רפואת עיניים
רפואת עיניים או אופתלמולוגיה (Ophthalmology) הוא תחום ברפואה העוסק במחלות של העיניים ובפגמים בכושר הראייה. משום שהפעולות המבוצעות בידי אופתלמולוג ממוקדות בעיניים, רופאי עיניים הם רופאים מומחים וגם כירורגים.
אופתלמולוג (רופא עיניים) הוא רופא הבודק את בריאות העין ותפקודיה השונים. אופתלמולוגים מבצעים לעיתים תת-התמחות בנושא ספציפי יותר, כגון עדשת העין, נוירואופתלמולוגיה (תחום העוסק בממשק שבין העין והמוח), הקשתית, הרשתית ועוד.
אופתלמולוג בדרך כלל לא בודק את כושר הראייה ואינו מספק מרשמים למשקפיים, עדשות מגע או עזרים אחרים. פעולה זו נעשית בדרך כלל על ידי האופטומטריסט. אופטיקאי, להבדיל, הוא הטכנאי האמון על ליטוש עדשות המשקפיים, התאמתם למסגרת המשקפיים ואיפוס טכני של המשקפיים על גבי פני הלקוח.
היסטוריה
הודו העתיקה
המנתח ההודי סושרוטה, שנחשב למנתח הקטרקט הראשון,[1][2] כתב את הספר "סושרוטה סאמהיטה" בסנסקריט ב-800 לפנה"ס, אשר מתאר 76 מחלות עיניים, כמו גם כמה מכשירי ניתוח וטכניקות אופתלמולוגים.[3][4]
טרום היפוקרטס
טרום היפוקרטס, הדגמים האנטומיים של העין היו מבוססים במידה רבה על השערות ולא על פי ניסיונות.[5] הלובן והקרנית השקופה של העין הוגדרו כציפוי חיצוני של העין, והאישון כשכבה פנימית עם נוזל במרכז. אלקמאון מקרוטון ואחרים האמינו שהנוזל הזה היה אמצעי לראייה וזרם מהעין אל המוח דרך צינור. אריסטו פיתח את התיאורים האנטומיים האלה באמצעות הסתכלות נסיונית. הוא ניתח את עיניהם של בעלי חיים וגילה שלוש שכבות (לא שתיים), ושלושה צינורות המובילים מן העין (לא אחד).צינור אחד מכל עין נפגש בתוך הגולגולת.
רופוס
רופוס האפסוסי, שהציג מודל יותר מודרני של העין, הבחין בשכבה נוספת רביעית מעל העין שנקראת לחמית.[5] רופוס היה הראשון שהבחין שהעין מכילה שני תאים, תא אחד מהקרנית לעדשה (מלא במים), והשני מהעדשה לרשתית. הרופא היווני קלאודיוס גלנוס תיקן כמה טעויות, כולל את העקמומיות של הקרנית והעדשה, האופי של עצב הראייה, וקיומו של תא אחורי.
אף על פי שהמודל הזה היה בערך מודל מודרני נכון של העין, הוא הכיל שגיאות. ובכל זאת, הוא לא תוקן אלא אחרי התקופה של אנדריאס וסאליוס. אז היה גילוי של גוף הריסים, ובנוסף נראה כך שלובן העין, הרשתית, השכבה הדמית והקרנית נפגשים באותה הנקודה. התגלה גם ששני התאים מכילים את אותו הנוזל, ושהעדשה מחוברת לשכבה הדמית. קלאודיוס גלנוס ניתח את עצב הראייה ומצא שזה מוצק. הוא ספר בטעות שבעה שרירים אופטיים במקום לספור ששה. הוא הבחין גם בבלוטת הדמעות.
