פול צונגס
 | |||||
| לידה |
14 בפברואר 1941 לוול, מסצ'וסטס, ארצות הברית | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
18 בינואר 1997 (בגיל 55) לוול, מסצ'וסטס, ארצות הברית | ||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||
| מקום קבורה | לוול, מסצ'וסטס, ארצות הברית | ||||
| השכלה | אוניברסיטת הרווארד, אוניברסיטת ייל, דארטמות' קולג' | ||||
| עיסוק | פוליטיקאי | ||||
| מפלגה |
 המפלגה הדמוקרטית | ||||
| בת זוג | ניקי צונגס (1997-1969) | ||||
| |||||
פול אפתמיאוס צונגס (באנגלית: Paul Efthemios Tsongas; 14 בפברואר 1941 — 18 בינואר 1997) היה פוליטיקאי אמריקאי שייצג את מדינת מסצ'וסטס בשני בתי הקונגרס של ארצות הברית. תחילה היה חבר בית הנבחרים מטעם מחוז הקונגרס החמישי של מסצ'וסטס בשנים 1975–1979, ואחר כך כסנטור עד 1985. בבחירות המקדימות למועמדות המפלגה הדמוקרטית לנשיאות ארצות הברית ב-1992 ניצח שבעה מועמדים, אך בסוף גבר עליו ביל קלינטון.
יליד לוול שבמסצ'וסטס, צונגס למד בדארטמות' קולג', בבית הספר למשפטים בייל ובבית הספר לממשל ע"ש קנדי בהרווארד. לאחר שעבד עבור חיל השלום וכעוזרו הפרלמנטרי של חבר בית הנבחרים פרנק בראפורד מורס, נבחר לחבר מועצת עיריית לוול ולנציב מחוז מידלסקס. ב-1974 הוא זכה בבחירות לבית הנבחרים, וייצג את מחוז הקונגרס החמישי של מסצ'וסטס. בבחירות 1978 לקונגרס גבר על הסנאטור הרפובליקני המכהן אדוארד ברוק ונבחר לסנאט. בקונגרס, לצונגס יצא מוניטין כליברל חברתי ושמרן כלכלי.
ב-1983 אובחנה אצלו לימפומה שאינה הודג'קין ובעקבות זאת בחר שלא להתמודד לכהונה שנייה בסנאט לקראת בחירות 1984. הוא שב לפוליטיקה רק אחרי שצלח השתלת מח עצם. הוא זכה להצלחה ראשונית בפריימריז הדמוקרטים לנשיאות ארצות הברית ב-1992, וזכה בפריימריז בניו המפשייר, אך פרש מהמירוץ הנשיאותי במרץ 1992 והביע את תמיכתו בביל קלינטון. הוא נפטר ב-1997 כתוצאה מדלקת ריאות שהסתבכה ומלימפומה שאינה הודג'קין.
תחילת דרכו
צונגס נולד בלוול שבמסצ'וסטס יחד עם אחות תאומה ושמה ת'אליה, למשפחה ממעמד הפועלים אשר היגרה לארצות הברית כדי לתפעל עסק מוצלח לניקוי יבש בלוול. אביו, אפתמיאוס ג'ורג' צונגס, היה מהגר יווני, ואמו, קאטינה (לבית פאפאס, במקור פאנגיוטופולוס), הייתה ממוצא יווני. ב-1962 סיים את לימודיו בדארטמות' קולג' כבוגר אוניברסיטה בכלכלה, ואחר כך בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת ייל ובבית הספר לממשל על-שם ג'ון פיצג'רלד קנדי של אוניברסיטת הרווארד, זאת בטרם התיישב בלוול. כשהיה בדארטמות', היה צונגס חבר בנבחרת הגברים בשחייה. הוא שב לעסוק בספורט 27 שנים מאוחר יותר ב-1986, כשרופאיו הציעו לו לנתב את השחייה כדרך לבנות מחדש את יכולת ריאותיו בשעה שהתאושש מלימפומה.
