תעסוקה מעברית
תעסוקה מעברית היא תעסוקה של עובד, או קבוצת עובדים עם מוגבלות, לתקופה מוגבלת בזמן, המתקיימת במקומות עבודה בשוק החופשי, תוך ליווי של אנשי מקצוע מתחום השיקום. התעסוקה המעברית נועדה לפתח מסוגלות תעסוקתית, ולשמש שלב מעבר בין מצב של אי-עבודה, או של תעסוקה במפעל מוגן, למצב של תעסוקה בשוק החופשי.[1]
הגדרה
תעסוקה מעברית היא תוכנית שיקום תעסוקתית עבור אנשים עם מוגבלות המהווה מעיין שלב מעבר ממסגרת תעסוקה מוגנת, כדוגמת מפעל מוגן, לעבודה בשוק החופשי. התוכנית מתבצעת בפועל כאשר עובד או קבוצת עובדים, משתלבים במסגרות עבודה בשוק החופשי, באינטגרציה מלאה או חלקית עם שאר העובדים במקום, בליווי שיקומי מטעם הארגון או הגוף השיקומי שמפעיל את התוכנית. הליווי השיקומי כולל לרוב מדריך תעסוקה שיקומי הנוכח במקום העבודה באופן יומיומי ואיש מקצוע בכיר יותר, לרוב עובד סוציאלי המבקר במקום העבודה מספר ימים בשבוע. רמת האינטנסיביות של הליווי השיקומי משתנה מתוכנית לתוכנית ונקבעת על ידי הארגון המפעיל את התוכנית. משך הזמן לשילוב עובד בתעסוקה מעברית מוגבל בזמן ונע בדרך כלל בין חצי שנה לשנה וחצי ואף יותר. בין משתתפי התוכנית לבין מקום העבודה בשוק החופשי לא מתקיימים יחסי עבודה. המשתתפים בתוכנית לא מקבלים שכר עבודה אלא גמול תעסוקה ובמקרים חריגים שכר מינימום מותאם.
רציונל
בישראל כיום, אנשים עם מוגבלות אשר מעוניינים לעבוד אך מתקשים להשתלב בשוק החופשי (באופן עצמאי או דרך שירותי תעסוקה נתמכת)מופנים למסגרות תעסוקה מוגנות הכוללים מית"לים (מרכזי יום תעסוקתיים), מפעלים מוגנים, מע״שים ומועדונים תעסוקתיים. כלפי מסגרות אלו קיימת ביקורת אידאולוגית רבה מצד הציבור והאקדמיה כיוון שהן נתפסות כמסגרות בדלניות ומתייגות, שאינן יכולות לשמש חלופה לתעסוקה הוגנת[2][3]. הביקורת העיקרית מופנית לכך שמסגרות אלו מספקות עבודה חלקית בלבד, שכר העבודה בהם נמוך במידה רבה משכר המינימום המקובל במשק[4], ורבים מהם מצוידים בטכנולוגיה מיושנת, אשר אינה מאפשרת לקדם ולהכשיר עובדים לשוק העבודה הפרטי או הציבורי[5][6].
בשל כך ומתוך אימוץ הדרגתי של תפיסות המודל החברתי בקרב אנשי המקצוע בתחום השיקום, קיימת במקביל למצב הקיים, מגמה של שינוי המתבטאת בהנעת אנשים עם מוגבלות ממסגרות מוגנות לשילוב בשוק החופשי. מגמה זו הפגישה את גורמי השיקום השונים עם ההבנה שהפערים בין מסגרות התעסוקה המוגנות, לבין שוק העבודה החופשי הם גדולים, כאשר בחלק גדול מהמקרים אנשים שהועסקו במסגרות תעסוקה מוגנות התקשו לבצע מעבר מוצלח לשוק העבודה החופשי, כלומר, הצלחה במציאת עבודה והתמדה לאורך זמן במקום העבודה. התעסוקה המעברית התפתחה על מנת לתת מענה לפערים אלו, בהיותה מהווה כפי שמעיד שמה, מצב מעבר בין מסגרת מוגנות לבין דרישות השוק החופשי.
