פיקוס הגומי

פיקוס הגומי
	גזע פיקוס הגומי עם שורשי אוויר
מיון מדעי

פיקוס הגומי (שם מדעי: Ficus elastica) הוא מין של פיקוס, סוג עץ ממשפחת התותיים. תחום התפוצה הטבעי שלו בחלקים המזרחיים של דרום אסיה ובדרום-מזרח אסיה, והוא התאזרח בסרי לנקה, איי הודו המערביים ומדינת פלורידה בארצות הברית,^[1]^[2] ובמדינות רבות אחרות באזורים הטרופיים והסובטרופיים, בשמשו לעיתים קרובות כצמח נוי בפארקים בגנים וברחובות.

תיאור

פיקוס הגומי הוא אפיפיט למחצה, סוג של תאנה חונקת,^[3] עץ ירוק-עד שיכול להגיע לגובה שבין 20 ל-40 מטרים (לעיתים רחוקות 60 מטרים) וקוטר בגובה חזה של עד 2 מטרים. קליפת הגזע חלקה וגונה חום בהיר עד חום בינוני. צורת הגזע בלתי סדירה והוא מפתח שורשי אוויר וסמוכות לעגון יציב באדמה ולתמיכה בענפים הכבדים. צמחים צעירים גדלים כאפיפיט.

במקרה של פגיעה בצמח, חלקים בו משחררים שפע של מיץ חלב לבן (לטקס). מכיוון שהוא יכול להוות מקור לתגובות אלרגיות ולתגובות אנפילקטיות עבור אנשים הסובלים מאלרגיות ללטקס, עליהם להימנע ממגע איתו.

העלים הסרוגים מחולקים לפטוטרת וטרף. אורך הפטוטרת בין 2 ל-5 סנטימטרים. הטרף הוא עלה פשוט בשרני בעל שוליים ישרים באורך בין 8 ל-35 סנטימטרים וברוחב בין 5 ל-15 סנטימטרים. החלק העליון של העלה הוא בגון ירוק כהה מבריק וחלקו התחתון הוא ירוק בהיר. העלים הגדולים ביותר (לעיתים עד 45 סנטימטרים) גדלים בצמחים צעירים שחייבים להתמודד עם מעט אור תת-היער בטבע והם קטנים הרבה יותר בעצים בוגרים. העלים מתפתחים בתוך נדן במריסטמה הקודקודית, אשר גדל ככל שמתפתח העלה החדש. אורכו כ-10 סנטימטרים וגונו אדום כהה. כאשר העלה נפתח הנדן נדחף ונופל. בתוך העלה החדש מחכה להתפתח עלה נוסף בוגר נוסף. העלים מכילים ציסטולית.

עץ פיקוס הגומי הוא צמח חד-ביתי, כלומר פרחים זכריים ונקביים גדלים על אותו העץ. כמו במינים אחרים של פיקוס, הפרחים דורשים סוג מיוחד של סימביוזה (הדדיות הכרחית) עם צרעות הפיקוס להאבקה. לכן פיקוס הגומי אינו זקוק לפרחים צבעוניים או ריחניים כדי למשוך מאביקים. הפרחים נמצאים בתוך תפרחת. תפרחות אלו נוצרות בזוגות על ענפים קטנים ונטולי עלים, וגודלן 10 על 5 עד 8 מילימטרים. זכר ונקבה, יש פוריים ויש עפצים עקרים. לפרחי הזכר יש עוקץ וארבעה עלי גביע ורק אבקן אחד ללא אבקנים. הפרחים הנקביים נטולי עוקץ הם בעלי עמוד עלי ארוך, המסתיים בצלקת מוגדלת, דמוית ראש פחות או יותר.

הפרי הוא תאנה קטנה, צהובה-ירוקה, סגלגלה באורך 1 סנטימטרים, שכמעט ואינה אכילה. זרעים פוריים כלולים רק בפרח שהואבק על ידי צרעת הפיקוס הספציפית.

תחום תפוצה

תחום התפוצה הטבעי של פיקוס הגומי נע בין נפאל בצפון עד אינדונזיה, בהוטן, צפון-הודו, בורמה והרפובליקה העממית של סין (יונאן) ומלזיה. הוא נשתל באופן נרחב ברוב האזורים טרופיים בעולם, כולל איי הוואי ואיי הודו המערבית. לבסוף, באירופה, ניתן למצוא אותו בגנים המוגנים של הריביירה הצרפתית ובחופי ספרד ואיטליה.

פרט בודד בולט של פיקוס הגומי גדל בפלאסה פרנסיה מול בית הקברות לה רקולטה בשכונת רקולטה בבואנוס איירס בירת ארגנטינה. ענפיו התחתונים העצומים דמויי המחושים, המשתרעים עד למרחק שמעל ל-20 מטרים מהגזע, נתמכים על ידי סמוכות (אחד מהם בדמות פסל אדם). העץ המכונה "גרן גומרו" (Gran Gomero) נשתל ב-1791 על יד מרטין חוסה אלטולגירה, הבעלים של אדמות אלו באותה תקופה, ורוחבו מגיע ל-50 מטרים.

תרבות ושימושים

פיקוס הגומי משמש ברחבי העולם כצמח נוי – בחוץ באזורים חמים, וכצמח בית באקלימים קרירים יותר. ישנם סוגים שונים, לרבות בעלי עלים מחליפי צבעים כגון עלים לבנים-ירוקים.

פיקוס הגומי מעדיף אור שמש בהיר אך יכול להסתגל גם למעט אור. הוא סובלני לבצורת, אך מעדיף אדמה לחה שאינה רוויה במים. הוא גדל היטב במיוחד בסביבה לחה וטרופית.

מין זה וזניו מתרבים ברבייה וגטטיבית באמצעות על ידי ייחורים. זריעה אפשרית. ניתן להשתמש בתרבית רקמות לקצב צמיחה מהיר.

ניתן להשתמש במיץ החלב הלבן ("לטקס") המכיל גומי טבעי שנפלט במקרה של פציעות על מנת לייצר גומי. עם זאת, רק עץ הגומי (Hevea brasiliensis), שאינו קרוב משפחה של עץ זה, משמש לייצור לטקס מסחרי.