בשנים 1952–1964 התנדב בחיל השלום ונשלח אל אתיופיה, ולאחר מכן שימש כמנהל חיל השלום באיי הודו המערביים שבים הקריבי בשנים 1967–1968. ב-1967, צונגס, אז עוזרו הפרלמנטרי של חבר בית הנבחרים פרנק בראדפורד מורס - פגש את ניקי סובאז', אשר בילתה את חופשת הקיץ שלה בארלינגטון שבוירג'יניה. הם נישאו זה לזו ב-1969. ניקי צונגס הייתה חברת בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הקונגרס החמישי של מסצ'וסטס בשנים 2007–2019. כאשר התמודד לסנאט, מתוך חשש שאנשים יהגו שלא נכון את שם משפחתו, הופצו דבקיות בחירות ועליהן נכתב "צנאטור צונגס".
קריירה פוליטית
צונגס נכנס לראשונה אל הפוליטיקה של ארצות הברית כחבר מועצת עיריית לוול ב-1969, שם הוא כיהן שתי תקופות כהונה רצופות. צונגס המשיך בפוליטיקה המקומית כנציב מחוז מידלסקס. ב-1974 הוא התמודד לבית הנבחרים של ארצות הברית כנציג מחוז הקונגרס החמישי של מסצ'וסטס, שבתחומו נכללת גם העיר לוול. את המחוז ייצגו רק שלושה דמוקרטים בכל שנות קיומו ויוצג בידי המפלגה הרפובליקנית מאז 1895. עם זאת, בעקבות גל הפופולריות הדמוקרטית בבחירות האמצע של 1974, שנבע כתוצאה מפרשת ווטרגייט, גבר צונגס על יריבו הרפובליקני בפער של 21%. הוא נבחר מחדש ב-1976, והפך לדמוקרטי הראשון שייצג את המחוז במשך יותר מתקופת כהונה אחת. עם הפיכתו לפופולרי יותר ויותר במסצ'וסטס, ב-1978 הוא התמודד ונבחר לסנאט ארצות הברית, כאשר הביס את יריבו הרפובליקני הסנאטור המכהן אדוארד ברוק בפער של כ-10%.
באוקטובר 1979, לאחר שוועדת האנרגיה והמשאבי הטבע של הסנאט הצביעה בעד עיגון בחוק של אדמות ציבוריות באלסקה, הנשיא ג'ימי קרטר פרסם הודעה בה הודה לצונגס על חלקו בקידום הצעת החוק[1]. במאי 1982 התנגד להקצאת 177.9 מיליארד דולר אמריקני עבור תקציב הכוחות המזוינים של ארצות הברית לקראת שנת הכספים של 1983[2]. ביולי אותה השנה נועד עם ראש ממשלת ישראל מנחם בגין ושאל אותו היכן יתנהל המשא ומתן במקרה שיו"ר הארגון לשחרור פלסטין יאסר ערפאת יכיר בזכותה של ישראל להתקיים יחד עם התחייבותו לבטל את הסעיפים באמנה הלאומית הפלסטינית הקוראים לביטול מדינת ישראל והחלפתה במדינה חילונית.
ב-1983 אובחן כחולה בלימפומה שאינה הודג'קין. שנה אחר כך הודיע על פרישתו מהסנאט. אל מושבו בסנאט נבחר ג'ון קרי, לימים מועמד המפלגה הדמוקרטית בבחירות לנשיאות ארצות הברית 2004 ומזכיר המדינה של ארצות הברית. לאחר שעבר בהצלחה השתלת מח עצם לטיפול במחלה ב-1986 והתנקה מהמחלה לחלוטין ב-1991, שב צונגס לעשייה הפוליטית, והתמודד למועמדות הדמוקרטית לנשיאות ארצות הברית ב-1992. עד למסע הבחירות ב-1992, צונגס מעולם לא הפסיד בבחירות. הוא היה המתנדב לשעבר הראשון בחיל השלום שנבחר לסנאט האמריקאי.
מסע הבחירות לנשיאות 1992
ב-30 באפריל 1991 היה צונגס הדמוקרטי הראשון להכריז על התמודדותו למועמדות המפלגה הדמוקרטית לנשיאות ארצות הברית בעיר הולדתו, לוול. מסע הבחירות של צונגס נסק כאשר ניצח בפריימריז בניו המפשייר. כמו רבים מהמועמדים, התעלם צונגס מאספות הבחירה באיווה, שבהן היה צפוי לנצח הסנאטור טום הארקין (אנ') מאיווה, מה שלבסוף קרם עור וגידים. צונגס קיווה כי ריכוז המצביעים העצמאיים הגדול בניו אינגלנד והשמרנות הפיסקלית המאפיינת את הבוחרים במדינות השכנות למסצ'וסטס ידברו אל תושבי ניו המפשייר. הוא השיג את המטרה שלו תוך הפצת ספר קצר בשם "קריאה לזרועות כלכליות" ("A Call to Economic Arms"), שהתמקד בסוגיות כמו הגירעון התקציבי הפדרלי ההולך וגדל.
