עיר עולם
עיר עולם או עיר גלובלית (באנגלית: Global City או World City) היא עיר מתמחה המהווה נקודה מרכזית בעלת השפעה כלכלית, חברתית, או פוליטית ולעיתים קרובות גם תרבותית ואף דתית ישירה ומוחשית על הזירה הבינלאומית, בעידן הגלובליזציה. ערי עולם מוגדרות כבעלות קשר ישיר, שאינו מוגבל למיקומן הגאוגרפי, עם העולם החיצוני למדינת הלאום.
את המונח טבעה הסוציולוגית והכלכלנית ססקיה סאסן (S. Sassen) ב-1991.
מאפיינים
קיימות ארבע רמות שאליהן יש להתייחס בעת בחינה של מידת ה"עולמיות" של עיר:
- המערכת האורבנית הגלובלית.
- הקשרים האזוריים של העיר.
- הקשר שיש לעיר עם ערים גלובליות אחרות, בלי צורך בקשר פיזי ביניהן.
- העיר עצמה כמטרופולין.
בעיר זו ירוכזו מטותיהן המרכזיים של חברות מקומיות ובינלאומיות, מרכזי הבנקים הגדולים, הבורסה למסחר בניירות ערך ובתי עסק רבים המשרתים את הגורמים הפיננסיים השונים, לצד שירותים נלווים, כמו תחבורה בינלאומית ענפה.
ערי העולם ה"קלאסיות" הן ניו יורק, טוקיו, לונדון ופריז. יחד עם זאת, יש היום חוקרים שמתייחסים למושג "עיר עולם" כטיפוס אידיאלי. כלומר, עיר יכולה להיות "יותר" ו"פחות" עיר עולם.
אחד הדיונים כיום סביב העיר הגלובלית הוא בהקשר של השפעות הגלובליזציה. האם הערים הגלובליות הופכות יותר ויותר דומות זו לזו, או שעליהן לחזק את המאפיינים הייחודיים שלהן? אחת הדוגמאות היא הקניון, הרי שהעיר צריכה להכיר את השפה הקפיטליסטית ולדעת להשתמש בה על מנת להיות אטרקטיבית לקונים ומשקיעים פוטנציאליים. מצד שני היא חייבת לשמור על זהות ייחודית על מנת לשמור על חשיבותה במבנה הגלובלי ולוודא שהיא לא בת החלפה עם ערים אחרות.
תכונות כלליות
למרות שהגדרת עיר מסוימת כ-"עיר עולם" היא סובייקטיבית מאוד מטבעה, הרי שהתכונות הבאות משותפות לכל הערים שהוכרו כ"ערי עולם":
- הכרה בינלאומית ומיידית; אומרים "פריז", לא פריז שבצרפת. למרות שקיימות ערים וישויות פוליטיות אחרות בשם "פריז", ברור לכל שמדובר בפריז בירת צרפת. מצבים דומים קיימים בקשר ללונדון וטוקיו.
- השפעה פעילה על אירועים בינלאומיים וענייני עולם והשתתפות בהם; למשל, בניו יורק שוכן מטה האומות המאוחדות, ובבריסל מטה האיחוד האירופי. לכן, ערים אלו, שבהן נקבעות מדיניות בעלות עניין, מושכות תשומת לב תקשורתית רבה.
- נמל תעופה בינלאומי גדול (למשל לונדון הית'רו או שיקגו או'הייר) שמשמש מרכז מבוסס למספר חברות תעופה בינלאומיות.
- מערכת תחבורה מתקדמת שמכילה מספר אוטוסטראדות ו/או מערכת תחבורה ציבורית המציעה מספר אמצעי תחבורה (רכבת תחתית, רכבת קלה, אוטובוס, רכבת פרברית, או מעבורת).
- השפעה ממדינות זרות וקהילות אתניות. בכמה ערים בעלות חשיבות מסחרית בינלאומית, קיימות קהילות אנשי עסקים גולים (למשל בסינגפור, שאנגחאי, הונג קונג, טוקיו, ומוסקבה).
- מוסדות פיננסיים בינלאומיים (כמו HSBC בלונדון ודויטשה בנק בפרנקפורט), לשכת עורכי הדין, מטה תאגידים (כמו ויבנדי בפריז ו-GE בניו יורק), ובורסות (כמו הבורסה לניירות ערך בניו יורק, נאסדאק, בורסת סאו פאולו, בורסת פריז, ובורסת לונדון) בעלי השפעה על הכלכלה העולמית.
