הארכידוכס אלברכט, דוכס טשן
 | |||||||||
| דיוקן של הארכידוכס אלברכט, דוכס טשן | |||||||||
| לידה |
3 באוגוסט 1817 וינה, האימפריה האוסטרית  | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
18 בפברואר 1895 (בגיל 77) ארקו, האימפריה האוסטרו-הונגרית  | ||||||||
| שם מלא | אלברכט פרידריך רודולף דומיניק פון הבסבורג-לותרינגן | ||||||||
| מדינה | אוסטרו-הונגריה | ||||||||
| מקום קבורה | וינה | ||||||||
| בת זוג | הילדגרד, נסיכת בוואריה | ||||||||
| שושלת בית הבסבורג - לורן | |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
הארכידוכס אלברכט פרידריך רודולף דומיניק, דוכס טשן (בגרמנית: Albrecht Friedrich Rudolf Dominik von Österreich, Herzog von Teschen; 3 באוגוסט 1817 וינה - 18 בפברואר 1895 ארקו), היה בנו של הארכידוכס קרל, דוכס טשן ואשתו הנרייטה, נסיכת נסאו-ויילבורג, שכיהן כמפקח הכללי של הצבא האוסטרו-הונגרי וקיבל דרגת גנרל-פלדמרשל הן בצבא האוסטרו-הונגרי והן בצבא האימפריה הגרמנית.
ביוגרפיה
ילדותו
אלברכט נולד ב-3 באוגוסט 1817 בעיר וינה כבנו של הארכידוכס קרל, דוכס טשן בנו של לאופולד השני, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה" ואשתו הנרייטה, נסיכת נסאו-ויילבורג. אלברכט היה אחיינו של פרנץ השני, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה", ובן דודו של פרנץ קרל, ארכידוכס אוסטריה אביו של פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה.
קריירה צבאית
 | |
| הארכידוכס אלברכט, דוכס טשן | |
| השתייכות |
האימפריה האוסטרית האימפריה האוסטרו-הונגרית |
|---|---|
| תקופת הפעילות | 1895–1837 |
| דרגה |
 פלדמרשל בצבא האוסטרו-הונגרי  גנרל-פלדמרשל בצבא הקיסרות הגרמנית (דרגת כבוד) |
| תפקידים בשירות | |
| מפקד בכיר בצבא האוסטרי | |
| פעולות ומבצעים | |
| מלחמת אוסטריה-פרוסיה | |
בשנת 1837 התגייס אלברכט לצבא האוסטרי, ושירת תחת פיקודו של גנרל-פלדמרשל יוזף רדצקי פון רדץ. בשנת 1840 הועלה אלברכט לדרגת גנרל מיור, ובשנת 1843 הועלה לדרגת פלדמרשל לוטננט. ב-1 במאי 1844 התחתן אלברכט עם הילדגרד, נסיכת בוואריה בתו של לודוויג הראשון, מלך בוואריה. בשנת 1845 הועלה אלברכט לדרגת גנרל חיל הפרשים, ומונה למפקד הצבא באוסטריה עילית, אוסטריה תחתית, וזלצבורג.
בשנת 1847 מת אביו של אלברכט - קרל, ואלברכט ירש את תאריו ואת נחלותיו.
ב-13 במרץ 1848 נפצע אלברכט במהלך מהפכות אביב העמים. אלברכט הורה לחייליו להשתמש באש חיה, והגן על העיר הפנימית של וינה, אך לא הצליח לדכא את ההפגנות במחוזות הפריפריה. עם נפילת מטרניך והקמת של המשמר הלאומי, הכניס אלברכט את חייליו לקרקסטינים. בעקבות כך, נתפס אלברכט כהססן בעיני הרדיקלים בצבא, והוחלף על ידי הרוזן מאאורספרג.
