עמנואל קרליבך

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

הרב ד"ר עמנואל שלום מנחם קרליבךגרמנית: Emanuel Shalom Menachem Carlebach; ‏18 בינואר 18743 בדצמבר 1927) היה רב ומחנך יהודי-גרמני, רבן של ממל וקלן.

ביוגרפיה

היה השני משנים עשר ילדיהם של הרב שלמה קרליבך, רבה של ליבק, ושל אשתו אסתר (גר'), משוררת ובתו של הרב אלכסנדר זוסמן אדלר, רבה של ליבק לפני הרב קרליבך. הרב קרליבך ואשתו היו מקימי משפחת קרליבך, משפחת רבנים ידועה.

עמנואל קרליבך למד בתלמוד תורה של ליבק, ולאחר מכן בגימנסיה כללית עד סיום לימודיו בשנת 1893. למד פילוסופיה באוניברסיטת ברלין, ובמקביל בבית המדרש לרבנים בברלין, ואחר כך סמסטר אחד באוניברסיטת וירצבורג, ובאותו זמן אצל הרב נתן במברגר. בפברואר 1896, בעקבות תזה שכתב על גיו (אנ'), קיבל תואר דוקטור באוניברסיטת וירצבורג.[1] אחר כך למד בישיבת פרנקפורט בפרנקפורט אם מיין, ונסמך לרבנות על ידי הרב שלמה זלמן ברויאר במאי 1897. נסמך גם על ידי הרבנים מיכאל כהן מפולדה, מאיר לרנר מאלטונה, נתן במברגר מווירצבורג, שלמה ולדלר משנלאנקה (אנ') וגבריאל פיינברג מממל.

ב-1898 נתבקש על יד הקהילה היהודית של מֶמֶל שבפרוסיה המזרחית (כיום קלייפדה שבליטא) לשמש כרב העיר. עבור קרליבך היה זה המפגש הראשון עם יהדות מזרח אירופה, והוא הקים בממל בית ספר דתי ראשון, שאותו ניהל בעצמו. בקיץ 1904 עבר לשמש כרבה של קלן. עימות פנים-קהילתי הביא בשנת 1906 להפרדת חלק של הקהילה היהודית האורתודוקסית בהנהגת קרליבך ולהקמת "הקהילה היהודית הגדולה" של קלן (Jüdische Großgemeinde Köln), או קהילת "עדת ישורון".

הקים בקלן בית מדרש למורים יהודיים ועמד בראשו עד יום מותו.

מפברואר 1916, במלחמת העולם הראשונה, שימש קרליבך, ביחד עם פנחס כהן (אנ') רבה של אנסבך ותחת הפוליטיקאי לודוויג האס (גר'), כיועץ לממשל הגרמני בוורשה בפתרון בעיות דתיות-חינוכיות.[2] בתפקידו זה יזם הקמת בתי ספר חרדיים לבנות, ניסה לשנות את ה"חדרים" בפולין על ידי שימור כמה שיותר מצביונם הדתי המסורתי.[3] משנת 1918 שימש כרב צבאי בצבא הקיסרות הגרמנית. בין משימותיו בתפקידו זה היה לשכנע את בני הקהילות היהודיות באזורים אלו, כי סכנת הטיפוס הגוברת בזמן המלחמה מצריכה אמצעים היגיינים שונים מהנהוג עד אז. בשנת 1916 היה לקרליבך, יחד עם הרב כהן שלצדו ייעץ לממשל הגרמני, חלק בהקמת "אגודת האורתודוקסים", שלימים הייתה לאגודת ישראל בפולין.[4] כמו כן ייסדו עיתון יומי אורתודוקסי בשם "דאס יידישע ווארט".

בשל התגייסותו לצבא הממשלה הגרמנית הושמץ על ידי ההנהגה הציונית בפולין באותו זמן,[5] שסברה שישנו איסור להתגייס לצבא. באותה תקופה יצא איסור ללבוש לבוש יהודי, ובשל קשריו עם הממסד הצליח הרב קרליבך לבטלו. מאז חזרו יחסיו עם הקהילות למצבם הקודם.[6]

לאחר המלחמה המשיך בפעילותו לחינוך בקהילה בקלן. היה מנהל הסמינר למורים בעיר ובית הספר "מוריה", ובפסח 1919 יזם הקמת גימנסיה יהודית פרטית בקלן, "יבנה" (Jawne), ולאחר מותו של מנהלה הראשון לקח על עצמו, בנוסף להנהגת הקהילה, גם את ניהול הגימנסיה.

בשנת 1924 חלה, ובשנת 1927 נפטר מהתקף לב. נקבר בבית הקברות היהודי בקלן, ובתחילת שנות ה-70 הועלתה גופתו לישראל.[7] היה נשוי משנת 1898 למינה יואל (1873–1948), בתו של ד"ר דוד ודז'נט יואל. במהלך מלחמת העולם השנייה הסתתרה מפני הנאצים בבלגיה, ונפטרה ב-1948 בירושלים, שם חייתה בשנות חייה האחרונות, בקרבת בנם הבכור. לזוג נולדו ארבעה בנים. בנם הבכור, דוד (1899–1952), היה רב בקלן ויורשו של אביו ברבנות הקהילה מתרפ"ט (1929) ועד עלייתו לארץ ישראל בשנת 1937.[8] בן נוסף, הרב אלכסנדר קרליבך, היה רבה של בלפסט.[9]

עץ משפחה

אילן יוחסין של משפחת קרליבך


אלכסנדר זוסמן אדלר
 
חנה אדלר (בת אפרים פישל יואל)
 
יוסף צבי קרליבך
 
סילי קרליבך
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אסתר קרליבך (גר')
 
שלמה קרליבך (ליבק)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
בלה רוזנק
 
מרדכי יהודה רוזנק
 
הרטוויג נפתלי קרליבךשמשון קרליבךאפרים קרליבךוילהלם זאב (וילי) כהן
 
מרים כהן
 
צילי נויהאוז
 
ליאופולד נויהאוז (גר')עמנואל קרליבך
 
יוסף צבי קרליבך
 
אלכסנדר קרליבך
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יצחק צבי רוזנק
 
 
[א] אליהו חיים קרליבך (אנ')
 
שלמה קרליבךפליקס קרליבךעזריאל קרליבךאלכסנדר כהן (מהנדס)חיים כהןליאו כהןשלמה כהן-אברבנאליוליוס קרליבך
 
מרים גיליס-קרליבך
 
ג'וליוס קרליבך (גר')
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מיכאל רוזנק
 
 
(לעץ משפחתה)
הדסה קרליבך (צר')
נשמה קרליבך
 
ליביה (בת פינחס קהתי)
 
יצחק אורי כהן
 
ידידיה כהן
 
 
אריאל כהן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אבינועם רוזנק
 
שי פירון
 
ברוריה פירוןנועה לאו
 
בנימין לאו
 
 
 
  • מופיעים בעץ רק המפורסמים לבית משפחת קרליבך, אבות המשפחה או חוליה המקשרת בין דורות
  1. ^ אחיו התאום של שלמה קרליבך


לקריאה נוספת

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

23103090עמנואל קרליבך