אוכלוסיית היעד
אוכלוסיית היעד של התעסוקה המעברית הם אנשים בגיל העבודה עם מוגבלות חושית, בריאותית, פיזית, מוטורית, קוגניטיבית, תקשורתית ו\ או נפשית, אחת מהמגבלות או יותר, אשר מקבלים או זכאים לקבל שירות ממשרד הרווחה, או ממשרד הבריאות, או במקרים מסוימים מאגף שיקום, במוסד לביטוח לאומי, אשר מחד, הם בעלי פוטנציאל להשתלב בעבודה בשוק החופשי, אך בו בעת זקוקים לתקופת הכנה מעמיקה, לצד עם ליווי שיקומי אינטנסיבי.
תעסוקה מעברית בעולם
רקע
בעשרים השנים האחרונות חל שינוי עמוק בהתייחסותן של מדינות המערב כלפי אנשים עם מוגבלות. שינוי זה הוא תוצאה של מספר מגמות חברתיות ודמוגרפיות שהובילו לגידול משמעותי במספר מקבלי קצבאות הנכות אשר הכבידו את הנטל על תקציב המדינה. כמו כן, שיעורי התעסוקה והאבטלה של אנשים עם מוגבלות נשארו נמוכים ואחוז האנשים החיים בעוני בקרב האוכלוסייה נשאר גבוה באופן משמעותי לעומת אנשים ללא מוגבלות. מציאות זו הובילה את מקבלי ההחלטות במדינות שונות להחליט על שינוי בסדרי העדיפויות של הממשלה; אותן מדינות החלו להתמקד בשילוב אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה תוך השקעה כספית משמעותית ועריכת רפורמות בקנה מידה רחב[7]. במסגרת מגמות אלו, החלה פריחה בפיתוחן של תוכניות לקידום שילובם של אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה החופשי, ובמקביל תופעה של צמצום ואף סגירת מסגרות תעסוקה סגרגטיביות.
תעסוקה מעברית במדינות המערב
מודלים של תעסוקה מעברית (Transitional Jobs) החלו להתפתח בארצות הברית בשנות ה-90. מודלים אלו, מאופיינים בכך שהשכר מסובסד על ידי המדינה, כלומר, הממשלה מעבירה למעסיק של אדם עם מוגבלות את השכר עבור משתתפי התוכנית. כמו כן, מודלים אלו יועדו במקור עבור אנשים ללא מוגבלות שמתקשים להשתלב במעגל העבודה, ורק לאחר מכן המודלים אומצו עבור אנשים עם מוגבלות[8].
אוסטרליה חוותה מהפך ביחס לשילוב אנשים עם מוגבלויות בתעסוקה, ממסגרות סגרגטיביות או אי תעסוקה לרפורמה מרחיקת לכת המעודדת שילוב בשוק החופשי. כיום אדם עם מוגבלות יכול לבחור בין מסגרת עבודה מוגנת המקבילה למפעל מוגן או מית"ל לבין תעסוקה נתמכת בשוק החופשי בליווי מצומצם, המקביל לשירותי תעסוקה נתמכת בארץ או בליווי מתוגבר, המקביל לתוכניות התעסוקה המעברית בארץ.
תעסוקה מעברית בישראל
ישראל הצטרפה אף היא בשנים האחרונות למגמות העולמיות בתחום התעסוקה של אנשים עם מוגבלות. מגמה זאת ניכרת בהתפתחות מתמדת של שירותי התעסוקה הנתמכת עבור אנשים עם מוגבלות, בחקיקה ובפיתוח של תוכניות שונות לעידוד וקידום העסקתם של אנשים עם מוגבלות בעולם העבודה, בפיתוח מסגרות של "מוגן בשוק פתוח", ובהתפתחותן של מסגרות תעסוקה מעבריות.
