פוב ג'יימס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פוב ג'יימס
Fob James
פוב ג'יימס
פוב ג'יימס
לידה לאנט, אלבמה, ארצות הברית
שם מלא פורסט הוד "פוב" ג'יימס הבן
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
מושל אלבמה ה־48
16 בינואר 199518 בינואר 1999
(4 שנים)
סגן מושל אלבמה דון סיגלמן
15 בינואר 197917 בינואר 1983
(4 שנים)
סגן מושל אלבמה ג'ורג' מקמילן

פורסט הוד "פוב" ג'יימס הבןאנגלית: .Forrest Hood "Fob" James Jr;‏ ) הוא מהנדס אזרחי, יזם, שחקן פוטבול לשעבר ופוליטיקאי אמריקאי מאלבמה, שכיהן כמושל אלבמה ה-48 בשתי תקופות כהונה נפרדות, הראשונה, מטעם המפלגה הדמוקרטית, בשנים 19791983, והשנייה, מטעם המפלגה הרפובליקנית, בשנים 19951999.

ראשית חייו

ג'יימס כסטודנט, 1956

פוב ג'יימס נולד בעיר לאנט שבאלבמה כבנם של רבקה (לבית אלינגטון) ופורסט הוד ג'יימס. הוא נקרא על שמו של אביו, וכילד קיבל את הכינוי "פוב". לאחר שסיים את לימודיו ב-1952 בבית הספר התיכון הפרטי ביילור בצ'טנוגה שבטנסי, החל ג'יימס בלימודיו באוניברסיטת אובורן, שם הוא שיחק בנבחרת הפוטבול של המוסד תחת שרביטו של המאמן ראלף "שאג" ג'ורדן. ב-1955 הוא שובץ בנבחרת המצטיינים הארצית של הקולג'ים בפוטבול (College Football All-America Team) בעמדת הרץ האחורי. ב-1957 הוא קיבל תואר בהנדסה אזרחית. במהלך עונת הפוטבול של 1956 שיחק ג'יימס פוטבול מקצועני בקנדה בקבוצת מונטריאול אלואטס (Montreal Alouettes). הוא התגייס לצבא ארצות הברית ושירת שנתיים כלוטננט בחיל ההנדסה.

בשנים 19581959 עבד ג'יימס כמהנדס בחברת ברפורד-טות'קר במונטגומרי. ב-1955 הוא נשא לאישה את בובי מוני.[1] ב-1959, אובחן בנו השני גרגורי פלמינג ג'יימס, כסובל מסיסטיק פיברוזיס. מתוך צורך לכספים נוספים לתשלום החשבונות על הטיפולים הרפואיים, עזב ג'יימס את מונטגומרי ב-1960 כדי לקבל על עצמו משרה כמפקח בנייה בחברת הבנייה ליידלאו, חברה לסלילת כבישים במוביל.

ב-1961 החליט ג'יימס שהוא יוכל להתפרנס מייצור משקולות מצופות בפלסטיק. ב-1962 הוא הקים את חברת מוצרי דיברספילד, חברה לייצור ציוד כושר גופני. החברה נודעה בזכות משקולות הפלסטיק שהיו ממולאות במתכת, נקראו "אורבטרון" (Orbatron) ושעליהם הוצא פטנט. שמה של החברה שונה ל"תאגיד מוצרי דיברספילד" לאחר שבמקור היא נקראה "חברת הלת'-דיסק" (Health-Disc Inc).[2] בנוסף לציוד לכושר גופני, ייצרה החברה מוצרי הנדסה לחקלאות, לתעשייה ולמשאיות. את החברה שלו הקים ג'יימס במרתף ובמשך 15 השנים הבאות היא גדלה בסופו של דבר לחברה שהעסיקה 1,500 איש במפעלים באופליקה שבאלבמה, לוס אנג'לס וטורונטו, עם מחזור מכירות שנתי של כמיליארד דולר. עד 1977 שימש ג'יימס כמנהל הכללי של החברה, אז היא נרכשה על ידי קבוצת ליגט.

