פרנסואה פיון
 | |||||||
| מדינה |
 צרפת | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מפלגה | הרפובליקנים | ||||||
| בת זוג | פנלופי קתרין קלארק | ||||||
| |||||||
פרנסואה פִיּוֹן (בצרפתית: François Fillon; נולד ב-4 במרץ 1954) הוא פוליטיקאי צרפתי, שכיהן כראש ממשלה בכל תקופת הנשיאות של ניקולא סרקוזי בשנים 2007–2012.
נבחר למועמד המפלגה הרפבוליקנית לקראת בחירות לנשיאות צרפת 2017. בסיבוב הראשון של הבחירות לנשיאות סיים במקום השלישי ולא העפיל לסיבוב השני.
ביוגרפיה
ילדותו וצעירותו
פיון נולד בלה מאן שבצרפת כבן הבכור מבין ארבעת הבנים של מישל פיון, נוטריון ואן לבית סולה (Soulet), היסטוריונית ממוצא בסקי. הוא גדל בסראן-פולטורט, כפר במחוז סארט. למד במכללה סן מישל-דה פרה (College Saint- Michel-des-Perrais) ביישוב פרינייה-לה-פולן (Parigné-le-Pôlin). באותה תקופה בילדותו הושעה לשלושה ימים מבית הספר אחרי בשעת כתיבת חיבור בכיתה ריסס בגז מדמיע מתוך שעמום. מאוחר יותר עבר ללמוד בתיכון הישועי נוטר דאם דה סנט-קרואה בלה מאן גם שם עורר שערוריה כשבשנת 1971 עמד בראש קבוצת תלמידים ודחף את מורתם לאנגלית להתפטר. בהמשך הושעה מבית הספר אולם אחרי עצרת הזדהות של חבריו לכיתה הוחזר לשיעורים. כעבור שנה הוא סיים את בחינות הבגרות.
פיון סיים תואר שני במשפטים (1976) ולאחר מכן המשיך בלימודים מתקדמים (תעודת DEA) במשפט ציבורי ובמדע המדינה. בתום לימודיו הוא החל לעבוד כעוזר פרלמנטרי לחבר האספה הלאומית ז'ול לה-טול. פיון עבד עם לה-טול גם במהלך כהונותיו כשר התחבורה ושר ההגנה ובשנת 1981 עבר לעבוד כעוזר של שר התעשייה מישל גירו והיה ממונה על קשר המשרד עם הפרלמנט.
המשך הקריירה הפוליטית
בין 1993 ל-1995 כיהן פיון כשר החינוך הגבוה והמחקר. ממאי לנובמבר 1995 כיהן כשר לטכנולוגיות מידע ודואר. בין נובמבר 1995 ל-1997 כיהן כשר הדואר, התקשורת והחלל. בין 2002 ל-2004 כיהן כשר לעניינים חברתיים, עבודה וסולידריות. מ-2004 ל-2005 כיהן כשר החינוך הלאומי, החינוך הגבוה והמחקר.
כראש ממשלה
פיון עמד בראש שלוש ממשלות; שלושתן בתקופתו של הנשיא ניקולא סרקוזי. פיון נחשב למקורב לסרקוזי ואף היה אחראי על ניהול קמפיין הבחירות שלו לנשיאות.[1] פיון החליף בתפקיד ראש הממשלה את דומיניק דה וילפן.
- ממשלתו הראשונה של פיון כיהנה מ-17 במאי 2007 עד 18 ביוני 2007.
- ממשלתו השנייה של פיון כיהנה מ-19 ביוני 2007 עד 13 בנובמבר 2010.
- ממשלתו השלישית של פיון כיהנה מ-14 בנובמבר 2010 עד 10 במאי 2012.
הבחירות לנשיאות צרפת 2017
בסיבוב הראשון של פריימריס של מפלגת הרפובליקנית, שנערכו ב-20 בנובמבר 2016, נבחר במקום הראשון לפני אלן ז'ופה וניקולא סרקוזי. בסיבוב שני של הפריימריז שנערך ב-27 בנובמבר 2016 ניצח את ז'ופה, ונבחר למועמד המפלגה בבחירות לנשיאות צרפת 2017. בסיבוב הראשון של הבחירות לנשיאות סיים במקום השלישי ולא העפיל לסיבוב השני, ובו תמך במקרון.