לאחר מכן, נשלח אלברכט לפקד על דיוויזיה תחת פיקודו של רדצקי, ולחם עימה במהלך מלחמת העצמאות האיטלקית הראשונה. אלברכט לחם בקרבות כנגד קרלו אלברטו, מלך סרדיניה, והביס את הכוחות האיטלקים בקרב נובארה ב-23 במרץ 1849.
בשנת 1851 מונה אלברכט למושל הונגריה, וכיהן בתפקידו עד לשנת 1860. במרץ 1864 נסעה הילדגרד אשתו של אלברכט למינכן להלוויית אחיה מקסימיליאן השני, מלך בוואריה, ובמהלך נסיעתה חלתה בדלקת ראות שגרמה למותה ב-2 באפריל 1864.
בשנת 1866 מונה אלברכט למפקד ארמיית הדרום, שלחמה נגד האיטלקים במהלך מלחמת העצמאות האיטלקית השלישית. אלברכט הביס את האיטלקים בקרב קוסטוצה, אך עקב תבוסת הכוחות האוסטריים בקרב קניגרץ, נאלצה אוסטריה לחתום על שלום פראג, שבו הפסידה את אזור ונטו לאיטלקים.
בשנת 1869 מונה אלברכט למפקח הכללי של הצבא האוסטרו-הונגרי, וכיהן בתפקיד זה עד לשנת 1895. בשנת 1878 תמך אלברכט בסיפוח בוסניה והרצגובינה לאימפריה האוסטרו-הונגרית, ואף זירז את משרד החוץ לפעול בעניין. בשנת 1888 הועלה אלברכט לדרגת גנרל-פלדמרשל בצבא האוסטרו-הונגרי, ובשנת 1893 קיבל דרגת כבוד של גנרל-פלדמרשל בצבא האימפריה הגרמנית.
אחרית ימיו
אלברכט היה העשיר ביותר מבין בני בית הבסבורג, והחזיק בבעלותו 300,000 דונמים, כמו גם אוסף נאה של ציורים ותחריטים. אלברכט המשיך לכהן בתפקידו הצבאי, על אף גילו המתקדם ועל אף שנעשה עיוור באופן חלקי.
ב-18 בפברואר 1895 נפטר אלברכט בארקו שבטרנטינו, ונקבר בהלוויה ממלכתית בווינה. את תאריו ואת נחלותיו ירש הארכידוכס פרידריך, דוכס טשן, ששימש כמפקד הצבא האוסטרו-הונגרי בין השנים 1914–1917.
משפחתו
ב-1 במאי 1844 התחתן אלברכט במינכן עם הילדגרד, נסיכת בוואריה, בתו של לודוויג הראשון, מלך בוואריה ואשתו תרזה, נסיכת סקסוניה-הילדבורגהאוזן. ממנה היו לו 3 ילדים:
- מריה תרזה, ארכידוכסית אוסטריה-טשן (15 ביולי 1845, וינה - 8 באוקטובר 1927, טובינגן), התחתנה בווינה ב-18 בינואר 1865 עם פיליפ, דוכס וירטמברג (1838, ניי-סיר-סן - 1917, שטוטגרט) והיו להם חמישה ילדים:
- אלברכט, דוכס וירטמברג (1865–1939), גנרל-פלדמרשל גרמני, שפיקד על הארמייה הרביעית ועל קבוצת הארמיות אלברכט במלחמת העולם הראשונה.
- מריה אמליה, דוכסית וירטמברג (1865–1883)
- מריה איזבלה, דוכסית וירטמברג (1871–1904)
- רוברט, דוכס וירטמברג (1873–1947)
- אולריך, דוכס וירטמברג (1877–1944)
- קרל, ארכידוכס אוסטריה-טשן (3 בינואר 1847, וינה - 19 ביולי 1848), מת מאבעבועות שחורות.
- מתילדה, ארכידוכסית אוסטריה-טשן (25 בינואר 1849, וינה - 6 ביוני 1867, ארמון הצנדורף, ליד וינה), נקברה באחוזת הקברים הקיסרית בווינה.
אילן יוחסין
קישורים חיצוניים