גרגורי, בנו של ג'יימס, נפטר ממחלתו כאשר היה בן שמונה. ב-1981 הקים ג'יימס את מרכז המחקר שנקרא על שם בנו באוניברסיטת אלבמה בברמינגהאם.

בשנים 19721974 שימש ג'יימס כנשיא הוועדה "אזרחי אלבמה למען התחבורה", וועדה שפיתחה תוכנית כבישים לעשרים שנה, ובסופו של דבר אומצה על ידי בית המחוקקים של המדינה.

מושל אלבמה

כהונתו הראשונה

במהלך מסע הבחירות שלו למשרת מושל אלבמה ב-1978 הציג ג'יימס את עצמו כ"דמוקרט שנולד מחדש". בראשית שנות ה-70 הוא עזב את המפלגה הדמוקרטית, אך שב אליה לפני שהתמודד בבחירות למשרת המושל. בסבב ההצבעה הראשון של הבחירות המקדימות הוא ניצח את התובע הכללי של אלבמה, ביל בקסלי כאשר זכה ב-296,196 קולות מול 210,089 הקולות של בקסלי. בסיבוב השני, הוא ניצח את בקסלי בקלות. בבחירות הכלליות שנערכו בנובמבר, הוא הביס את המועמד הרפובליקני ה. גאי האנט.

במהלך תקופת כהונתו הראשונה כמושל, התמודדה אלבמה עם קשיים פיננסיים משמעותיים. הוא הצליח באופן סביר להשיג את מטרות רפורמת החינוך שלו, לשפר את מערכת בריאות הנפש המדינית, לבצע כמה שיפורים במערכת הכליאה הצפופה, ולחזק את מצבה הפיננסי של מערכת הבריאות. ג'יימס מיזג כמה סוכנויות ממשלתיות כדי לחסוך בהוצאות. בנוסף הוא יישם קיצוץ של עשרה אחוזים בתקציב המדינה, יזם הקפאת העסקת עובדים, וצמצם באופן משמעותי את מספר עובדי המדינה. הוא גם בחר לשים דגש על מימון מערכת החינוך K-12 על פני זאת של הקולג'ים והאוניברסיטאות של אלבמה. הוא גם פעל להטלת עונשים כבדים על סוחרי סמים. הוא היה פעיל מאוד בשיפור מערכת הכבישים של אלבמה שנבע מהפקת רווחים משמעותיים לטובת שיפורים אלו שנוצרו כתוצאה מירידת מחירי הדלק. הוא כשל בניסיונותיו בניסוח חוקה חדשה למדינה, הטלת מס דלקים, תיקון ביטול ההפרדה הגזעית על פי הוראת בית המשפט של חלק ממוסדות החינוך העל-תיכוניים, והבטחת קבלתו של חוק לביטול הנחות במס הכנסה עבור תשלומי ביטוח לאומי.

אחד מההישגים הגדולים של ג'יימס היה השילוב הגזעי של ממשלת אלבמה. בטקס השבעתו הוא "הבטיח לכל תושבי אלמבה התחלה חדשה (סיסמת הבחירות שלו) חופשית מגזענות ומאפליה". במהלך תקופת כהונתו הראשונה כמושל, הוא מינה את אוסקר אדמס לאייש מושב שהתפנה בבית המשפט העליון של אלבמה, האפרו-אמריקאי הראשון שמונה לתפקיד זה. בנוסף, הוא מינה אפרו-אמריקאים נוספים לתפקידים בקבינט, כולל גרי קופר כמנהל מחלקת הפנסיות והרווחה, שהיה גם הוא האפרו-אמריקאי הראשון שמונה לנהל סוכנות מדינתית באלבמה.

