בוב ריילי

בוב ריילי
Bob Riley

בוב ריילי
לידה	אשלנד, אלבמה, ארצות הברית
שם מלא	רוברט רנפרו ריילי
מדינה
מושל אלבמה ה־52 20 בינואר 2003 – 17 בינואר 2011 (8 שנים) סגני מושל אלבמה לוסי בקסלי ג'ים פולסום הבן → דון סיגלמן רוברט בנטלי ←
חבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הבחירה השלישי של אלבמה 3 בינואר 1997 – 3 בינואר 2003 (6 שנים)

רוברט רנפרו ריילי (באנגלית: Robert Renfroe Riley;‏ ) הוא איש עסקים ופוליטיקאי אמריקאי מאלבמה, איש המפלגה הרפובליקנית, שכיהן כמושל אלבמה ה-52 בשנים 2003–2011. משנת 1997 ועד כהונתו כמושל, הוא כיהן כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הבחירה השלישי של אלבמה.

ראשית חייו

בוב ריילי נולד בעיירה הקטנה אשלנד שבמחוז קליי שבאלבמה, שם עסקה משפחתו בחקלאות במשך שישה דורות. ריילי למד באוניברסיטת אלבמה, שם הוא היה חבר באחוות פי-קאפא-סיגמה וסיים תואר במנהל עסקים. לפני שנבחר ב-1996 לבית הנבחרים של ארצות הברית, ניהל ריילי מספר עסקים. בבעלותו היו עסק לממכר מכוניות וחברת משאיות. הוא גם עסק בגידול בקר ובתיווך נדל"ן.

חבר בית הנבחרים של ארצות הברית

ריילי בעת כהונתו בבית הנבחרים

ב-1996 נבחר ריילי לראשונה לבית הנבחרים של ארצות הברית, לאחר שניצח את יריבו הדמוקרטי, חבר הסנאט של אלבמה, טד ליטל, ואת מועמד המפלגה הליברטריאנית ג'ון סופוקלוס. בבחירות הוא ניצח בהפרש של קצת יותר מ-6,000 קולות והיה הרפובליקני השני שייצג את מחוז הבחירה השלישי של אלבמה מאז תקופת השיקום. הראשון היה גלן אנדארוס שהחזיק בתפקיד בשנים 1965–1967, כאשר המחוז היה מחוז הבחירה הרביעי.

ב-1998 נבחר ריילי לכהונה שנייה במערכת בחירות קשה פחות, לאחר שזכה ב-58 אחוזים מקולות הבוחרים בהתמודדות מול מועמד הדמוקרטים ג'ו טרנהאם. ב-2000 התמודד מולו רק מועמד המפלגה הליברטריאנית.

מושל אלבמה

בחירות 2002

בבחירות של נובמבר 2002 לא התמודד ריילי על כהונה רביעית בבית הנבחרים. כתומך של עקרון הגבלת הכהונה, הוא קבע לעצמו הגבלה של לא יותר משלוש תקופות כהונה. תחת זאת, הוא התמודד בבחירות על משרת מושל אלבמה והביס את המושל הדמוקרטי המכהן, דון סיגלמן, בהפרש של כ-3,000 קולות, ההפרש הקטן ביותר בהיסטוריה של אלבמה. תוצאות הבחירות היו שנויות במחלוקת, שכן בליל הבחירות הראתה הספירה על ניצחון של סיגלמן בהפרש של 2,00 קולות. מאוחר יותר, הוכרז על תקלה במכונת הצבעה במחוז בולדווין שבה נמנו הקולות שנדרשו כדי שריילי יוכרז כמנצח.

