פר של יום הכיפורים

פר של יום הכיפורים
(מקורות עיקריים)

פר יוהכ"פ כיפר על חטאי כהן גדול ושאר הכהנים
פר יוהכ"פ כיפר על חטאי כהן גדול ושאר הכהנים
מקרא	ספר ויקרא, פרק ט"ז, פסוקים ז'-כ"ז
משנה תורה	הלכות פסולי המוקדשין, פרק א', הלכה ב'

פר של יום הכיפורים הוא קרבן חטאת שהיה מוקרב על ידי הכהן גדול ביום הכיפורים, הן בבית המקדש הראשון והן בבית המקדש השני לפני כניסתו לבית קדשי הקדשים.

המקור בתורה

פר זה הוקרב על ידי הכהן הגדול במהלך עבודת יום הכיפורים, כהכנה וכתנאי לקראת כניסתו לבית קודש הקדשים, וככתוב בתורה: ”בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ בְּפַר בֶּן בָּקָר לְחַטָּאת וְאַיִל לְעֹלָה”.

שחיטתו

לאחר שליחת השעיר לעזאזל למדבר, שוחט הכהן בעצמו את פר החטאת. הקרבתו מכפרת על חטאיו של הכהן ושאר הכהנים: ”וְהִקְרִיב אַהֲרֹן אֶת פַּר הַחַטָּאת אֲשֶׁר לוֹ וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ וְשָׁחַט אֶת פַּר הַחַטָּאת אֲשֶׁר לוֹ”. למרות זאת, בדיעבד, אם שחט זר את הפר, הקרבן כשר.

הזאת דמו

לאחר מכן מצווה התורה על הקטרת הקטורת בקודש הקדשים, ואז ממשיכה התורה לפרט את סדר הקרבת הפר, שהוא טבילת אצבע והזאת הדם בקודש הקדשים, (ולאחר הזאת דמו של השעיר, שניהם בין הבדים של ארון הברית. לאחר מכן שב ומזה מדם הפר ולאחר מכן שוב מדם השעיר, בכל פעם - פעם אחת למעלה ושבע למטה - שניהם על הפרוכת שמבדילה בין הקודש לקודש הקדשים.

לאחר מכן יש לערב את דמו של השער עם דם הפר בכלי שרת, ולאחר מכן מזה מדם התערובת של דם הפר ודם השעיר על ארבעת קרנות מזבח החיצון, ועוד שבע הזאות על טהרו של המזבח: ”וְיָצָא אֶל הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר לִפְנֵי ה', וְכִפֶּר עָלָיו, וְלָקַח מִדַּם הַפָּר וּמִדַּם הַשָּׂעִיר וְנָתַן עַל קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב, וְהִזָּה עָלָיו מִן הַדָּם בְּאֶצְבָּעוֹ שֶׁבַע פְּעָמִים, וְטִהֲרוֹ וְקִדְּשׁוֹ מִטֻּמְאֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל”. הזאה זאת מיוחדת בכך שהינה על הכפורת בקודש הקדשים: ” וְלָקַח מִדַּם הַפָּר וְהִזָּה בְאֶצְבָּעוֹ עַל פְּנֵי הַכַּפֹּרֶת קֵדְמָה, וְלִפְנֵי הַכַּפֹּרֶת יַזֶּה שֶׁבַע פְּעָמִים מִן הַדָּם בְּאֶצְבָּעוֹ”.

שירי הדם

על הכהן לשפוך את שיירי הדם אל יסוד המזבח, קיימת מחלוקת אמוראים אם שלב זה הוא חלק בלתי נפרד מהקרבת הקרבן, כלומר שהעדרו מעכב את כשרות הקרבן.

שריפת בשרו

ערך מורחב – פרים ושעירים הנשרפים

פר זה הוא אחד משלושה קרבנות המכונים "פרים הנשרפים" שדמם נזרק בהיכל, ואימוריהן נקרבים, ובשרן ועורן נשרפין מחוץ לעיר. כלשון התורה: ”וְאֵת פַּר הַחַטָּאת וְאֵת שְׂעִיר הַחַטָּאת אֲשֶׁר הוּבָא אֶת דָּמָם לְכַפֵּר בַּקֹּדֶשׁ יוֹצִיא אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וְשָׂרְפוּ בָאֵשׁ אֶת עֹרֹתָם וְאֶת בְּשָׂרָם וְאֶת פִּרְשָׁם”.

מקום שריפתם הוא במקום הנקרא בית הדשן, מחוץ לעיר ירושלים המוגדר הלכתית כמחנה ישראל, לפי שנאמר במצוות שריפת הפר "אל מחוץ למחנה", הוראה שהתפרשה על פי חז"ל על בית הדשן שחוץ לשלשה מחנות - מחנה שכינה ומחנה לויה ומחנה ישראל.

קישורים חיצוניים

• פר יום הכיפורים מהאנציקלופדיה התלמודית באתר ויקישיבה