במהלך תקופת כהונה זו, ספג ג'יימס ביקורת כאשר חתם על חוק שעבר בבית המחוקקים ושהתיר למורים להוביל תפילה עבור תלמידים שרצו בכך. ב-1985 הוכרז החוק כנוגד את חוקת ארצות הברית על ידי בית המשפט העליון של ארצות הברית.

בין הכהונות

החלטתו של ג'יימס לא להתמודד על תקופת כהונה נוספת כמושל ב-1982 סללה את הדרך למושל לשעבר ג'ורג' וולאס להתמודד על משרת המושל בתקופת כהונתו הרביעית והאחרונה. על כל פנים, לאחר תום כהונתו, החל ג'יימס בשאיפות לשוב לכס המושל. הוא התמודד שוב בבחירות המקדימות של המפלגה הדמוקרטית ב-1986 וב-1990, אך נוצח.

תוך כדי שהוא היה בחיי פרישה למחצה ממשרת המושל, הכניס ג'יימס את בניו לכמה עסקים. הוא ניהל והחזיק בבעלות חלקית בחברת אורנג' ביץ' מרינה, שימש כמנהל הכללי של חברת קוסטל ארוז'ן קונטרול, חברה שפעלה למניעת סחיפה בחופים, ושימש כמנהל הכללי של התאגיד הסביבתי של מחוז אסקמביה שבאלבמה, אשר פיתח מטמנות ומתקנים לשרפת פסולת. באביב 1994 שאיפתו של ג'יימס להיבחר שוב כמושל הובילה אותו להחליף מפלגה. ברגע האחרון הוא הוכשר כמועמד המפלגה הרפובליקנית.

בשלב הראשון הוא ניצח בסיבוב השני של הבחירות המקדימות של הרפובליקנים את וינטון בלאונט השלישי ממונטגומרי ואת חברת הסנאט של אלבמה,, אן בדסול, רפובליקנית מתונה ממוביל. בדסול סירבה לתמוך בג'יימס בבחירות הכלליות, אך הוא עדיין ניצח את המושל הדמוקרטי המכהן, ג'ים פולסום הבן, בהפרש קטן, ונבחר לכהונתו השנייה כמושל, הפעם מטעם המפלגה הרפובליקנית.

כהונתו השנייה

במהלך תקופת כהונתו השנייה משל ג'יימס כשמרן אדוק, תוך שהוא שיקף את העמדות האינדיבידואליסטיות של זכויות המדינות. הוא פרש מאגודת המושלים הלאומית, והיה מושל המדינה היחיד שסירב להשתתף בפגישות הארגון.

בתקופת כהונתו זו מינה ג'יימס את אוברי מילר, אפרו-אמריקאי, כראש מחלקת התיירות של אלבמה. הוא גם מינה את בת' צ'פמן לקבינט שלו. היא הייתה האישה הראשונה בתולדות אלבמה ששימש כאחראית סדר היום של המושל.

חוק ומשפט

ג'יימס נקט בעמדה קשוחה כלפי פשע וכלפי פושעים. יחד עם נציב בתי הסוהר שלו, רולנד ג'ונס, הוא החזיר על כנן את עבודות הכפייה עבור אסירי אלבמה. נוהג זה השפיע באופן לא פורפורציונלי על אוכלוסיית האסירים האפרו-האמריקאית של המדינה, שבה מערכת המשפט המפלה לקחה חלק. האסירים הוצגו כשהם כבולים בשלשלאות בפני תיירים שהיו ברובם לבנים.[3] אלבמה הפכה למדינה הראשונה שהחזירה את הנוהג שהיה סמלי ורווח בתקופת חוקי ג'ים קרואו, התקופה שלאחר העבדות שבה הגזענות כלפי האפרו-אמריקאים הוגדרה בחוק. הנוהג נמשך אפילו כאשר אסיר אפרו-אמריקאי נהרג בידי סוהר לאחר קטטה עם אסיר אחר שהיה כבול באתר עבודה.[4]

