לה ריוחה (פרובינציה)
 | |
| הפארק הלאומי טלמפאז'ה | |
| מדינה |
 ארגנטינה |
|---|---|
| חבל ארץ | צפון-מערב ארגנטינה |
| נפות בפרובינציה | 18 |
| בירת הפרובינציה | לה ריוחה |
| שטח | 89,680 קמ"ר |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בפרובינציה | 289,983 (2001) |
| ‑ צפיפות | 3.23 נפש לקמ"ר (2001) |
| http://www.larioja.gov.ar/ | |
לה ריוחה (בספרדית: La Rioja) היא פרובינציה במערב ארגנטינה. היא גובלת בפרובינציית קטמרקה בצפון, בקורדובה במזרח, בסן לואיס בדרום, בסן חואן בדרום ובמערב, ובצ'ילה בצפון-מערב. שטחה כ-90 אלף קמ"ר ובשנת 2001 התגוררו בה כ-290 אלף נפש. בירתה היא העיר לה ריוחה.
גאוגרפיה
מרכזה ומערבה של הפרובינציה מצויים ברכס הרי האנדים, ויש בה מספר הרים שגובה פסגותיהם עולה על 5,000 מטר מעל פני הים: פיסיס (על גבול קטמרקה; 6,882 מ'); בונטה (6,759 מ'), חנרל בלגרנו (6,250 מ'), ולדרו (6,159 מ') ואסול (5,070 מ'). חלקה המזרחי של הפרובינציה, בו מרוכזת מרבית האוכלוסייה, נמוך ומישורי יותר (עד 500 מ' מעל פני הים), אך בדרומו שלוחה של רכס סן לואיס, ובה הר פורונגו, שגובהו 1,700 מ' מעל פני הים. במישורי המזרח מספר מדבריות מלח, בהם שוליהם המערביים של סלינאס גראנדס, המשתרעים גם בפרובינציות קורדובה, קטמרקה וסנטיאגו דל אסטרו. האקלים ברוב שטחה של הפרובינציה צחיח, וכמות המשקעים השנתית אינה עולה על 200 מ"מ.
בתחומי הפרובינציה פארק לאומי אחד, הפארק הלאומי טלמפאז'ה, המשתרע על פני 2,150 קמ"ר בדרומה. הוא הוכרז ב-1975, ובשנת 2000 הוכרז כאתר מורשת עולמית.
היסטוריה
כשהגיעו הספרדים לאזור, במאה ה-16, חיו באזור שלושה עמים: דיאגיטה, קפז'אן ואולונגסטה.
ב-1591 ייסד חואן רמירס דה ולאסקו את העיר טודוס סנטוס דה לה נואבה ריוחה (מילולית: כל ה"קדושים" של ריוחה החדשה). העיר החדשה הוכפפה לעיר טוקומאן, שהייתה אז חלק ממלכות המשנה של פרו. ב-1630 התקוממו נגד הספרדים בני הקלצ'קי, אך התקוממות זו דוכאה.
ב-1783 הקימו הספרדים את מלכות המשנה של ריו דה לה פלטה, ולה ריוחה, על 10 אלפים תושביה, סופחה לאינטנדנסיה של קורדובה, שהייתה לחלק ממלכות המשנה. לה ריוחה תמכה במאבק לעצמאות מספרד, וב-1820, לאחר עצמאות ארגנטינה, החליטה להתנתק מקורדובה. בתקופה זו הנהיג אותה הקאודייו חואן פקונדו קירוגה, ובדומה למושלים של פרובינציות אחרות, אף הוא הוביל קו שקרא להגברת האוטונומיה ולצמצום התלות בשלטון המרכזי בבואנוס איירס. קירוגה עצמו נרצח ב-1835, אך הפרובינציה שמרה על נתק מבואנוס איירס עד להשלמתה של חוקת ארגנטינה ב-1853. גבולותיה נקבעו סופית ב-1881, לאחר מחלוקת שהייתה בינה לבין סן לואיס.