רפואת עיניים במזרח התיכון
בניגוד לקודמיהם, המדענים הערבים והפרסיים בימי הביניים נהגו לשלב את התאוריה והפרקטיקה ביחד. הערבים חיברו קרוב ל–30 ספרים על רפואת עיניים, מתוכם 14 שמורים עד היום הזה. בספר של “חליפה״, שנכתב בסביבות שנת 1260, מצוינות 18 עבודות בנושא רפואת עיניים, המסכמות תקופה של 250 שנות יצירה בעידן הערבי, בהשוואה ליוונים, אשר חיברו חמש עבודות בלבד ברפואת עיניים, בתקופה המשתרעת על פני 1,000 שנים מימי היפוקראטס ועד פאולוס. הערבים שימרו את הרפואה היוונית בכללותה, תיקנו ואף הוסיפו עלייה מתרומתם האישית. לאורך השנים יוחסו באופן מוטעה הימצאות אחדות למדעני המערב, אף על פי שהן למעשה פרי עבודתם ויצירתם של רופאים ומדענים ערבים. אבן אלנפיס שנולד בדמשק שבסוריה, עבד כרופא עיניים וכתב על רפואת עיניים. ספרו “כיתאב אלמוהאזאב פי טיב אלעין״ (ספר התיקונים ברפואת עיניים) שמור בספריית הוותיקן, וקיימים בו תיאורים על מבנה העין של חיות ועל ההבדלים בצבעי העיניים בין בני אדם.[6]
התמחות ברפואת עיניים בישראל
כמו כל תחום התמחות אחר, גם תחום רפואת העיניים דורש התמחות במוסד רפואי המעניק שירותים רפואיים בתחום רפואת העיניים. אדם המעוניין ללמוד ולהשתלב ברפואת העיניים בארץ או בעולם מחויב לסיים את לימודי הרפואה הכללית בהצלחה, וכן את תקופת הסטאז'. רק לאחר מכן יוכל להשתלב באחד ממוסדות הרפואה כרופא מתמחה בתחום העיניים, ועם הזמן לקבל את התואר רופא מומחה. תקופת ההתמחות היא תקופה לא קלה, ונדרשות מן המתמחים שעות עבודה רבות.
נתונים מספריים
- 700 רופאי עיניים פעילים ישנם כיום במדינת ישראל.
- 5 שנים אורכת ההתמחות ברפואת עיניים, הנחשבת התמחות מבוקשת יחד עם התמחות ברפואת עור ומין והתמחות בכירורגיה פלסטית.
- 60 רופאי עיניים שעלו ארצה מברית המועצות לשעבר (בשנות השמונים והתשעים המוקדמות) קיבלו ישירות רישיון עיסוק באופטומטריה וברפואה כללית אך לא ברפואת עיניים (משרד הבריאות לא הכיר ברמת הידע שרכשו ברפואת העיניים).
- 5 שנות התמחות ברפואת עיניים מורכבת מ: 6 חודשים במדעי יסוד (עבודת מחקר רפואית) 4 שנים במחלקה ובנוסף ½ שנה במחלקה (או 3 חודשים ב-2 מחלקות) כמו הרדמה, כירורגיה של ראש וצוואר, נוירולוגיה, רדיולוגיה אבחנתית, רפואת ילדים, רפואה פנימית ועוד.
מחלות
- קטרקט
- גלאוקומה
- ניוון רשתית
- קרטוקונוס
- היפרדות רשתית
- רטינופתיה סוכרתית
- פטריגיום
- אובאיטיס
- בלפריטיס
- שעורה (כלזיון)
- בצקת בקרנית
- חסימת דרכי הדמעות בקרב תינוקות
- ניסטגמוס
- צנחת
- הפרעה בראיית צבעים
- סרטן העין
- ניוון מקולרי
- לקות ראייה
- שעורה (דלקת)
- הרפס (בעפעפיים)
- אוטם של ראש עצב הראייה
ראו גם
לקריאה נוספת
- אנציקלופדיה רפואית למשפחה, חלק 7, מהדורת 1987. עמ' 1332–1346. (מחלות העין)
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: אופתלמולוגיה |
- אופטומטריסט, אתר מידע לא מסחרי הנותן מידע רב על עבודת האופטומטריסט ועל אופטומטריה
- מידע רפואי באתר שירותי בריאות כללית, עשרות כתבות ומדריכים, כולל סרטי וידאו
- האתר הישראלי לרפואת עיניים, האתר עוסק בכל הקשור לעין ולראייה, מהיבטים שונים ומגוונים
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
הערות שוליים
- ^ "Susruta: The Great Surgeon of Yore". Infinityfoundation.com. נבדק ב-2008-11-04.
- ^ "Sushruta: the father of Indian surgery and ophthal...[Doc Ophthalmol. 1997] – PubMed Result". Ncbi.nlm.nih.gov. נבדק ב-2008-11-04.
- ^ Bidyadhar, N.K. (1939), Sushruta's Ophthalmic Operations, Archives of Ophthalmology, 22, page 553
- ^ Agarwal, R.K. (1965), Ancient Indian Ophthalmology, The Ophthalmic Optician, 5(21),1093-1100 (the title of this journal was changed to Optometry Today in 1985), published by the Association of Optometrists, London, England
- ^ 5.0 5.1 "Historyofophthalmology". mrcophth. נבדק ב-30 באוגוסט 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ רפואת עיניים במזרח התיכון בתקופה המודרנית, Eye Update, גיליון מס' 3, מרץ 2007
32653623רפואת עיניים