- תשתית תקשורתית מתקדמת עליה מסתמכים תאגידים רב-לאומיים (כגון סיב אופטי, מערכות Wi-Fi, שירותי תקשורת סלולרית, ואמצעי תקשורת מהירה אחרים).
- מוסדות תרבותיים וחינוכיים מן המדרגה הראשונה (כגון מוזיאונים, אוניברסיטאות, פסטיבלי קולנוע, דרמה ומוזיקה תוססות, תזמורת, אופרה, וחיי רחוב ססגוניים).
- מספר סוכנויות כלי תקשורת משפיעות כמו CNN, ה-BBC, או הניו יורק טיימס.
- תשתיות ספורט נרחבות, קבוצות מקומיות בליגות העל אשר בדרך כלל רובן מושכות קהל אוהדים רחב מכל רחבי המדינה ולעיתים גם מכל העולם, ויכולת לארח תחרויות ספורט מרכזיות (כמו הגראנד סלאם בטניס, המונדיאל, או המשחקים האולימפיים) יחד עם ניסיון באירוחן.
מבחינת ארצות המערב, ארבע הערים בעלות מרב התכונות ה"גלובליות" הן: טוקיו, לונדון, ניו יורק, ופריז, שגם משמשות סמלי הצלחה לקפיטליזם. אולם, דרגת כל עיר ברשימת ערי העולם נקבעת בהתאם לשיקולים תרבותיים, ערכיים, וחווייתיים שונים.
דירוג ערי העולם של GaWC
החל משנת 1999, מנסה ארגון ה-Globalization and World Cities Study Group and Network (הרשת וקבוצת המחקר לגלובליזציה וערי עולם), ה-GaWC, לדרג ולהגדיר את ערי העולם. דירוג ה-GaWC מזהה שלוש דרגות של ערי עולם (אלפא, ביתא וגמא) ומספר דרגות משניות.
דירוג ערי העולם של GaWC 2020
בראש דירוג ערי העולם של ארגון ה-GaWC לשנת 2020[1] נמצאות הערים הבאות:
- בדירוג אלפא++ נמצאות ניו יורק ולונדון.
- בדירוג אלפא+ נמצאות הונג קונג, סינגפור, שנחאי, בייג'ינג, דובאי, פריז וטוקיו.
- בדירוג אלפא נמצאות בין היתר סידני, טורונטו, מוסקבה, לוס אנג'לס, אמסטרדם, סאו פאולו.
- בדירוג אלפא- נמצאות בין היתר ורשה, סיאול, וינה, דבלין, דלהי, ליסבון,
- בדירוג בטא+ נמצאות בין היתר רומא, מיאמי, וושינגטון די. סי., המבורג, ברלין, קהיר, ביירות ותל אביב-יפו.
- בדירוג בטא נמצאות בין היתר קייב, אוסלו, פרת', דנוור, סיאטל, ניירובי.
- בדירוג בטא- נמצאות בין היתר הערים וואן, ז'נבה, אוסקה.
- בדירוג גמא+ נמצאות בין היתר הערים רוטרדם, באקו, בלפסט, איסלמבד, ריגה, אורלנדו.
- בדירוג גמא נמצאות בין היתר הערים אוטווה, בריסטול, סנטו דומינגו, קולומבו.
- בדירוג גמא- נמצאות בין היתר הערים בילבאו, נסאו, פוזנן, לימסול
הדירוג של שלוש הערים הגדולות בישראל: תל אביב-יפו (דירוג "בטא+"), ירושלים וחיפה (דירוג "מספיק" שהוא הדירוג הנמוך ביותר).
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: עיר עולם |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: עיר עולם |
הערות שוליים
- ^ GaWC - The World According to GaWC 2020, 21 באוגוסט 2020 (באנגלית).
| גאוגרפיה עירונית | ||
|---|---|---|
| תחומי מחקר | עירוניות | |
| מבנה אזורי | רחוב כפרי | |
| מבנה עירוני | רחובות שתי וערב • דגם מעגלי • דגם מגזרי • דגם רב-קוטבי • דגם העיר האנכית • דגם לא סדיר | |
| עיר מתמחה | ערי תעופה • ערי נמל • ערי רכבות • ערי מסחר • ערי תעשייה • עיר תיירות • עיר אוניברסיטה • ערי בירה • ערי עולם | |
| ראו גם פורטל גאוגרפיה | ||
34299916עיר עולם