הרב פליקס קרליבך

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף פליקס קרליבך)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

הרב יהושע פליקס פלק קרליבךגרמנית: Felix Falk Carlebach; ‏15 באפריל 191123 בינואר 2008) היה רב גרמני־בריטי, בן למשפחת קרליבך.

ביוגרפיה

קרליבך נולד לבנקאי שמשון קרליבך (1875–1942) ולאשתו רזי (Resi) לבית גראופה (Graupe). אביו שמשון היה בנם של הרב שלמה קרליבך, רבה של ליבק, ושל אסתר (גר'), משוררת ובתו של הרב אלכסנדר זוסמן אדלר, רבה של ליבק לפני הרב קרליבך. בין אחיו של אביו הרבנים עמנואל, אפרים, יוסף צבי והרטוויג נפתלי. אחיו הצעיר של פליקס קרליבך, אפרים, היה לאחר מכן רב במונטריאול שבקנדה. מלבדו היו לקרליבך שני אחים, שלמה ואסתר, על שם סבו וסבתו של קרליבך.

למד בגימנסיה כללית בליבק. לאחר שסיים את לימודיו בשנת 1929 למד בקלן תאולוגיה בסמינר היהודי למורים, ומוזיקה בבית הספר הגבוה למוזיקה (אנ'). מ־1934 ועד הגירתו ב־1939 לימד מוזיקה ב"תיכון היהודי" (Höhere Israelitische Schule) שהקים דודו, הרב אפרים קרליבך, בלייפציג. הוא היה סגן מנהל בית הספר, ולאחר עלייתו של דודו לארץ ישראל בתחילת שנת 1936 היה למנהלו.

ב־6 בדצמבר 1941, במהלך מלחמת העולם השנייה, נשלחו הוריו שמשון ורזי, יחד עם דודו הרב יוסף צבי קרליבך, רבה של המבורג ואשתו שרלוטה לבית פרויס, וילדיהם הצעירים שלמה (פטר), רות, נעמי ושרה, למחנה הריכוז יונגפרנהוף שליד ריגה שבלטביה. ב־26 במרץ 1942 נרצחו ביער ביקרניקי הסמוך, לאחר שבאותו חודש חוסל המחנה. רק בן דודו הצעיר של פליקס, שלמה (אנ'), שרד, והיה לימים משגיח רוחני בישיבת רבנו חיים ברלין בניו יורק.

ב־1936 נשא לאישה את באבט לבית כהן, שלימדה באותה תקופה גם היא ב"תיכון היהודי" בלייפציג, ונולדו להם שלוש בנות, יהודית, שולמית ונעמי.

הרב פליקס קרליבך ואשתו באבט היגרו בשנת 1939, טרם הגירוש למחנות בשואה, בעזרתו של הרב יוסף צבי הרץ, הרב הראשי לאנגליה, לבריטניה. למרות היותו נצר למשפחת רבנים מפורסמת, בגרמניה לא שימש מעולם כרב.[1] רק באנגליה החל לשמש כרב, וגם זאת מכורח השעה. רבים מרבני בריטניה שימשו רבנים צבאיים, והיה צורך בבעלי משרות רבניות בקהילות השונות ברחבי בריטניה. לפיכך החל בשנת הגירתו לשמש כרב בבית הכנסת המאוחד פאלמרס גרין וסאות'גייט (Palmers Green and Southgate United Synagoge) בלונדון, תפקיד בו שימש עד 1947 כמחליפו של רב צבאי. בשנת 1954 קיבל תואר שני מאוניברסיטת מנצ'סטר, ומ־1947 ועד פרישתו בשנת 1984 שימש רב בית הכנסת סאות' מנצ'סטר (South Manchester Synagogue) במנצ'סטר.

ב־1985 ביקר בעיר מולדתו ליבק בפעם הראשונה מאז עזב אותה, טרם מלחמת העולם השנייה, בשנת 1939. עיתונאי הליבקר נאכריכטן אלברט שרייבר (גר'), שכתב על יהודי ליבק, ביקר בעקבות זאת את קרליבך במנצ'סטר. לאחר ששרייבר חזר לגרמניה ודיווח על ביקורו במנצ'סטר נקשרו יחסי ידידות בינו לבין הרב. במהלך ביקורו בליבק ביקר בגימנסיה שבה למד בעיר, קאטארינאום (Katharineum), ופגש את חבריו ללימודים, אותם לא פגש מאז 1939.

בשנת 1987 העניקה לו עיריית ליבק אזרחות כבוד של העיר, שאותה קיבל בטקס שהתרחש ב־17 בספטמבר 1987 בבניין העירייה של ליבק. בכך היה לאזרח הכבוד ה־19 של העיר.

ב־2001, ליום הולדתו התשעים, שלחה עיריית ליבק משלחת לפוגשו במנצ'סטר. בראש המשלחת עמד ראש העיר לשעבר של ליבק, רוברט קיפל (גר'), והיא מסרה לקרליבך ברכות מהעיר ומהכנסייה הלותרנית של העיר. קרליבך לא ביקר בעצמו בעיר מולדתו בשל גילו המתקדם.

ב־2002 הסתיים שיפוץ בבית הכנסת שקרליבך עמד בראשו, סאות' מנצ'סטר, וקהילת בית הכנסת כיבדה את הרב קרליבך בשלט בכניסה לבניין, שנחשף באפריל 2003 על ידי יורש העצר הבריטי, הנסיך צ'ארלס. כמו כן נטע עץ לכבודו של הרב. תזמורת האלה כיבדה מדי שנה את קרליבך בקונצרט חגיגי לכבודו, שאת התוכנית שלה בחר הוא.

היה חבר בחבר הנאמנים של מכון אפרים קרליבך, שנוסד בשנת 1992 בלייפציג.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0