בית הדשן

בית הדשן הוא כינוי לשלושה מקומות שיוחדו לשריפת הקרבנות שטעונים שריפה, וכן למקום נוסף שבו קיימו את מצוות תרומת הדשן.

המקור בגמרא

רב נחמן מונה בשם רבו המובהק רבה בר אבוה את שלשת בתי הדשן שהיו בבית המקדש:

• בית דשן גדול היה בעזרה, שם שרפו פסולי קדשי קדשים ואימורי קדשים קלים ופרים ושעירים הנשרפים שנפסלו לפני זריקת הדם, והוא היה במזרח המזבח החיצון.
• בית דשן נוסף היה בהר הבית, שם שרפו פרים ושעירים הנשרפים שנפסלו לאחר זריקת הדם.
• בית דשן חוץ לשלש מחנות, ששם קיימו את מצוות שריפת פרים ושעירים הנשרפים, שביניהם מנויים: פר של יום הכיפורים, פר כהן משיח, פר הקהל, ועוד.

בית דשן קטן נוסף היה בעזרה במזרח הכבש, שיועד להנחת תרומת הדשן בכל יום, וכן לזפק ומעיים של קרבן עוף, והיו נבלעים במקומם באופן ניסי. בית דשן זה אינו נמנה במניין בתי הדשן, שכן בבית דשן זה לא היו שורפים את הקרבנות.

בית הדשן שבעזרה

לבית הדשן הגדול שבעזרה היו שני חלקים. באחד מהם נשרפו קרבנות שנפסלו לפני זריקת הדם, או קרבנות שלא ניתן להקריבם מפני סיבה אחרת, כמו שיריים של קרבן מנחה של אדם שהוא ספק כהן וספק ישראל וממילא ספק הוא אם לקרבנו יש דין של מנחת כהנים שנשרפת כליל או של מנחת ישראל ששיריה נאכלים לכהנים.

מקרה נוסף בו שורפים את השיירים בבית הדשן הוא ב"מנחת חוטא" של כהנים, שמעמדו הכלכלי נחשב על פי התורה "דלי דלות" - כך שהוא מביא מנחת חוטא ולא קרבן חטאת רגיל, ועל קרבן זה נכתב בתורה "והיתה לכהן כמנחה", כלומר שאם חוטא זה כהן הוא הרי היא כמנחת ישראל, שיש בה דין קמיצה ואין שייריה נאכלין ולכן סובר רבי אלעזר ברבי שמעון שהשירים מתפזרין על בית הדשן למטה.

בית הדשן שבמזרח הכבש

ערך מורחב – תרומת הדשן

בית הדשן השני היה במזרח הכבש; בו ביצעו את מצוות תרומת הדשן, במהלכה עלה הכהן בכבש העולה אל המזבח, חפר בעזרת המחתה בערימת האפר שהצטברה על המזבח כדי לקחת אפר נקי, מחתה אפר וגחלים אל תוך המחתה, ויורד חזרה אל העזרה. ואז הוא פונה שמאלה לכיוון מזרח העזרה, פוסע כעשר אמות צפונה של הכבש ומרוקן את האפר שבמחתה על רצפת העזרה, במרחק שלושה טפחים מן הכבש לקיים את מצוות התורה :"ושמו אצל המזבח".

בית הדשן שבהר הבית

בבית הדשן השני, שהיה בהר הבית, שרפו את בשר פרים ושעירים הנשרפים, אם אירע בהם פסול, בין לפני זריקה בין לאחר זריקה, למשל אם נטמאו או שיצאו חוץ לעזרה עד שלא הגיע זמנן לצאת.

בית הדשן מחוץ לשלוש מחנות

ערך מורחב – פרים ושעירים הנשרפים

ישנם שלושה קרבנות המכונים "פרים הנשרפים", שדמם נזרק בהיכל, ואימוריהן נקרבים, ובשרן ועורן נשרפין מחוץ לעיר. כלשון התורה: ”וְאֵת פַּר הַחַטָּאת וְאֵת שְׂעִיר הַחַטָּאת אֲשֶׁר הוּבָא אֶת דָּמָם לְכַפֵּר בַּקֹּדֶשׁ יוֹצִיא אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וְשָׂרְפוּ בָאֵשׁ אֶת עֹרֹתָם וְאֶת בְּשָׂרָם וְאֶת פִּרְשָׁם”.

מקום שריפתם הוא במקום זה הנקרא גם כן בית הדשן, מחוץ לעיר ירושלים המוגדר הלכתית כמחנה ישראל, לפי שנאמר במצוות שריפת הפר "אל מחוץ למחנה", הוראה שהתפרשה על פי חז"ל על בית הדשן שחוץ לשלשה מחנות - מחנה שכינה ומחנה לויה ומחנה ישראל.

קישורים חיצוניים

• בית הדשן] באנציקלופדיה יהודית דעת
• בית הדשן] באתר ויקישיבה