ג'יימס אישר צעדי מדיניות גזעניים נוספים שיושמו על ידי ג'ונס, אך הוא סיכל הצעה של הנציב שנוהג העסקת האסירים באופן זה יורחב גם לאסירות. ביוני 1996 הוא שם קץ לנוהג בשל תביעה משפטית שהוגשה על ידי קואליציה של פעילי זכויות אדם. בנוגע לטיפול בפשע, זכה ג'יימס לתשבחות בשל אחד מההישגים המרכזיים, עדכון הקוד הפלילי של אלבמה, שהיה אחד הקשוחים ביותר בארצות הברית.

במהלך תקופת כהונתו השנייה, ג'יימס, שתמך בתקיפות בעונש המוות, אישר שבע הוצאות להורג.[5][6] אלבמה חידשה את עונש המוות ב-1983. על כל פנים, באחד מצעדיו האחרונים כמושל, המתיק ג'יימס את עונש המוות שנגזר על ג'ודית אן נילי למאסר עולם. זהו המקרה היחידי מאז חידוש עונש המוות בארצות הברית ב-1976 ועד היום של המתקת עונש מוות באלבמה.[7] ג'יימס הסביר, שלהשקפתו, הוצאתה להורג של נילי לא תהיה מוצדקת.[5] הסיבה לכך הייתה שהמקרה שלה היה הפעם היחידה שהוא ראה שופט שפסל החלטה של חבר מושבעים שהתקבלה פה אחד להטיל מאסר עולם ושהחליט לגזור עונש מוות. אך באלבמה היו יותר ממקרה אחד של שופט שהחליט על עונש מוות בניגוד לדעת המושבעים.

ג'יימס סייע להשבתו לארצות הברית של לסטר קולמן, עיתונאי לשעבר שהואשם על ידי הממשלה הפדרלית בעדות שקר ושהתגורר באירופה. על פי רדינג פיט, תובע פדרלי ממונטגומרי, ביקש קולמן מג'יימס, שהייתה להם היכרות מוקדמית בשנות ה-70, לסייע במקרה שלו. קולמן קידם תאוריות חלופיות בנוגע לאסון לוקרבי. האשמתו בעדות שקר נבעה מעדויותיו במקרה זה. ג'ו בוהקר, עורך הדין של קולמן, אמר שלכאורה הכיר ג'יימס את קולמן כאשר זה האחרון עבד בתחנת רדיו בברמינגהאם.[8]

חינוך

בית המחוקקים של אלבמה הצטרף לג'יימס בהעברת חבילת רפורמה חינוכית שנודעה כ"חוק קרן החינוך של ג'יימס". צעד חקיקה זה דרש ממערכות החינוך המקומיות שעוד לא הגיעו לרמה המינימלית של סיוע כדי לגבות מיסי רכוש. החוק גם הגדיל את מספר השעות לנושאי לימוד שהתלמידים נדרשו לקבל כדי לסיים את חוק לימודיהם. חקיקה זו הסמיכה את המפקח הראשי על החינוך של אלבמה לקבל את השליטה על בתי ספר שהגיעו לתוצאות נמוכות במבחן ההישגים הלאומי. תוך מתן עדיפות לתוכנית K-12, העביר ג'יימס מימון מהקולג'ים והאוניברסיטאות של המדינה. צעד זה גרם למתיחות ביחסים בין מוסדות החינוך הגבוה לבין לשכת המושל.

ג'יימס סירב לקבל כספים פדרליים מתוכנית מטרות 2000 (Goals 2000) של מחלקת החינוך של ארצות הברית, שכן הוא האמין שכספים אלו יובילו להרחבת המעורבות הפדרלית ולשליטה בבתי הספר של המדינה. כאשר הבטיח מזכיר החינוך ריצ'רד ריילי שמחלקתו לא תתערב באופן השימוש בכספים, התעלמה מועצת החינוך של אלבמה ממחאותיו של ג'יימס והצביעה בעד החלטה לקבל את המימון. בכספים אלו הם השתמשו כדי לרכוש מחשבים לכיתות ה-K-12.