בכירי המפלגה הדמוקרטית התנגדו, בטענה שהספירה החוזרת בוצעה על ידי פקידי בחירות רפובליקנים מקומיים לאחר שהמשקיפים הדמוקרטים עזבו את אתר ספירת הקולות. באופן זה, אימות הספירה החוזרת הפך לבלתי אפשרי. התובע הכללי של אלבמה, הרפובליקני ביל פריור, אישר את ההצבעה החוזרת, וכך הבטיח את בחירתו של ריילי. פריור דחה בקשות לספירה ידנית של הקולות שבמחלוקת. הוא הזהיר שפתיחת קלפיות חתומות כדי לספור אותן מחדש תהיה עבירה פלילית.

פרשנים טענו שאולי הדעה האובייקטיבית ביותר על ההעברה לכאורה של הקולות הייתה שלא הייתה העברת קולות מקבילה ככל שהדבר נגע למועמדים לתפקידים אחרים באותן קלפיות, העברה שהייתה צפויה אם היו אלו מצביעים שהתנגדו לסיגלמן. באופן כללי, כתוצאה מחוסר עקביות ברורה זו, תיקן בית המחוקקים של אלבמה את חוק הבחירות כדי ליצור שיטה אוטומטית ומפוקחת לספירה חוזרת במקרים של מרוצים צמודים.

תקופת כהונתו הראשונה

סקרי דעת קהל

ב-10 במאי 2005 פורסם סקר שביעות רצון שהראה ש-36 אחוזים מתושבי אלבמה היו שבעי רצון מתפקודו של ריילי כמושל מול 52 אחוזים שהביעו אי-שביעות רצון. ב-20 בספטמבר אותה שנה עלה שיעור שביעות הרצון מתפקודו של רייל ל-58 אחוזים. ניתוח של גידול זה הראה שהוא נבע ככל הנראה מהדעה החיובית של הציבור על תפקודו של ריילי במהלך הוריקן קתרינה. בפברואר 2006 ירד מעט שיעור שביעות הרצון מריילי כאשר 52 אחוזים הביעו את שביעות רצונם ממנו. באוגוסט אותה שנה, עלה שיעור שביעות הרצון ממנו ל-62 אחוזים.

בית המשפט העליון

ב-2003 משכה הפוליטיקה הפנימית באלבמה תשומת לב לאומית כאשר נשיא בית המשפט העליון של אלבמה, רוי מור, סירב להסיר טבלה של עשרת הדיברות מהרוטונדה של בניין בית המשפט. על פי המדווח, ריילי תמך במור, אך בסופו של דבר לא לקח חלק משמעותי בפרשה. ריילי הצהיר שאין דבר שהוא יוכל לעשות כדי למנוע את הדחתו של מור מתפקידו על ידי ועדת האתיקה של השופטים. בבחירות של 2006 התמודד מור מול ריילי בבחירות המקדימות של המפלגה הרפובליקנית.

מיסי רכוש

אומדן שווי הרכוש לצורכי מס היה סוגיה מרכזית כאשר יריביו של ריילי טענו שהוא, כאשר פעל באמצעות נציב הכנסות המדינה שלו, הורה שהערכות הרכוש לצורכי מס יבוצעו ידנית, ולא על בסיס הערכות ארבע שנתיות כפי שהיה מקובל. בשל הנטייה של ערכי הנכסים לעלות מעת לעת, ביצוע ההערכות באופן תדיר יותר היה דרך בלתי ישירה להעלות את המיסים שנגבו מבעלי הנכסים. יריביו של ריילי טענו שבעשותו כן, הוא העלה מיסים ללא אישור בהצבעה של בית המחוקקים או הציבור. ריילי טען שהוא פועל על פי לשון החוק ובעצת פרקליטיו.

