בית הקברות לה רקולטה
| פרטי בית הקברות | |
|---|---|
| סוג | בית קברות אזרחי |
בית הקברות לה רקולטה (בספרדית: Cementerio de la Recoleta) הוא בית קברות השוכן בשכונת רקולטה בבואנוס איירס בירת ארגנטינה. במקום קבורים אישים נודעים, כולל אווה פרון, נשיאי ארגנטינה, זוכי פרס נובל, מייסד הצי הארגנטינאי ונכדתו של נפוליאון בונפרטה. בשנת 2011 הגדיר אותו ה-BBC כאחד מבתי הקברות הטובים בעולם,[1] ובשנת 2013 דרגה אותו רשת CNN בין 10 בתי הקברות היפים ביותר בעולם.[2]
היסטוריה
הנזירים של מסדר הרקולט הגיעו לאזור, אז בפאתי בואנוס איירס בתחילת המאה ה-18. בית הקברות נבנה סביב המנזר והכנסייה שלהם, "נואסטרה סניורה דל פילאר" (Nuestra Señora del Pilar, "גבירתנו של העמוד", על שם כנסייה מפורסמת בסרגוסה בספרד) שהושלמה ב-1732. המסדר פורק ב-1822 וגן המנזר הוסב לבית הקברות הציבורי הראשון של בואנוס איירס. בית הקברות נחנך בשם "בית הקברות הצפוני" (Cementerio del Norte) בנובמבר של אותה שנה.[3] האחראים לבנייתו היו המושל מרטין רודריגס (Martín Rodríguez) וברנרדינו ריבדביה, נשיאה לעתיד של ארגנטינה, שניהם קבורים בבית קברות זה. בית הקברות תוכנן על ידי המהנדס הצרפתי פרוספרו קטלן (Próspero Catelin) שגם תכנן את חזית הקתדרלה המטרופוליטנית של בואנוס איירס.[4] בית הקברות תוכנן מחדש ב-1881 בתקופת ראש העיר מרסלו טורקואטו דה אלבאר על ידי האדריכל ממוצא איטלקי חואן אנטוניו בוסקיאסו (Juan Antonio Buschiazzo).[5]
תיאור
בית הקברות משתרע על שטח בן 55 דונם, ומכיל 4,691 מבני קבר משפחתיים, כולם מעל לקרקע, 94 מתוכם הוגדרו על ידי ממשלת ארגנטינה מונומנטים היסטוריים לאומיים המוגנים על ידי המדינה.[6] הכניסה לבית הקברות היא דרך שערים נאו-קלאסיים עם עמודים דוריים. בית הקברות מכיל מאוזוליאומים מורכבים רבים בנויים בשיש, מעוטרים בפסלים, במגוון רחב של סגנונות אדריכליים דוגמת אר דקו, אר נובו, בארוק והתחייה הגותית,[7] ומרבית החומרים ששימשו בבניית קברים בין 1880 ל-1930 יובאו מפריז וממילאנו.[8] בית הקברות כולו מחולק לאזורים כמו רחובות עירוניים, עם שבילים מרכזיים שבשוליהם נטועים עצים המסתעפים לשבילים צרים יותר המלאים במאוזוליאומים. מאוזוליאומים אלו משמשים עדיין משפחות עשירות בארגנטינה שיש להן מבני קבורה משלהן והן שומרות שם את נפטריהן. בעוד שרבים מהמאוזוליאומים במצב טוב ומתוחזקים היטב, אחרים במצב מוזנח.[9] ניתן למצוא כמה שבהם הזגוגיות שבורות ובתוכם מושלכת אשפה. בין האנדרטאות הרבות ניתן למצוא עבודות של פסלים ארגנטינאים בולטים, לדוגמה "לולה מורה" (Lola Mora) ו"לואיס פרלוטי" (Luis Perlotti).[10]
קברים בולטים
בין האישים הבולטים הקבורים בבית הקברות: הגנרלים ברטולומה מיטרה, חואן מנואל דה רוסאס וגיז'רמו בראון, הנשיאים דומינגו פאוסטינו סרמיינטו, איפוליטו איריגוז'ן, מרסלו טורקואטו דה אלבאר, פרנסיסקו מורנו, ניקולאס אבז'אנדה ואווה פרון, אשתו השנייה של הנשיא חואן פרון.
בין הקברים יוצאי הדופן, קברה של ליליאנה קרוסיאטי דה ססק (Liliana Crociati de Szaszak) שמתה בירח הדבש שלה במפולת שלגים באוסטריה. לידו פסלה כשהיא בבגדי כלה כשידה מונחת על כלבה האהוב שמת אחר-כך.[11]
גלריה
-
המאוזוליאום של משפחת דוארטה (כולל קברה של אווה פרון) -
מראה בבית הקברות -
קבר מפואר שהוזנח -
מראה בבית הקברות
.jpg)
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Wilson, Samantha (31 באוקטובר 2011). "The world's best cemeteries". BBC. London.
Cementerio de la Recoleta, Buenos Aires
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Holmes, Bruce (20 בפברואר 2013). "10 of the world's most beautiful cemeteries". CNN. Atlanta.
La Recoleta Cemetery, Buenos Aires, Argentina
{{cite web}}: (עזרה) - ^ [http://www.ub.edu/geocrit/sn/sn-218-42.htm Ciudad, segregación y cementerios: análisis de los cambios en los patrones históricos de localización (Argentina)
- ^ Gaffoglio, Loreley (8 בינואר 2004). "Insólitas historias que guarda el cementerio de la Recoleta". La Nación. Buenos Aires.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ El cementerio cumple hoy 180 años en Recoleta
- ^ "Noventa y cuatro tumbas son consideradas monumentos". Clarín (בספרדית). Buenos Aires. 11 בנובמבר 2007.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "El cuidado del más antiguo cementerio". Clarín (בספרדית). Buenos Aires. 7 בדצמבר 2000.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Alberto Méndez, Las generaciones y su tiempo, page 103
- ^ Sánchez, Nora (11 בנובמבר 2007). "El cementerio de la Recoleta, entre el turismo y el abandono". Clarín (בספרדית). Buenos Aires.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ El cementerio de recoleta, ¿Porque visitarlo?
- ^ Tales from the crypt
27508348בית הקברות לה רקולטה