פאיד
 | |
| בית הקברות הבריטי בפאיד | |
| מדינה |
 מצרים |
|---|---|
| מחוז | אסמאעיליה |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 35,006[1] (2021) |
| קואורדינטות | 30°19′34″N 32°17′55″E / 30.326111°N 32.298611°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
פאיד (בערבית: فايد) היא עיר במחוז אסמאעיליה במצרים. אוכלוסייתה נאמדה ב-2021 בכ-35,006 תושבים.[1] העיר ממוקמת כ-20 קילומטרים דרומית לאסמאעיליה על החוף המערבי של האגם המר הגדול. מיקומה הוא לערך באמצע הדרך לאורך תעלת סואץ.
היסטוריה
במקור, פאיד הייתה כפר דייגים; דגים מהאגמים המרים מבוקשים במיוחד במצרים בגלל איכותם ומחירם בהתאם. חקלאות בקנה מידה גדול יותר התפתחה רק מהמאה ה-19, מאז שתעלת אסמאעיליה (אנ') המודרנית (עוקבת אחר תעלת הפרעונים (אנ')) נחפרה והוצפה במהלך בניית תעלת סואץ.
במהלך מלחמת העולם השנייה הוקמו בפאיד ובסביבתה מספר מחנות לשבויי מלחמה גרמנים, חיילי הקורפוס האפריקני הגרמני ויחידות של מדינות הציר שהוצבו באיטליה וביוון, ואזרחים גרמנים כלואים. המחנות אוכלסו על ידי כ-15,000 שבויים במחנה (במחנה הגדול ביותר) ונודעו בתנאים הגרועים ששררו בהם.
לאחר מלחמת ששת הימים הובאו לאזור אלפי פלחים, ללא משפחותיהם, וגידלו גידולים חקלאיים לאורך תעלת המים המתוקים (המתפצלת מתעלת אסמאעיליה דרומה לאורך תעלת סואץ), בעיקר תירס ושומשום. על חוף האגם המר היו מספר בתי פאר של עשירים.[2]
פאיד במלחמת יום הכיפורים
ערב מלחמת יום הכיפורים, מנתה אוכלוסיית העיירה כ-10,000 נפש, ורובה התפרנסה מחקלאות ומעבודה בבסיסים צבאיים באזור.[3] על פי מפת הקוד הצה"לית סיריוס, נקרא אזור העיירה בשם "דקדקן". העיירה נכבשה על ידי גדוד 50 בפיקוד יורם יאיר בתאריך 22 באוקטובר 1973, כחלק מהתמרון של כיתור הארמייה השלישית.[4] עם כניסת כוחות צה"ל ברחו רוב תושבי העיירה ונותרו בה רק התושבים הזקנים וכ-2,000 פלאחים שניסו להמשיך לעסוק בחקלאות ולהציל את יבוליהם שסבלו מאספקת מים לקויה בעקבות הלחימה.[2]
לאחר כיבוש שדה התעופה פאיד והכשרתו לשדה תעופה של חיל האוויר הישראלי, הפכה פאיד ל"בירה הבלתי מוכתרת של אזור השליטה של צה"ל בגדה המערבית של תעלת סואץ" ושכן בה בסיס מפקדת האזור.[5] ב-21 בפברואר פינה צה"ל את אזור פאיד ואת רוב שטחי הגדה המערבית של תעלת סואץ שהיו בשליטתו.[6]
גאוגרפיה
פאיד שוכנת לחופו המערבי של האגם המר הגדול. ממערב לה עוברת מצפון לדרום תעלת המים המתוקים. ממערב לה נמצא חלקו הצפוני של רכס גבעות גבל ג'ניפה. כ-3 ק"מ מדרום מערב לעיירה מצוי ג'בל שברוית (Jebel Shabrawat) שגובהו 214 מטר מעל פני הים.
בית הקברות הבריטי בפאיד
מאז יוני 1941, שוכן בפאיד בית קברות צבאי בריטי ובו כ-1,174 קברים לחללים של חילות המשמר של הצבא הבריטי שהוצבו באזור, וכן לאסירים הגרמנים של המחנות. בית הקברות מתוחזק על ידי ועדת חבר העמים לקברי מלחמה.[7] בין היתר, קבורים בבית העלמין שישה חללי מערכות ישראל ששירתו בבריגדה היהודית בצבא הבריטי.[8]
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 Egypt: Governorates, Major Cities & Towns - Population Statistics, Maps, Charts, Weather and Web Information
- ^ 2.0 2.1 אלפיים פלאחים נותרו באיזור פאיד, על המשמר, 4 בנובמבר 1973
- ^ יגאל דרוקר, תושביה הזקנים של העיירה פאיד בחרו להישאר בבתיהם, על המשמר, 24 באוקטובר 1973
- ^ אלישיב שמשי, "בהם יותר מכול: על סוד ההצלחה של צה"ל", הוצאת משרד הביטחון, 2005, עמ' 96
- ^ פאיד נהפכה לעיר רפאים ערב פינוייה על ידי צה"ל, מעריב, 21 בפברואר 1974
- ^ יעקב ארז, צבא מצרי נכנס לשטח האחרון שפונה על ידי צה"ל ממערב לתעלה, מעריב, 22 בפברואר 1974
- ^ FAYID WAR CEMETERY, באתר ועדת חבר העמים לקברי מלחמה
- ^ בית העלמין הבריטי מצרים-פאיד, באתר "יזכור"
37474691פאיד