תיקון מספר אחד

בשנת כהונתו הראשונה כמושל, הציע ריילי את "תיקון מספר אחד" (Amendment One), שבמסגרתו היו אמורים להתבצע שינויים מידיים במערכת המיסוי של אלבמה. למעשה, התוכנית כללה בעיקרה הקלות במס הכנסה עבור מדרגות נמוכות יותר, שקוזזו על ידי העלאות מס שונות על צריכה, רכוש והכנסה במדרגות גבוהות יותר. חלק מהבעיה שתוכנית זו ביקשה לטפל בה הייתה התלות החזקה של מערכת המס של אלבמה במס מכירה, מה שהופך את תקציב המדינה לתלוי בכלכלת המדינה. ההערכה הייתה שהתוכנית תניב גידול כולל של הכנסות המדינה בהיקף של 1.2 מיליארד דולר בשנה. התוכנית גם כללה רפורמות, כמו שינויים במדיניות הקביעות בעבודה של המורים, ודינים וחשבונות על מערכות בתי הספר. התוכנית גם כללה סעיפים שנגעו לתוכניות המלגות לסטודנטים שלמדו בקולג'ים ומימון יוזמות חינוכיות אחרות.

הן התמיכה והן ההתנגדות לתוכניות הגיעו מהכוחות הפוליטיים המנוגדים המסורתיים באלבמה, שחצו קווים מפלגתיים. אלה כללו תמיכה מארגונים לתמיכה בעסקים, כולל מועצת העסקים של אלבמה ורבות מלשכות המסחר, לצד ארגוני חינוך בולטים, כולל איגוד עובדי מערכת החינוך. גופים אחרים ללא מטרת רווח בעלי חשיבה פרוגרסיבית, כולל ארגונים רבים ששאפו במשך שנים לשינויים במערכת המיסוי של אלבמה, תמכו בתוכנית. ארגונים אלה ראו בתוכנית כהזדמנות לכך שאלבמה תשקיע בעתידה באמצעות השקעות בחינוך וברפורמות ממשלתיות. ריילי הציג גם את התוכנית באמצעות שימוש במונחים נוצריים, ובאמצעות אוצר מילים שכבר היה שכיח במדינה כדי לטעון שמערכת המיסוי של אלבמה הטילה עול כבד על האזרחים העניים ביותר בה. מתנגדי התוכנית כללו את סניף הקואליציה הנוצרית של אלבמה, שהתפלגה מהקואליציה הנוצרית הלאומית שתמכה בתוכנית, ואת פדרציית החוואים של אלבמה. מספרם של כל אלו שהתנגדו לתוכנית, כולל שני הארגונים הללו, תמכו בבחירתו של ריילי בבחירות למשרת המושל של 2002. מתנגדים אלו מתחו ביקורת על בית המחוקקים של המדינה ועשו שימוש במורכבות של התוכנית כדי לטעון שהמיסים שיוטלו על אזרחי המדינה יעלו. בעוד שהתומכים ציינו שמחקרים על התוכנית הראו שרוב תושבי אלבמה ראו נטל מס כולל נמוך יותר, סקרי דעת הקהל הראו שרוב אזרחי המדינה הושפעו ככל הנראה מההצעה להעלאת מיסי הרכוש, והאמינו שמיסים אישיים יעלו על פי תוכנית זו.

ב-9 בספטמבר 2003 נדחה תיקון מספר אחד במשאל עם לאחר ש-68 אחוזים מהמצביעים הצביעו נגדו. בעוד שהתיקון של ריילי נדחה על ידי קהל המצביעים, הוא העניק לו הכרה לאומית. בשל מנהיגותו במסגרת התייחסותו למשבר הכספי של המדינה, כונה ריילי בכינוי "פקיד הממשל של השנה" על ידי המגזין Governing. והמגזין טיים שיבח אותו על כך שהוא היה אחד מ"הפוליטיקאים האמיצים ביותר" של ארצות הברית.

הדחייה הגורפת של התוכנית אילצה את ריילי לתקן את היחסים עם בסיס התמיכה הפוליטי שלו ולתור אחר רעיונות לרפורמות ללא העלאות מיסים נרחבות כפי שהייתה הכוונה בתיקון מספר אחד. כמה מן ההצעות התקבלו, כמו המאמצים להעלות את סף מדרגת המס הנמוכה.