מחלוקות דתיות

על ג'יימס נמתחה לעיתים קרובות ביקורת על כך שהביע את אמונותיו הדתיות יתר על המידה בעת שכיהן כמושל. המאבק הדתי של ג'יימס שזכה לפרסום הרב ביותר היה מחלוקת ממושכת שנגעה לשופט רוי מור ממחוז אטווה, שהציג את עשרת הדיברות באולם בית המשפט שלו והנהיג תפילה נוצרית יומית לפני תחילת הדיונים בבית המשפט. האיגוד האמריקאי לחירויות אזרחיות עתר להפסקת התנהלות זו כנוגדת את החוקה. שופט בית משפט מחוזי פדרלי, אירה דה מנט, מינוי של הנשיא ג'ורג' הרברט ווקר בוש, פסק לטובת העתירה, והורה על הסרת הלוחות והפסקת התפילות בשל היותם הפרה של ההבטחה של התיקון הראשון לחוקת ארצות הברית על הפרדת הדת מהמדינה. השופט מור עתר נגד ההחלטה, וג'יימס תמך בעמדתו. לזמן מה הוא איים לשגר את המשמר הלאומי של אלבמה ולעשות שימוש בכוח אם יהיה צורך בכך כדי למנוע את הסרת הלוחות מאולם השיפוט של מור.

באוקטובר 1997 הוציא השופט דה מנט הוראה גורפת נוספת שאסרה על פעילויות דתיות מסוימות בבתי הספר הציבוריים של מחוז דה-קאלב, שגם היא עוררה מחלוקת. ג'יימס תקף מילולית את הוראתו של דה מנט כהתערבות בלתי לגיטימית נוספת של בתי המשפט הפדרליים בעניינים מקומיים. הוראה זו של דה מנט התהפכה על פניה בחלקה לאחר שהסתיימה כהונתו של ג'יימס כמושל, והותר לתלמידים לקיים פגישות דתיות על פי בחירתם בשטחי בתי הספר.

מערכת הבחירות לכהונה שלישית

במסע הבחירות שלו לתקופת כהונה שלישית התמודד ג'יימס מול האופוזיציה החזקה במפלגה הרפובליקנית מצידו של וינטון בלאונט השלישי, שגם הוא היה שמרן, ומיליונר, שג'יימס תועד כשהוא התייחס אליו כאל "קוף שמן".[9] הוא מתח ביקורת חריפה על הקשרים ההדוקים של ג'יימס עם הימין הנוצרי. ג'יימס מצידו נאבק במערכת בחירות מקדימות מרירה במפלגה הרפובליקנית והביס את בלאונט בסיבוב השני, אך נותר לו תקציב מועט ביותר למימון מערכת הבחירות הכללית. סגן המושל המכהן דון סיגלמן ניצח בקלות בבחירות המקדימות של הדמוקרטים על בסיס שאלה יחידה על ייסוד מפעל לוטו למימון מלגות לקולג'ים. ג'יימס התנגד לרעיון והובס בבחירות הכלליות של 1998 על ידי סיגלמן. הוא פרש לחייו הפרטיים, באומרו שהוא מעוניין לבלות יותר זמן עם ילדיו ונכדיו.

חיים אישיים

ג'יימס ורעייתו בובי חיים במיאמי, פלורידה. לזוג נולדו ארבעה ילדים: גרג, שנפטר בשנות ה-60 מסיסטיק פיברוזיס; טים, איש עסקים שהיה שלוש פעמים מועמד למשרת מושל אלבמה; פוב השלישי, עורך דין;[10] ופטריק, שאותו תבעו הוריו ב-2015 באשמת הונאה לכאורה.[11]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פוב ג'יימס בוויקישיתוף

הערות שוליים


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36709139פוב ג'יימס