עמדות פוליטיות
פיון נחשב כשמרן רפורמיסט. לדעת פרשנים הוא יותר שמרני מאשר מורו ורבו פיליפ סוגין. כמועמד לנשיאות פיון מתכוון להקטין את המגזר הציבורי ולקצץ 500,000 משרות. פיון מושווה למרגרט תאצ'ר הודות לשאיפתו להפחית בגודלה של מעורבות המדינה בכלכלה. פיון אמר ב-2016 כי ברצונו שתוכנית הבריאות תעבוד טוב יותר בתשלומים מופחתים. פיון תומך בהעלאת גיל הפרישה ל-65. כחבר האספה הלאומית הצביע כנגד חקיקה המכירה בנישואין חד מיניים. אם כי הוא לא יבטל את החקיקה לכשייבחר. פיון מתנגד להפלות באופן אישי אם כי לכשייבחר לא יעביר חקיקה כנגד הפלות. פיון זומן לחקירה ב-15 במרץ 2017 בחשד כי שילם משכורות לבני משפחתו מכספי המדינה בעד עבודה שלא ביצעו.[2] עד להתפוצצות הפרשה היה פיון המועמד המוביל לזכייה בנשיאות צרפת.[3]
מדיניות חוץ
פיון תומך בשבירה לרסיסים של הקבוצות הקשורות בסלפיזם והאחים המוסלמים. ומזהיר בתקיפות כנגד האיום של הטוטלטריות האיסלמית. הוא קרא לדיאלוג עם סוריה תחת משטרו של בשאר אל-אסד ועם הפדרציה הרוסית בהנהגתו של ולדימיר פוטין. פוטין תואר כידיד של פיון אם כי פיון עצמו דוחה תיאור זה.[4] בשנת 2014 בהרצאה במכללה האקדמית נתניה אמר כי מי שיאיים על ישראל ייחשף לאיום קשה מצד צרפת.[5] בתגובה לוועידת פריז ב-15.01.2017 שכונסה בהמשך להחלטת מועצת הביטחון 2234, אמר פיון כי לא ייצא ממנה שום דבר רציני.[6][7]
פיון מחזיק ביחסים קרובים וטובים עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, ותומך בשיתוף פעולה עם רוסיה ובהסרת הסנקציות שהוטלו עליה בשל הסיפוח הלא-חוקי של חצי האי קרים.
חיים אישיים
פיון נשוי לפנלופה קאתרין לבית קלארק מאז 1980, ולהם חמישה ילדים. פנלופה היא ילידת ויילס. הם הכירו בלה-מאן בשנת הגישור של פנלופה שלימדה אנגלית. אחיו הצעיר פייר, מומחה לרפואת עיניים ונשוי לאחותה הצעירה של פנלופה, ג'יין. אחיו הקטן, דומיניק פיון, הוא פסנתרן מוכשר.
קישורים חיצוניים
מתיו ויבר ואנז'ליק כריסטפיס, גרדיאן, שמרן, פרובינציאלי והאיש ששם קץ לקריירה של סרקוזי: מי אתה פרנסואה פיון, באתר הארץ, 21 בנובמבר 2016- סוכנויות הידיעות, קתולי אדוק, חובב מרוצים ומתנגד לכשרות: זה הנשיא הבא של צרפת?, באתר וואלה!, 28 בנובמבר 2016
הערות שוליים
- ^ סרקוזי הציג את ממשלתו; קושנר שר החוץ, באתר ynet, 18 במאי 2007
- ^ אלי לאון, חקירה נגד פיון, באתר ישראל היום, 02/03/2017
- ^ התחזית הכלכלית ל-2017: אירופה תהיה ההפתעה הגדולה בשווקים, באתר פורבס ישראל
- ^ "François Fillon, Thatcherite with a thing for Russia". POLITICO (באנגלית אמריקאית). 2016-11-21. נבדק ב-2017-03-04.
- ^ http://www.netanya.ac.il/AboutUs/WhoWeAre/News/Pages/france-pion.aspx, www.netanya.ac.il
- ^ News1 | ועידה מיותרת בפריז, באתר www.news1.co.il
- ^ "ועידה מיותרת בפריז". JCPA.org.il (באנגלית אמריקאית). 2017-01-12. נבדק ב-2017-03-04.
25546897פרנסואה פיון