פיתוח תעשייתי

ריילי זקף לזכותו את סיועו בפיתוח הכלכלי של אלבמה. הוא כיוון לפתיחתו של מתקן הנדסת האווירונאוטיקה במוביל של חברת האם של איירבוס, שאמור היה להפוך למפעל הרכבת המטוסים של התאגיד. מבקריו של ריילי טענו שהוא כשל בהמשך ההצלחות של קודמיו, כמו סיגלמן, שבתקופתו הוקם בהצלחה מפעל ההרכבה של יונדאי באלבמה, או ג'ים פולסום הבן, שהצליח להביא מפעלי מכוניות למדינה. במיוחד, כאשר במרץ 2006 הודיעה חברת קיה על הקמת מפעל ייצור בג'ורג'יה, מתח סיגלמן ביקורת על ריילי על כך שאלבמה כשלה בהגשת הצעה רצינית להקמת המפעל בתחומה.

תחת ממשלו של ריילי, ירד שיעור האבטלה באלבמה מ-5.3 אחוזי כאשר הושבע לכהונתו בינואר 2003, ל-3.3 אחוזים במרץ 2006. שיעור זה היה הנמוך ביותר שתועד מאז החל המעקב אחר נתון זה ב-1976 והיה אחד הנמוכים ביותר בקרב מדינות ארצות הברית.

סופות ההוריקן

ב-2005 ספג ריילי ביקורת מחלק מתושבי מחוז מוביל לאחר שהוא הוציא צו פינוי חובה לאזור עם התקרבותו ליבשה של הוריקן דניס . התושבים חשו שהטיפול בנושא במהלך הוריקן קתרינה היה טוב יותר תוך שימוש בגישה על פיה רק חלקים של המחוז פונו במקום פינוי של כל המחוז.

ב-28 באוגוסט אותה שנה, הכריז ריילי על מצב חירום מדינתי לקראת התקרבותו של הוריקן קתרינה. באותו יום, הוא ביקש מהנשיא ג'ורג' ווקר בוש להכריז על שישה מחוזות בדרום אלבמה כאזורי אסון, בקשה שאושרה בערב יום המחרת. 350 אנשי המשמר הלאומי גויסו לשירות ב-30 באוגוסט.

תקופת כהונתו השנייה

בבחירות לתקופת כהונתו השנייה כמושל, שנערכו בנובמבר 2006, ניצח ריילי בקלות את סגנית המושל, הדמוקרטית לוסי בקסלי, לאחר ששיעור התמיכה בו עלה שוב. הוא גרף 58 אחוזים מקולות הבוחרים מול 42 האחוזים שקיבלה בקסלי.

סוגיות כלכליות

באפריל 2007 הגיע שוב שיעור האבטלה באלבמה ל-3.3 אחוזים. על כל פנים, נתונים סטטיסטיים על התעסוקה, שסופקו על ידי מחלקת יחסי העבודה של המדינה, הראו שתחת ממשלו של ריילי, שיעור האבטלה עלה כמעט פי שלושה לשיעור עונתי מותאם של 8.4 אחוזים בפברואר 2009. שיעורי האבטלה העונתיים המותאמים נעו בין 7.8 אחוזים ל-8.9 אחוזים מינואר ועד פברואר 2009.

בתקופת ממשלו של ריילי המשיך שיעור האבטלה באלבמה לעלות, ומנהל מחלקת יחסי העבודה של המדינה, טום סורטיס הוציא ב-19 ביוני 2009 הודעה לעיתונות, שבה הוא ציין ששיעור האבטלה באלבמה לחודש מאי עלה ל-9.8 אחוזים, עלייה בהשוואה לנתון של 9.0 באפריל, ושיעור האבטלה הגבוה ביותר שנרשם באלבמה ב-25 השנים שקדמו לפרסום נתון זה.

