מיכאל רוזנק
 | |
| הושפע מ | עקיבא ארנסט סימון |
|---|---|
פרופ' מיכאל רוֹזְנַק (Rosenak; 23 בדצמבר 1932 - 14 במאי 2013) היה פילוסוף של החינוך היהודי.
ביוגרפיה
נולד בברמן, גרמניה. הוריו (מיני לבית נוימן ויצחק צבי (איגנאץ)(גר'), עורך דין) הצליחו להימלט מארצם בשנת 1938, ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה. סבו הרב ד"ר מרדכי יהודה (לאופולד) רוזנק היה רבה של ברמן, נישא לבלה, בתו של הרב שלמה קרליבך.
רוזנק גדל בניו יורק והיה חניך תנועת הנוער השומר הדתי. ב־1950 למד בישיבה יוניברסיטי. הוא התמחה בסוציולוגיה, היסטוריה וחינוך יהודי וסיים את לימודיו באוניברסיטת קולומביה. רוזנק היה פעיל בתנועת יהודה הצעיר ועם תנועה זו הגיע לארץ ישראל. ב־1958 עלה לישראל ושימש בתפקידים חינוכיים (בתי ספר תיכון, הסוכנות היהודית, יהדות התפוצות, צה"ל, מכון פרד"ס ומכון מנדל). החל מ־1969, במקביל לכתיבת דוקטורט, לימד במרכז מלטון לחינוך יהודי בתפוצות באוניברסיטה העברית ושימש בה בתפקידי ניהול שונים. הרצה באוניברסיטאות בעולם, והשפעתו החינוכית ניכרת במסגרות חינוכיות של זרמים שונים בעולם היהודי. ביטוי לכך בשלושה תארי דוקטור לשם כבוד שניתנו לו על תרומתו החינוכית ממוסדות JTS - בית המדרש לרבנים הקונסרבטיבי בניו יורק (ב-1997); ההיברו יוניון קולג' - Hebrew Union College הרפורמי (ב-2003) וישיבה אוניברסיטה האורתודוקסי מודרני בניו יורק (ב-2008).
משנתו החינוכית
רוזנק פיתח את שיטתו הפילוסופית מתוך היכרות בלתי אמצעית עם העבודה החינוכית. שיטתו מתמודדת עם האיום שחשה המסגרת של החינוך הדתי עם הדיסציפלינה ההיסטורית, קריאה ביקורתית של מקורות והניגודים בין המדע לבין ההלכה. משנתו ביקשה לפתור מצוקה זו מתוך הנחה שפתרונה הוא תנאי ליצירת יהודי דתי ומשכיל. עבודתו מדריכה כיצד ניתן לנוע בין מחקר מדעי וביקורתי בד בבד עם טיפוח אתוס חינוכי נאמן לקהילה הדתית. ההוראה הפילוסופית־חינוכית שפיתח יצרה את המצע התאורטי ליצירת גשר בין עולם המחקר והמדע לבין עולם האמונה; ובין זרמים שונים של המחשבה היהודית והלא-יהודית.
המושג "תמימות שנייה", שנטבע על ידי עקיבא ארנסט סימון, היה מיסודות הגותו. מושג זה משרטט מצב תודעתי של אדם בוגר, המאפשר לו חשיבה עצמאית ללא הרתעות מההשכלה הכללית, המתלווה לו מחויבות עמוקה למסורת דתית אך גם יכולות שיח בין-תרבותיים.
רוזנק הצביע על מצוקתן של מערכות חינוך ממלכתיות ורב תרבותיות, המתבטאת בהימנעותן של המערכות השונות ממעורבות ונקיטת עמדה ערכית. לשם פתרון בעיה זו הוא היה ממפתחיה של תפיסה חינוכית שאיפשרה דיון ערכי שעודד למחויבות תוך שמירת האוטונומיה הרוחנית של משתתפי השיח ברוח פלורליסטית.
כתבים והגות
רוזנק היה ממפתחיה של תוכנית "ערכים יהודיים" שהגיבה לצורך לפתח הוראה שיש בה משמעות קיומית מכאן ונאמנות לתכני הלימוד מכאן. הוא התמחה בפישוטם של מבני ידע ללא עיוותם או צמצומם, והוא הנחיל מבנה שיח של דיאלוג ערכי המקפיד על נאמנות לטקסטים ובה בעת מזמין שיקול דעת עצמאי מצד התלמידים. רעיונות אלה קיבלו ביטוי בספרו Teaching Jewish Values.
רוזנק הצביע בספרו על חשיבות המושגים רלוונטיות ואותנטיות. ה"אותנטיות" מתארת את ניסיונו של המורה להדגיש את התוקף ואת הסמכות של הטקסט ואת היבטיו הדתיים המחייבים; וה"רלוונטיות" מבטאת את ניסיונו לעדכן את הטקסט לזמננו (ניסיון העלול להוביל לרדוקציה ועיוות). סוגיות אלו נדונו על ידי רוזנק בזיקה למשנתו החינוכית של הפילוסוף של המדע והחינוך יוסף שוואב. בד בבד הוא יצר את המונח "תרגום חלקי", המבטא את מחויבותו של המחנך לרלוונטיות מכאן ואותנטיות מכאן.