גל ההגירה שפקד את ארגנטינה בסוף המאה ה-19 ובראשית המאה ה-20 לא בא לידי ביטוי במלוא עוצמתו בלה ריוחה, אך בכל זאת התיישבו בה מהגרים מסוריה ומלבנון. אחת מהמשפחות הייתה משפחת מנם, שאחד מצאצאיה, קרלוס מנם היה למושל הפרובינציה ב-1973. ב-1976 הורתה איסבל פרון על הדחתו, והוא נאסר. עם השבת הדמוקרטיה למדינה ב-1983 שב מנם לכסאו, והחל לפתח בה תעשייה קלה, בעיקר של עיבוד מזון ובקבוקים, שהביאה לפיתוחה הכלכלי. הישגיו בפרובינציה הביאו לבחירתו ב-1989 לנשיא ארגנטינה.
דמוגרפיה
.JPG)
בשנת 2001 התגוררו בלה ריוחה כ-290 אלף תושבים, למעלה ממחציתם בעיר הבירה, וכ-83% בערים. היא אחת הפרובינציות הפחות מאוכלסות בארגנטינה, ורק בסנטה קרוס ובטיירה דל פואגו מתגוררים פחות תושבים. צפיפות האוכלוסין בפרובינציה נאמדה באותה שנה ב-3.23 תושבים לקמ"ר, שיעור שאף הוא בין הנמוכים בארגנטינה.
מבחינה מינהלית, מחולקת לה רויחה ל-18 דפרטמנטוס. בשנת 2001 היו הערים הגדולות בה:
- לה ריוחה (כ-146 אלף תושבים)
- צ'ילסיטו (כ-29 אלף תושבים)
- אאימוגסטה (כ-14 אלף תושבים)
- צ'מיקל (כ-12 אלף תושבים)
- צ'פס (כ-10 אלפים תושבים)
כלכלה
בשנת 2006 נאמד התוצר בלה ריוחה על כ-1.8 מיליארד דולרים, התוצר הנמוך ביותר בארגנטינה פרט לקטמרקה. בתוצר לנפש, מדובר ב-6,820 דולר לנפש, שיעור הנמוך בכ-30% מהממוצע הארצי, אך הגבוה ביותר בצפון-מערב ארגנטינה.
האקלים הצחיח לא אפשר את התפתחותה של חקלאות, וגם כיום היא מהווה רק כ-5% מהתוצר. רק 190 קמ"ר ברחבי הפרובינציה הם אדמה מעובדת, בעיקר בחלקים המזרחיים הנמוכים, שבהם מקורות מים קבועים שיכולים לשמש להשקיה. בין הגידולים הנפוצים בפרובינציה נמנים גפנים, אגוזים, זיתים וכותנה. הגפנים משמשים בעיקר את תעשיית היין, שמייצרת כ-8 מיליון ליטרים בשנה. בנוסף, יש בפרובינציה כ-250 אלף ראשי בקר וכ-150 אלף עזים, המגודלים בעיקר עבור תעשיית העור.
התעשייה החלה להתפתח בשנות ה-80, בתקופת שלטונו של מנם. היא מבוססת על עיבוד מזון ועל ייצור בקבוקים. המחצבים הנכרים בלה ריוחה הם חרסית ואורניום.
התיירות בלה ריוחה אינה מפותחת במיוחד, אך היא נמצאת בתהליך התקדמות מתמיד. האתרים הפופולריים הם הפארק הלאומי טלמפאז'ה, העיר צ'ילסיטו, המעיינות החמים בסנטה טרסיטה והעיירה ויז'ה סנאגסטה, שמהווה נקודת מוצא לטיולים רגליים.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: לה ריוחה |
אתר האינטרנט הרשמי של לה ריוחה (בספרדית)
| פרובינציות ארגנטינה | ||
|---|---|---|
| פרובינציות | אנטרה ריוס • בואנוס איירס • חוחוי • טוקומאן • טיירה דל פואגו • לה פמפה • לה ריוחה • מיסיונס • מנדוסה • נאוקן • סלטה • סן חואן • סן לואיס • סנטה פה • סנטה קרוס • סנטיאגו דל אסטרו • פורמוסה • צ'אקו • צ'ובוט • קורדובה • קוריינטס • קטמרקה • ריו נגרו | 
|
| מחוז פדרלי | בואנוס איירס | |
24163100לה ריוחה (פרובינציה)