מבקריו של ריילי טענו שהתפתחויות אחרונות אלו היו בסך הכול תוצאה של התאוששות כלכלית לאומית, וציינו את אובדן אלפי מקומות עבודה היסטוריים בתעשיית הטקסטיל תחת ממשלו של ריילי. אף על פי כן, אלבמה תחת ממשלו של ריילי זכתה לכינוי "המדינה של השנה" על ידי המגזינים Southern Business ו-Development magazine במשך ארבע שנים ברציפות וקיבלה פרסים על תחרותיות, יצירת מקומות עבודה ופיתוח כלכלי.

בין שאר הכיבודים, דירגה הרשת Worldwide Interactive Network את משרד פיתוח כוח האדם של אלבמה כסוכנות הראשונה בתחום מקרב מקבילותיה בכל מדינות ארצות הברית, והמגזין Expansion Management דירג את תוכנית הכשרת כוח אדם של אלבמה במקום הראשון מבין תוכניות דומות. משרד התיירות של אלבמה תחת ממשלו של ריילי קיבל את הפרס השנתי של המועצה הלאומית של מנהלי מחלקות התיירות המדינתיים, בהכירה ב"שנת האוכל של אלבמה" כקמפיין התיירותי הראשי של המדינה.

במאי 2007 הכריז ריילי שתאגיד טיסנקרופ יבנה מפעל פלדה בהיקף של 4.2 מיליארד דולר מצפון למוביל, המיזם הכלכלי הגדול ביותר בתולדות אלבמה, והמיזם התאגידי הגדול ביותר בהיסטוריה של ארצות הברית. מפעל זה מעסיק כיום 2,700 עובדים.

סוגיות נוספות

לצורך שקיפות, כחלק מתוכניתו לממשל פתוח, פרסם ריילי באתר האינטרנט של משרד המושל את ההוצאות החודשיות האקראיות של משרדו, ומדי רבעון את דוח הטיסות של כל מטוסי המדינה.

כמושל, אישר ריילי 25 הוצאות להורג באלבמה, יותר מכל קודמיו מאז 1983.

ב-2007, חתם ריילי על כתב התנצלות שאושר על ידי בית המחוקקים של אלבמה על קיומה של העבדות במדינה.

ההשערות על התמודדות לנשיאות

במאמר מערכת ובידיעות חדשותיות שפורסמו בוושינגטון טיימס ב-13 באוגוסט 2009, הועלה שמו של ריילי כמועמד אפשרי בבחירות לנשיאות של 2012. כתוצאה מכך נפוצו הידיעות על אפשרות זו בכלי תקשורת נוספים באלבמה ובארצות הברית. במהלך ראיון שנערך עם ריילי באותו יום, הוא דחה את האפשרות שהוא ישקול ריצה עתידית לתפקיד הנשיא. ב-2 בפברואר 2011, פרסמו גם העיתונים The Birmingham News ו-The Decatur Daily ידיעות על השערות שריילי שקל להתמודד על הנשיאות.

חיים אישיים

מאז 1964 נשוי ריילי לפטסי אדמס, גם היא כמוהו ממחוז קליי. לזוג ארבעה ילדים: רוב, ג'ניס, מינדה וקריסלין. ג'ניס, בתו הבכורה של רייל ומגייסת התרומות למערכות הבחירות של אביה, נפטרה באוגוסט 2001. לבני הזוג ריילי שישה נכדים ונכדות.

ב-26 ביוני 2011, כאשר היה ריילי במסע לרוחב היבשת על אופנוע הרלי-דייווידסון, הוא נפצע קשה בעת שנסע בדלטון הייוויי שבאלסקה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא בוב ריילי בוויקישיתוף

• בוב ריילי, באתר אגודת המושלים הלאומית (באנגלית)
• בוב ריילי באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
• בוב ריילי, באנציקלופדיה של אלבמה (באנגלית)
• בוב ריילי, באתר The Political Graveyard (באנגלית)

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36712937בוב ריילי