רבי פנחס שרייבר
לידה |
י"ח בשבט תרצ"א ירוסלב, פולין |
---|---|
פטירה | ד' בטבת תש"ע (בגיל 78) |
מקום פעילות | אשדוד |
השתייכות | חרדי ליטאי |
תחומי עיסוק | רב דיין |
חיבוריו | דברי שפר |
בת זוג | רייזל (רוטשטיין) |
אב | רבי ישראל בונם |
אם | ציפורה |
רבי פנחס שרייבר (כונה גם: ר' פיניע; י"ח בשבט תרצ"א, 5 בפברואר 1931 - ד' בטבת תש"ע, 21 בדצמבר 2009) היה רב ודיין חרדי, ראש ישיבת ברסלב בבני ברק, רב קהילה ליטאית ואב"ד באשדוד, ודיין ממייסדי בית הדין של רבי נסים קרליץ.
ביוגרפיה
נולד בירוסלב לציפורה ולרב ישראל בונם שרייבר, בילדותו למד עם הרב שלום ברנדר, אף הוא בן העיר ירוסלב, שלימים נעשה ראש ישיבת בעלז בירושלים. בהיותו בן 11 הגיע עם הוריו ואחיו הצעיר צבי[1] שהיה אז בן 3 לאוזבקיסטן הסובייטית, שם נפטרו הוריו בזה אחר זה (ד' וז' באדר ה'תש"ב), והוא נאלץ לקוברם במו ידיו. שלושה שבועות אחריהם נפטרה גם הסבתא והילדים נותרו לבדם. עלה לארץ ישראל בשנת 1943 עם אחיו הקטן במסגרת עליית ילדי טהראן[2]. כבר בילדותו ידע בעל-פה את חלק "יורה דעה" שבשולחן ערוך, והרב משה חיים אקון דיווח לבקשת הרב אברהם ישעיהו קרליץ, ה"חזון איש", כי הילדים שרייבר הם בני משפחתו ולקח אותם תחת חזקתו. מיד לאחר שעזב את הקיבוץ הועבר לידי הרב יחזקאל סרנא והתגורר בפנימיית ישיבת חברון, וזמן מה לאחר מכן עבר להתגורר בביתו של "הרב מבריסק", רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק. עם הקמת ישיבת פוניבז' והמוסדות הנלווים אליה בבני ברק, עברו האחים שרייבר ללמוד ב"בתי אבות" של ישיבת פוניבז', ואחר כך בישיבה עצמה; רבי פיניע היה מבאי ביתו ומתלמידיו של החזון איש, ובישיבה זכה לקרבתו של "הרב מפוניבז'", רבי יוסף שלמה כהנמן. את חגיגת בר-המצוה שלו חגגו בביתו של החזון איש.
נישא בהמלצת החזון איש לרייזל בת הרב אברהם יצחק רוטשטיין, ראש ומנהל בית היתומים דיסקין בירושלים, חמיו היסס לקחת חתן בלי משפחה, והחזון איש ריצה את הכלה ושיכנע אותה לגשת לשידוך, טקס האירוסים נחגג בביתו של החזון איש. בבחרותו התיחד בהתמדתו והוכר כבקי מופלג וכבר בעת נישואיו הכריז הרב מפוניבז' כי ימנה אותו להיות רבה של הקריה החרדית שתכנן להקים באשדוד. לאחר נישואיהם גרו בני הזוג שרייבר במשך שש שנים בבני ברק בחדר שכור בדירה אחת עם הרב חיים קניבסקי ורעייתו בת שבע. כשנבנו בתי הנציבים של ישיבת פוניבז' ברחוב חזון איש בבני ברק, העניק הרב מפוניבז' דירה לרב שרייבר הצעיר, ובני הזוג עברו להתגורר בה. ב-1960 זכה במלגת עליית הנוער לתלמיד המצטיין בישיבת פוניבז' מקרב ילדי טהראן[3]. לימים כאשר הוקמה "קריית פוניבז'" באשדוד לאחר פטירתו של הרב מפוניבז', כיהן בה הרב שרייבר כרב עד פטירתו.
בשנות ה-70 התמנה כדיין ב"בית דין צדק בני ברק" של הרב נסים קרליץ והוכר כאחד מבכירי הדיינים אליו היו מועברים לטיפול תיקים מסובכים. לפי בנו, הרב ישראל בונם, הועלתה הצעה למנותו כראב"ד העדה החרדית, לפני מינויו של הרב ישראל יעקב פישר; למעשה לא יצא המינוי אל הפועל, בשל המלצתו של הרב שך לרב שרייבר, לדחות את ההצעה. בראשית שנות ה-90 הקים באשדוד את כולל האברכים "דעת יוסף" לזכרו של הרב מפוניבז', והוא וראשי ישיבת גרודנא העבירו בו שיעורים.