מטרות התעסוקה המעברית
לתעסוקה מעברית שלוש מטרות עיקריות:
- פיתוח המסוגלות התעסוקתית של המשתתפים במטרה לקדם השתלבות מוצלחת בשוק העבודה החופשי, זאת תוך כדי עבודה בשוק העבודה החופשי. המושג מסוגלות תעסוקתית מתייחס לקשת היכולות והכישורים המסייעת לאדם להתקבל למקום עבודה כלשהו ולעבוד בו לאורך זמן, לדוגמה: התמדה, הקפדה על זמני עבודה, יכולות תקשורת בין אישית ועוד.
- הכנה ופיתוח של הכישורים הרגשיים הדרושים מאדם על מנת להשתלב בשוק החופשי ולהחזיק עבודה לאורך זמן. ההכנה והפיתוח נעשים על ידי תהליך הדרגתי של העצמה - העלאת תחושת המסוגלות העצמית והפחתת חסמים רגשיים, כגון חששות וחרדות, מהיבטים שונים הכלולים בהשתלבות בעבודה בשוק החופשי.
- התנסות בסוגי עבודות שונים למטרת חשיפה, הכשרה ואבחון נטיות תעסוקתיות.
מטרה חשובה נוספת היא הפחתת סטיגמה ושינוי עמדות בקרב מעסיקים בקבלה של אנשים עם מוגבלויות לעבודה.
מודלים לתעסוקה מעברית
בישראל, תוכניות תעסוקה מעברית מאופיינות בשונות ובגיוון גדול וזאת בשל אי הסדרת התחום על ידי חקיקה. כיום, מתקיימות תוכניות תעסוקה מעברית ביוזמת ארגונים וגופים שונים אשר פותחו על פי הניסיון בשטח וללא סטנדרטים מוגדרים מראש.
להלן מספר מודלים עיקריים המאפיינים את התוכניות הקיימות:
- מודל שלוחות מתוך מסגרת מוגנת
המשתתף בתוכנית משתייך למסגרת מוגנת, לרוב מפעל מוגן, וממנו הוא יוצא לעבודה בשוק החופשי מספר ימים בשבוע, בשילוב עבודה במסגרת המוגנת
- מודל שילוב מלא בשוק החופשי
קבוצה של משתתפים בתוכנית עובדת יחד באופן במלא באותו מקום עבודה בשוק החופשי.
- מודל קורס בשוק החופשי
קבוצה של משתתפים בתוכנית לומדים יחד בקורס שמתקיים השוק החופשי. הקורס יכול להיות קורס מקצועי שבסופו יקבלו המשתתפים תעודה רלוונטית כלשהי (לדוגמה קורס קונדיטוריה שבתומו יקבלו המשתתפים תעודת קונדיטור). קיים גם קורס בלתי מקצועי שמהותו היא למעשה התנסות בעבודה בשוק החופשי.
הבחנה בין תעסוקה מעברית לתעסוקה נתמכת
בשל אי הסדרת התחום על ידי חקיקה, קיים לעיתים בלבול ואף חפיפה בהגדרות בין תוכניות תעסוקה נתמכת לאנשים עם מוגבלות לבין תוכניות תעסוקה מעברית לאוכלוסייה זו. למרות זאת, ניתן להבחין בין מספר הבדלים:
- בתעסוקה נתמכת, בניגוד לתעסוקה מעברית, מתקיימים יחסי עובד-מעביד בין המשתתף בתוכנית לבין מקום העבודה. משתתף בתעסוקה נתמכת מקבל מהמעסיק שכר עבודה או שכר מינימום מותאם, בניגוד למשתתף בתוכנית תעסוקה מעברית אשר מקבל גמול תעסוקה מהארגון או הגוף המפעיל את התוכנית.
- רמת הליווי השיקומי בשירותי תעסוקה נתמכת מצומצם יחסית לתעסוקה המעברית, ומתבטא לרוב בעזרה בחיפוש והשמה במקום העבודה ובתיווך מול מקום העבודה באופן חלקי; בתקופת הקליטה הראשונית ובמידת הצורך.
