פילפ שיי

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. פילפ שיי קורומלאי (בהונגרית: Schey Fülöp; בגרמנית: Philipp Schey von Koromla; קסג, 20 בספטמבר 1798 – באדן ביי וינה, 26 ביוני 1881) היה אציל יהודי-הונגרי-אוסטרי, סיטונאי, הפטרון הגדול ביותר של עניי קסג. פילפ שיי היה היהודי ההונגרי הראשון שקיבל דרגת אצולה באימפריה האוסטרו-הונגרית.

ביוגרפיה

פילפ שיי נולד במשפחה יהודית כבנו השלישי של הסוחר מוזס (משה) שיי. המשפחה הגיעה למערב הונגריה ממוראביה והתגוררה בלקומפק (היום לקנבך, אוסטריה) באחוזת אסטרהאזי. תוך ניצול ההזדמנות שניתנה על ידי כתב הסובלנות של יוזף השני, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה", עבר סבו ישראל שיי, סוחר, ובנו מוזס לקסג בסביבות 1785–1786. פילפ, נולד ב-20 בספטמבר 1798 כבר בקסג, היה השלישי מבין חמשת ילדיו של מוזס.

פילפ התחתן בגיל 18, אשתו הייתה פרנצישקה. ילדים לא נולדו להם. משנת 1823 הוא ניהל עסק עצמאי, בשנת 1831 שילם מיסים לעיר קסג כסוחר מדרגה ראשונה. בשלב זה, קיבל מאביו את ניהול אחוזתו החכורה בפולאן, במחוז שומוג' בנפת קאפושוואר.^[1] הוא שמר על קשרים עסקיים טובים עם משפחות האצולה הגבוהה הנסיכים אסטרהאזי, הנסיכים ורוזנים בתיאני, ועם משפחת ארדדי. אחיינו פרידייש שיי התיישב בווינה בשנות ה-30 של המאה ה-19 ועבד בבית בנק לנדאואר (Landauer). הוא היה המייסד של האקדמיה למסחר של וינה (Wiener Handelsakademie) ואחד מהבעלים הפרטיים של התיאטרון העירוני של וינה (Wiener Stadttheater) ובמשך זמן מה נבחר לסגן נשיא הבורסה של וינה. הקשרים שלו עזרו מאוד לעסקים של פילפ.

בתחילה עבד פילפ בבית בנק ורטהיימשטיין (Wertheimstein Bank) ברובע השני של וינה - לאופולדשטאדט - אך מאוחר יותר רכש הון לא מבוטל כסיטונאי עצמאי.

בשנת 1844 היה חבר מייסד של בנק החיסכון של קסג והחזיק ב-11 מתוך 300 המניות. הוא היה סגן נשיא הבנק בין 1846–1868 ולאחר מכן המנכ"ל והנשיא בין 1870 ל-1874. ניהולו השיג תוצאה כזו שהבנק חילק דיבידנד של 60%. הוא היה פעיל ב"איגוד הלבד והצמר של קסג" (Kőszegi Posztó és Gyapjúszövetgyár Egyesület), שם רכש 15 מניות מתוך 550.

נאמנותו לחצר ההבסבורגית הגדילה את עושרו. במהלך מהפכת 1848 בהונגריה השעה את פעילות חנויותיו בעיר. עושרו גדל עוד יותר על ידי השילוחים של אספקה צבאית לצבא הקיסרות ההבסבורגית בשנים 1848–1849. הוא שמר על נאמנותו לחצר הקיסרית לאורך כל הדרך, אך לקח חלק משמעותי בצמצום מס המלחמה הענקי שנכפתה על קסג.

בשנת 1854 העניק לו הגוף המייצג של קסג מכתב תודה על התמיכה שניתנה לעניים המקומיים. ב-3 במרץ 1859 קיבל את האצולה האוסטרית של הכפר קורומלק מפרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה, וככזה הוא היה הראשון מבין יהודי הונגריה. הוא זכה באבירות ב-4 בדצמבר 1863, ואחר כך ב-25 בדצמבר 1869 קיבל את התואר ברון.

הוא היה הבנקאי החביב על הארכידוכס אלברכט, דוכס טשן, וגם מימן את משמר שומרי הראש שלו בחצר. עושרו הפרטי אפשר לו להקדיש משאבים ניכרים למטרות צדקה. בין היתר, השלים את בית החולים העירוני של קסג בשנת 1856, בית הכנסת שנבנה בסגנון נאו-גותי בשנים 1858–1859 ואת "בית העניים" (Szegényház) שקרא לו בשם אלברכטינום (Albrechtinum) לכבוד ארכידוכס אלברכט, דוכס טשן.

הוא תמך בבניית קו הרכבת גיור – גראץ דרך קסג בסכום גדול, אך לא ניתן היה לממש זאת על פי תוכניותיו.^[2]

בשנת 1868, לכבוד אליזבת, נסיכת בוואריה ומלכת הונגריה (אליזבת, קיסרית אוסטריה (בגרמנית: Kaiserin Elisabeth von Österreich) תרם להקמת גן ילדים אליזבתינום שם התקבלו ילדים ללא קשר לדתם. בשלבים המאוחרים של חייו, הוא שהה על פי רוב בווינה ובבאדן ביי וינה הסמוכה, אך בילה חלק מהשנה בקסג.

הוא מת ב-1881. לאחר מותו העביר את תואר האצולה והברונות שלו באישור מלכותי לאחיינו פרידייש, יהודי גם הוא, כי לא היו לו ילדים. את תואר האבירות והברונות ירשו גם אחייניו, הברון פרידייש שיי, האבירות קארוי שיי והברון פילפ שיי. גם רעייתו פרנצישקה שיי - בתו של נשיא הקהילה היהודית של נג'קניז'ה - הייתה ידועה ומוערכת למרחקים בזכות מעשי הצדקה שלה.^[3] בצוואתו הזכיר ותרם לבית המדרש לרבנים בבודפשט, לבית העניים היהודי בווינה ולישיבה בנגימרטון. כמו כן, דאג לתחזוקת בית הכנסת קסג ולטיפול במשכורת הרב.^[4]

המוסדות שייסד

בית חולים 1856.
אלברכטינום 1856. בניין הדירות ברחוב פק (Pék) בקסג של היום נבנה במקור כבית עניים. הוא תרם 13,000 פורינט הונגרי לבית העניים ו-12 אנשים קיבלו דירת סטודיו: 4 קתולים, 2 פרוטסטנטים ו-6 יהודים.
בית הכנסת של קסג 1858–1859. בכיפת בית הכנסת עדיין ניתן לראות את הכתובת "ב-Ehre Gottes gebaut von Philip Schey von Koromla 1859".
אליזבתינום (Kisdedóvó) 1868. הוא תרם 18,000 פורינט הונגרי ובית לאגודת גני הילדים בתנאי שיקבל את התואר מייסד הראשי, ושהמוסד ייקרא על שם המלכה אליזבת (סיסי), ושילדים יתקבלו ללא הבדל דת. המוסד עמד מ-1871 ועד 1973. היום יש במקומו בניין מגורים.
בית הקברות היהודי 1874. בית הקברות היהודי לשעבר ניצב בפינת רחוב טמטה ורחוב הפארק (Temető utca és Park utca). מעל הכניסה, לוח השיש המקורי מציין את שם המייסד ואת שנת הייסוד. הוא הקדיש את בית הלוויות בבית העלמין לזכרו של אביו. כיום בית הקברות הוא אזור מוקף עצים.