במהלך השבועות הראשונים של 1992, נראה שהשתלשלות אירועי הבחירות המקדימות לטובתו של צונגס כאשר אחד המועמדים הפוטנציאליים המובילים, מושל ארקנסו ביל קלינטון, נתקל בסוגיות צניעות וכן הימנעות מגיוס לצבא במהלך מלחמת וייטנאם. בעוד סוגיות אלה הזיקו לקלינטון, הנזק בא לידי ביטוי בפריימריז בניו המפשייר. בעוד צונגס זכה ברוב הקולות והוכרז כמנצח הראשי של ניו המפשייר, הניצחון הדחוק של צונגס העניק לכל מועמד 9 נציגים בכינוס הוועדה הדמוקרטית הלאומית. יועצו של קלינטון, ג'יימס קארוויל, תייג את קלינטון כ"ילד הקאמבק" וטען שמסע הבחירות שלו עוד יעלה על דרך המלך. צונגס, המועמד המוביל לכאורה כבר נחשב על ידי רבים כאנדרדוג לקלינטון כאשר זה האחרון היה צפוי לנצח בסופר טיוזדיי.
בעקבות הפריימריז בניו המפשייר, צונגס לא היה מסוגל להשתוות למסע הבחירות של קלינטון מבחינה כספית ולגייס מימון באותו ההיקף. קלינטון מאוחר יותר ניצח את רוב הפריימריז בסופר טיוזדיי. צונגס ניצח באספות הבחירה בדלאוור, מרילנד, אריזונה, וושינגטון, יוטה ומסצ'וסטס, אך מסע הבחירות שלו מעולם לא התאושש מהקאמבק של קלינטון, שזכה במרבית המדינות המאוכלסות כדוגמת ניו יורק, קליפורניה, טקסס, פלורידה, פנסילבניה ואוהיו.
בסופו של דבר, צונגס פרש רשמית מהמירוץ הנשיאותי ב-19 במרץ 1992, והודיע על תמיכתו בקלינטון. עם זאת, מספר נציגים שתמכו בו המשיכו לתמוך בצונגס, ורשמו את שמו בפתקי ההצבעה בהצבעה הראשונה בכינוס הוועדה. 289 קולות נרשמו לטובתו של צונגס, ובכך סיים את התמודדותו לנשיאות במקום השלישי אחרי קלינטון ומושל קליפורניה לשעבר ג'רי בראון.
בערוב ימיו
בשלהי 1994, הוביל צונגס בקצרה מאמץ לייסוד מפלגה שלישית, שתובל בידי מישהו בעל "סמכות לאומית". הגנרל קולין פאוול היה מועמד לתפקיד היפותטי זה. באותו זמן, צונגס נחשב לדמות הפופולרית ביותר במסצ'וסטס. הוא הלך לעולמו ב-18 בינואר 1997 בגיל 55, בעקבות דלקת ריאות שהסתבכה ולימפומה שאינה הודג'קין. ב-27 בינואר 1998 נקרא על שמו "מרכז צונגס" בלוול. בבחירות מיוחדות שנערכו ב-16 באוקטובר 2007, ניצחה אלמנתו ניקי בבחירות ונבחרה לבית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הקונגרס החמישי של מסצ'וסטס, אותו ייצג בעבר צונגס בעצמו.
קישורים חיצוניים
- פול צונגס באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
שגיאות פרמטריות בתבנית:Find a Grave
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
הערות שוליים
- אמריקאים ממוצא יווני
- בוגרי אוניברסיטת הרווארד
- בוגרי אוניברסיטת ייל
- בוגרי דארטמות' קולג'
- חברי בית הנבחרים של ארצות הברית ממסצ'וסטס
- חברי הסנאט של ארצות הברית ממסצ'וסטס
- סנאטורים חברי המפלגה הדמוקרטית
- מועמדים לנשיאות ארצות הברית ב-1992
- חברי בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם המפלגה הדמוקרטית
- אמריקאים שנולדו ב-1941
- אמריקאים שנפטרו ב-1997