עפץ

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עפץ על אלון התולע
מראה פנימי של עפץ עץ אלון. משמאל: זחל של צרעה במרכז העפץ. מימין: אחרי שהצרעה עוזבת את העפץ היא משאירה מאחוריה קליפת ביצה.
עפצים על עץ אקליפטוס.

עפצים הם נגעים על גבי צמחים, אשר יצירתם נגרמת על ידי אורגניזמים שונים, בעיקר חרקים, בשלבי פגית או נימפה אך גם חיידקים שונים (לדוגמה agrobacterium). האורגניזמים מפרישים מגופם הורמונים מעוררי גידול שגורמים לגדילת העפצים.

חרקים היוצרים עפצים יהיו לרוב ספציפיים לסוג הצמח הפונדקאי. עפצים עשירים בחומרי הזנה[1], שונים מורפולוגית מדגם הצמיחה הרגיל של הצמח[2] ומוגדרים כתוצר פעילות טפילים. עפצים נוצרים על כל אברי הצמח – שורשים, גבעולים, עלים, פקעות, תפרחות, פירות, וזרעים. עפצים יכולים להתפתח בכל רקמה צמחית, ובכך הם מייצגים את שליטת המין הטפיל על הפונדקאי. המגמה במבנה העפץ היא לקראת הגדלת יכולת ההשפעה על הצמח הפונדקאי, קבלת חומרי הזנה רבים יותר, ולבסוף קצב רבייה גבוה יותר של האורגניזם[3]. רוב העפצים כיום (80%) נמצאים על גבי העלים. מאובנים מראים כי עפצים פרימיטיביים התפתחו על גבי הגבעולים והפטוטרת.

בשנים האחרונות התבסס בישראל מזיק חדש של עצי אקליפטוס. מדובר בצרעת עפצים אוסטרלית הפוגעת בצימוח צעיר של אקליפטוס. הצרעה קטנה, צבעה שחור, אורכה כ-2 מ"מ. הצרעה שייכת למשפחת Eulophidae מתת-משפחת Tetrastichinae. הצרעה היא מזיק ראשוני אשר תוקף את הלבלוב הצעיר של עצים מגילים שונים, תוך העדפה ברורה לעצים צעירים. הצרעה פוגעת גם בשתילים רכים במשתלות. במהלך השנתיים האחרונות התפשטה הצרעה ברוב הנטיעות של האקליפטוס בישראל, והיא מצויה כיום בכל המרחב שבין דרום רמת הגולן לנגב המערבי.

על ידי בישול עפצי עץ אלון במים מקבלים מי עפצים המשמשים להכנת דיו סת"ם ולעבוד גויל ועור. בין הפוסקים הראשונים יש מחלוקת אם מותר או אסור להשתמש בעפצים להכנת דיו סת"ם. בגמרא נזכרים העפצים כחומר גלם לייצור דיו סת"ם וצבע ולעבוד קלף ועור. אין בגמרא רמז באיזה סוג עפצים מדובר. בהלכה מופיעה התייחסות ל"תמרה", שהוא עפץ שעל שיח[דרוש מקור] הצלף, בהקשר לברכות וערלה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Herrera, C.M., Pellmyr, O. (2002) Plant-animal interactions: an evolutionary approach. Oxford: Blackwell Science.
  2. ^ פרבולוצקי, א' (2001) אקולוגיה - התאוריה והמציאות הישראלית. ירושלים: כרטא
  3. ^ [Inbar, M., Wink, M. and Wool, D. (2004) The Evolution of Host Plant Manipulation by Insects: Molecular and Ecological Evidence from Gall-forming Aphids on Pistacia. Mol. Phylog. Evol. 32: 504-511]


22327588עפץ