בספרו Commandments and Concerns, שיצא לאור ב־1987, מייסד רוזנק את התאוריה החינוכית בין שני קטבים ואת המרחב הדיאלקטי ההכרחי ביניהם מכאן, והבעייתיות של חד ממדיות (הגוררת אינדוקטרינציה ופונדמנטליזם דתי) מכאן.
בספרו Roads to the Palace, שיצא בשנת 1995, מניח רוזנק את יסודות התורה החינוכית־התרבותית (או הפידיאה) היהודית כאשר הפילוסופיה של החינוך משמשת לו כלי אנליטי. כאן הוא פיתח את המושגים "שפה" ו"ספרות" (מיסודם של מיכאל אוקשוט וריצ'רד סטנלי פיטרס). מושגים אלה מבהירים את הזיקה בין עקרונות וכללים הנמצאים ביסודה של התרבות ("השפה") לבין עולם הפרשנות המגוון על הופעותיו החדשות ("ספרות").
ספרו Tree of Life שיצא לאור ב־2001 הוא פירוש לתורה המונח על יסודות הפילוסופיה של החינוך היהודי שאותה הוא פיתח. בספרו פרשיות התורה הופכות למצע לשיח חינוכי הנחשף מבין קפליו של הטקסט המקראי.
בספרו "צריך עיון", שיצא בשנת 2003, נדונה, בין היתר, סוגיית החינוך לערכים. רוזנק מבחין שם בין ערכי-על קיומיים הניצבים מעל כל מערכת תרבותית של מערכת נתונה (כאיסור "עבודה זרה" ביהדות), לבין ערכים מרכזיים שמשותפים לכל חבריה של קהילה. ספר זה מבהיר כיצד ניתן לפתח שיח חינוכי בחברה רב-תרבותית ובדרכי יישובם של מחלוקות. לטענתו, מערכות ערכים מתחלקים לשלוש קומות: הקומה הראשונה כוללת את כל ערכי-העל הקיומיים; הקומה השנייה מכילה ערכים קולקטיביים חשובים השנויים במחלוקת; בקומה שלישית ניתנת לגיטימציה להעדפות אישיות ולערכים אסתטיים.
מספריו
- Michael Rosenak. 1986. Teaching Jewish Values: A Conceptual Guide. Jerusalem: The Melton Centre, The Hebrew University. (Spanish edition published by the Melton Centre in 1987; Russian edition published by The Joint Distribution Committee in Jerusalem, 1995).
- Michael Rosenak. 1987. Commandments and Concerns: Jewish Religious Education in Secular Society. Philadelphia: Jewish Publication Society.
- Michael Rosenak. 1995. Roads to the Palace: Jewish Texts and Teaching. Providence, Oxford and London: Berghahn Books for the Institute of Education, University of London.
- Michael Rosenak. 2001. Tree of Life, Tree of Knowledge, Boulder, Colorado: Westview.
- מיכאל רוזנק, צריך עיון: בין מסורת ומודרנה בחינוך היהודי, ירושלים: הוצאת מאגנס תשס"ג
- Michael Rosenak, Covenant and Community JTSA PRESS, 2013
- מיכאל רוזנק, עץ החיים ועץ הדעת: שיחות עם התורה, אבינועם רוזנק (עורך המהדורה העברית), הוצאת ידיעות ספרים, תל אביב 2013.
לקריאה נוספת
- אתר האינטרנט עם כתביו של פרופ' מיכאל רוזנק: http://www.michaelrosenak.co.il
- "מיהו היהודי המחונך?": כיוונים בפילוסופיה של החינוך, בעריכת יונתן כהן, האוניברסיטה העברית בירושלים, מאגנס, ירושלים תשס"ה
- שפות ספרויות בחינוך היהודי: מחקרים לכבודו של מיכאל רוזנק, י' כהן, א' אייזיקס וא' הולצר (עורכים), מאגנס, ירושלים תשס"ז
- מיכאל רוזנק, "'בכל דרכיך דעהו': חינוך דתי ציוני בחברה חילונים"
- אבינועם רוזנק, בין אקדמיה וחינוך דתי לאור מושגי "שפה" ו"ספרות", בתוך: שפות וספרויות: עיונים חדשים בפילוסופיה של החינוך היהודי, מאגנס, ירושלים 2007, עמ' 47—84
- אריק פישמן, ביקורת על "Tree of Life Tree of Knowledge"
- Michael Rosenak, THE TASKS OF JEWISH RELIGIOUS. EDUCATIONAL PHILOSOPHY
- ביקורת על הספר Tree Of life Tree of Knowledge מאת ג'ון לוינזון
- Pictures and Models: An Exploration in Jewish Educational Thought
26933310מיכאל רוזנק