- תעסוקה נתמכת אינה מוגבלת בזמן והאדם הנקלט בעבודה יכול להמשיך לעבוד בה ככל עובד לפי מידת התאמתו והצלחתו.
המצב החוקי בישראל
בישראל, טרם הוגדרה מדיניות או סטנדרטים לתעסוקה מעברית אך החל תהליך לגיבוש הצעת חוק; בשנת 2011 הוקמה לשם כך וועדה בין משרדית מטעם המטה לשילוב אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה במשרד התמ"ת ובשיתוף נציגים ממשרד הרווחה ומשרד הבריאות.
ראו גם
לקריאה נוספת
- רימרמן, א., אברמי, ש., ארטן-ברגמן, ט., "מדיניות כלפי אנשים עם נכויות: "מחקיקה סוציאלית לחקיקת זכויות", מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, 2007.
- מיכל אלפסי, "תעסוקת אנשים עם מוגבלות", המטה לשילוב אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, ספטמבר 2009.
- ישיבת ועדה לענייני ביקורת המדינה, 09/08/2015 09:30 פעולות הממשלה לשילוב אנשים עם מוגבלויות בתעסוקה – דוח מבקר המדינה 64ג', עמ' 13
- Disabilities Guidebook: Employment Opportunities for People with Disabilities http://www.illinoislegaladvocate.org/index.cfm?fuseaction=home.dsp_Content&contentID=238 (אורכב 01.12.2015 בארכיון Wayback Machine)
- Storrs, M.A., Chassman, D., Turner, J. (2009) Subsidized Employment Under the TANF Emergency Contingency Fund
- Rangarjan, A., Wittenburg, D., Honeycutt, T., & Brucker, D. (2008). Programs to promote employment for disabled people: Lessons from the United States. A report of research carried out by Mathematica Policy Research, Inc. on behalf of the Department for Work and Pensions. Research Report No 548.
- Phillips, J.R. & Biller, E.F. (1993, October). Transitional employment program for persons with long term mental illness: A review. "Psycho-social Rehabilitation", 17(2):101-106.
קישורים חיצוניים
- פרויקט תעסוקה מעברית של מת"ש (מרכזי תעסוקה שיקומיים) בחברת מי-אביבים, ידיעה בעיתון(הקישור אינו פעיל)
אנשים עם מוגבלויות מועסקים בתעסוקה מעברית (transitional work) בפנסילבניה, ארצות הברית-סרטון, youtube, סרטון באתר יוטיוב (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ רוני גנים, מסמך סקירה בנושא תעסוקה מעברית, המטה לשילוב אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה, משרד התמ"ת, 2011
- ^ אריק רימרמן ושירי כץ, מדיניות התעסוקה המוגנת כלפי אנשים עם מוגבלויות קשות בארצות המערב ובישראל: סקירה ודיון, ביטחון סוציאלי 65, 2004, עמ' 111-136
- ^ אריק רימרמן, תעסוקה נתמכת לאנשים הלוקים בנכויות התפתחותיות ופסיכיאטריות בארצות־הברית, בטחון סוציאלי 42, 1994, עמ' 118-128
- ^ .Nobel, J.H. & Conley, R.W, Accumulating evidence on the benefits and costs of supported and transitional employment for persons with sever handicaps, Journal of the Association for Persons with Severe Handicaps 12, 1987, עמ' 163-174
- ^ Stephan T. Murphy & Patricia M. Rogan (1995). "Closing the shop: Conversion from Shelter to Integrated Employment". Baltimore, Md.: Paul H. Brookes Publishing.
- ^ Steven J. Taylor, Disabled workers deserve real choice, The center for an accessible society
- ^ גל זהר, תעסוקת אנשים עם מוגבלות בשוק החופשי ואחריותם של משרדי עבודה ברחבי העולם אל מול שינויים במדיניות ובמאפייני האוכלוסייה, משרד הכלכלה-מנהל מחקר וכלכלה, 2012
- ^ Dan Bloom, Transitional Jobs: Background, Program Models, and Evaluation Evidence, MDCR, 2010
33632330תעסוקה מעברית