בסיני ובהגיעו למצרים מונה כמתווך הראשי של הכוח הבריטי מול הבדווים.
באוגוסט 1882 נשלח פאלמר אל סיני בראש משלחת שכללה שני קצינים בריטים ועוד מספר אנשים, ביניהם, בכור חסון - יהודי מיפו. מטרת המשלחת הייתה רכישת גמלים וקניית תמיכת השייחים בסיני. המשלחת צוידה בסכום כסף נכבד ואנשי אחד משבטי הבדווים בסיני שימשו לה כמורי-דרך. בעת הגיעם לוואדי סודר פרצה מחלוקת בין הבדווים המלווים בקשר לאופן חלוקת שכרם. המחלוקת נסתיימה בבריחה של מורי הדרך עם חלק מהכסף ובלקיחת אנשי המשלחת כשבויים על ידי הבדווים שחשו מרוּמים. משנתברר לבדווים שהחזיקו בחברי המשלחת כי אין בידם כסף, רצחו אותם והשליכו את גופותיהם במורד הוואדי באזור הבריכות הנקראות מוית אל גולת.
לאחר מספר ימים בהם לא קיבלו הבריטים מידע ממשלחתו של פאלמר, גויס קולונל צ'ארלס וורן לעמוד בראש משלחת חיפושים. המשלחת הגדולה, בת 220 גמלים ו-370 איש, יצאה לדרכה באוקטובר 1882. לאחר חקירה מאומצת, הצליח וורן לאתר את שרידי גופות הנרצחים, לתפוס את החשודים ברציחתם ולהביאם למשפט במצרים. שרידי הגופות נקברו בקבר אחים בקתדרלת סנט פול בלונדון.
במקום הרצח, על גדתו הצפונית של ואדי סודר, הקים וורן גל אבנים גדול לזכר פאלמר ומשלחתו. המעין הנמצא בקניון שמתחת לגלעד נקרא עין אבו רג'ום.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- על פאלמר ומסעותיו בסיני מאתר מדרשת שדה בוקר
- מסעם האחרון של פאלמר וחבורתו (באנגלית)
- חזי יצחק, גורלה המר של משלחת פאלמר לסיני ב-1882 וסיפורו של בכור חסון, מתוך גיליון "טבע הדברים", מס' 66, באתר מדרשת שדה בוקר
- רשימת עבודותיו של פאלמר בקטלוג הספרייה הלאומית ובהן מפת הנגב
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים- כתבי אדוארד הנרי פאלמר בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
שגיאות פרמטריות בתבנית:Find a Grave
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
