רבי בנימין מוספיא

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רבי בנימין מוספיא (כונה גם דיוניסיוס; ה'שס"ו, 1606, ספרד - ה'תל"ה, 1675, אמסטרדם) היה רב, רופא ומילונאי יהודי, בן למשפחת אנוסים מספרד. בתקופת פעילותו הספרותית חי ופעל בשטחי מדינת שלזוויג-הולשטיין של ימינו ובהולנד.

קורות חיים

רבי בנימין נולד בספרד למשפחת אנוסים, שם אביו היה רבי עמנואל. בבגרותו היגר להמבורג שם עסק ברפואה, בהמשך פעל בגליקשטאדט (אנ') שבדוכסות הולשטיין (אנ'), שם התפרסם כרופא מומחה ומונה לרופאו האישי של מלך דנמרק כריסטיאן הרביעי. לאחר מותו של המלך היגר לאמסטרדם ולמד בבית המדרש "כתר תורה", ואף שימש כרב בעיר. ב-1628 נישא, אך אשתו נפטרה כעבור שש שנים, שנה לאחר פטירתה הדפיס לזכרה את ספרו "זכר רב" ובו שמות ופעלים מכתבי הקודש מסודרים לפי נושאים ושירי תפילה לפי סדר ששת ימי בראשית. הספר נדפס בתרגום ללטינית בשנת 1638 וזכה למהדורות חוזרות.

חיבורים נוספים שלו עוסקים בענייני רפואה המופיעים בכתבי הקודש, חיבור שראה אור בשנת 1640 בלטינית ונספח לו מאמר "מי זהב" העוסק באלכימיה ובתרופות מזהב; ספר בשם "מי הים" העוסק בגאות ושפל שכתב ב-1642 לכבוד פרדריק השלישי, מלך דנמרק שאותו ריפא. מיוחס לו גם חיבור על התלמוד הירושלמי.

הוא היה מראשוני התומכים בשבתי צבי, חברי חברת "כתר תורה" שחתמו על מכתב למשיח השקר ובו "קיבלו את עול מלכותו באהבה".

ספרו "מוסף הערוך"

בשנת 1655 הדפיס את ספרו "מוסף הערוך" כהשלמה לספר הערוך של רבי נתן מרומי, בהסתמך על ידע רחב שלו ביוונית ולטינית ועל המילון של יוהאן בוקסטורף. בחיבורו זה עמד על ההכרה של חשיבות ידיעת השפה היוונית לשם הבנת מילים ומושגים במשנה, וביקר את האמוראים שלא היו בקיאים בשפה זו, ולפיכך שגו לדעתו בפירוש מילים מסוימות. במבוא לספרו הוא מעיר על האמוראים רבינא ורב אשי, עורכי התלמוד, כי ”לא ידעו ולא יבינו קול המונה של רומי, ולשון מדברת גדולות בני היוונים, למען התרחקם מעל גבולם”. למרות זאת מיעט לחלוק על האמוראים, ורק במקרים נדירות הוא מפרש מילים מסוימות שלא כדבריהם. בשל דעותיו אלה היה מוספיא נתון לביקורת נרחבת של רבנים שייחסו לו כפירה[דרוש מקור].

קישורים חיצוניים

חיבוריו
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

30481202בנימין מוספיא