הוא נפטר בד' בטבת תש"ע (21 בדצמבר 2009) לאחר מחלה, שמו הונצח בשם קהילתו באשדוד ששונה לקהילת "בני פינחס", בנו הרב ישראל בונם מונה למנהיג הקהילה במקומו.
ביום פטירתו הוציאו בניו לאור מתוך כתביו את ספרו "דברי שפר" על הלכות ריבית.
ספר תולדות חייו יצא לאור על ידי תלמידו הרב יחיאל צוקר, תחת השם 'ואוותר אני לבדי'.
יחוסו
צאצא לרבי משה סופר (שרייבר) החתם סופר[4]
משפחתו
אחיו היה הרב ישראל בונם צבי שרייבר, נפטר בכ"ח אדר ב' תשפ"ד.
גיסיו מצד אשתו הם: הרב חיים שלמה ליבוביץ ראש ישיבות פוניבז' וקמניץ. הרב נחום רוטשטיין, ראש ישיבת נזר התורה; הרב עוזיאל משה רוטשטיין, מחבר ספרי "נחלת משה"; החוקר הרב דב צבי רוטשטיין; הרב בן ציון פלמן, רב קהילת נחלת משה בבני ברק.
ילדיו
- בנו הרב חזקיהו יוסף שרייבר, ראש ישיבת מהרי"ל - אבן ישראל בירושלים.
- בנו הרב ישראל בונם שרייבר, ראש ישיבת נתיב הדעת בירושלים, ורב הקהילה הליטאית "בני פינחס" באשדוד.
- בנו הרב שמעון שרייבר, ראש כולל עטרת שלמה בבני ברק, וחתנו של רבי אהרן זקס ראש ישיבת סלבודקה לצעירים[5].
- בתו פייגא נישאה לרב יהודה שמואל מלר, ר"מ בישיבת פוניבז'.
- בנו הרב דוד אריה לייב שרייבר, מחבר "דיני מגדים" על ה"פרי מגדים", ומראשי קופת העיר בני ברק.
- בנו הרב עוזיאל שרייבר, ראש ישיבת עטרת יוסף (עטרת שלמה לצעירים) בבני ברק.
- בתו חנה נישאה לרב שמחה זיסל כהנא, ר"מ בישיבת עטרת יוסף לצעירים בבני ברק, ומשיב בישיבת עטרת שלמה.
קישורים חיצוניים
- הרב נתן רחלזון, "אבא לא היה 'רב' ולא 'ראש ישיבה' הוא היה יהודי, ראיון עם בנו הרב ישראל בונם שרייבר. בתוך: אסופות, גליון ח, ירושלים תש"ע, עמ' 14-21, באתר אוצר החכמה
- א. ישראלזון, פתחו שערים ויבוא גוי צדיק, בתוך: אסופות, גליון ח, ירושלים תש"ע, עמ' 22-27, באתר אוצר החכמה
- חזקיהו יוסף שרייבר, חדר הורתי, הקדמה לספר חדרי בית, ירושלים תשע"א, באתר היברובוקס
- קול התורה - עא, לונדון תשע"א (גליון מיוחד לזכרו ומתורתו), באתר אוצר החכמה
- "משום מה תפסתי תעוזה", מספר האברך "ושאלתי את הגר"פ שרייבר למה הוא מחייך…", באתר דרשו
הערות שוליים
- ^ לימים, בזמן ברית המילה שלו כשהיה בגיל 6, הוסיף לו אחיו רבי פנחס את השם ישראל בונם על שם אביו, ומאז הוא נקרא בשם ישראל בונם צבי
- ^ שנפלד, משה, ילדי טהרן מאשימים, עמ' 92
- ^ מלגה לבני עליית הנוער בישיבת פוניבז', הצופה, 26 באוגוסט 1960.
- ^ דירתו של הרב שרייבר ברחוב חזו"א 17 הייתה שייכת לרב זאב וואלף רוזנגרטן ור'וואלף רוזנגרטן קיבל מכתב מהחזו"א שכתב אודות ר' פינחס שהוא מבחירי הבחורים בישיבה(פונוביז')וגם נכד של החת"ס ומבקש לתת לו את דירתו (לאחר שדירה זו גם עברה על פי בקשת החזו"א לר' חיים קנייבסקי שהיה גר שם לפני ר' פנחס שרייבר) {המכתב נמצא אצל הרב יצחק רוזנגרטן}
- ^ מתוך ההקדמה לספרו, שש אנוכי, עמ' 4-5, באתר אוצר החכמה
33236479פינחס שרייבר